אין ספק שבשנים האחרונות צה"ל הפך פתוח וקשוב יותר לקהילה הלהט"בית, ובפרט כלפי טרנסג'נדרים. סיפורים כמו זה של ליאם רובין - לוחם בגדוד קרקל שהחל את שירותו הצבאי כלוחמת והחליט לשנות את מינו - הם צעד בכיוון הנכון. "יש לאן להתקדם ולהשתפר, כולל בצה"ל, אך אין ספק שהתקדמנו מאוד ואנחנו קרובים בעתיד הנראה לעין להשיג את היעד שבו נקבל שוויון זכויות מלא", אמר חבר הכנסת הגאה אמיר אוחנה ביום זכויות הלהט"ב שצוין בכנסת בחודש פברואר האחרון.
צעירים טרנסג'נדרים רבים לא מוצאים את מקומם בשירות הצבאי, ובוחרים באלטרנטיבה של השירות הלאומי, אך גם שם איש לא מבטיח להם שלא ייתקלו בקשיים. בדיוק לבעיה הזו מבקשת התכנית "נחשול טראנס" לתת מענה. מדובר בתכנית ראשונה מסוגה שמאפשרת לטרנסג'נדרים לתרום למדינה בהתנדבות לשירות הלאומי, בתנאים ייחודים ומותאמים.
"הרבה טרנסג'נדרים נכווים בצבא, כבר משלב הבקו"ם. זה מתחיל באיך פונים אליהם ואיך עורכים להם בדיקות רפואיות ועד חברה שמתגייסים לצבא אבל לא מחזיקים מעמד מסיבות כאלו ואחרות, ואז מגיעים אלינו לשירות הלאומי", מסבירה טלי וסרמן, רכזת התכנית בעמותת "שלומית". העמותה, הפועלת כבר יותר מ-20 שנה, מפעילה מגוון של תכניות שירות לאומי לכל המגזרים, וכעת מפעילה זו השנה הראשונה את התכנית הייעודית לטרנסג'נדרים.
לא פעם נתקלים הטרנסג'נדרים הצעירים בקשיים כמו ניתוק מהמשפחה על רקע הגדרת מיניותם ותהליכי שינוי המין שחלקם עוברים. רבים מהם מתקשים להשתלב בחברה האזרחית, למצוא עבודה ולעתים גם להתנהל מול גופים כמו בנקים או מוסדות ציבור אחרים. "אנחנו מלווים אותם בצורה אינטנסיבית, מעבירים להם השתלמויות בתחום עולם העבודה והתעסוקה, עוזרים להם לכתוב קורות חיים ועובדים איתם על איך להציג את עצמם מול מעסיק. זו תכנית הדגל שלנו, ואנחנו משקיעים בה משאבים רבים כולל ליווי פסיכולוגי וסוציאלי", אומרת וסרמן.
המשתתפים מתגוררים בדירות שירות שמיקומם נשמר בחשאיות בשל מורכבות הקשר מול בני משפחתם. מלבד זאת, מדובר בשירות לאומי רגיל לכל דבר – במוסדות חינוך, קהילה, בתי ספר, בתי חולים ועוד. "הרצון הוא לשלב אותם בתוך האוכלוסייה ולתת להם כלים. אנחנו דואגים למצוא להם מקום מתאים להתנדב בו, מקום שבו המנהלים שלהם יכילו את המורכבות שלהם וימצאו להם תפקיד מתאים. הרצון הוא שהם ישתלבו במקומות עבודה, לא יהיו מבודדים וירכשו כלים שיתנו להם יכולת להצליח בחיים אחרי השירות".
כעת התכנית מונה 15 משתתפים בלבד, אך וסרמן מעידה שהביקוש גבוה בהרבה. "מאוד היינו רוצים להגדיל את התכנית, הרבה יותר מ-15 צעירים בשנה פונים אלינו בבקשה לקחת בה חלק, אבל כרגע אנחנו לא יכולים לתת לכך מענה מבחינת המשאבים שעומדים לרשתנו. אנחנו מקווים שהמצב הזה ישתנה בעתיד".