אחד הדיונים הבוערים ביותר היום בישראל הוא האם המדינה צריכה לשתף פעולה עם ועדת שאבס, ועדת החקירה שהקים האו"ם לבדיקה האם מדינת ישראל ביצעה פשעי מלחמה ברצועת עזה. בראיון שנתן יאיר לפיד בחדשות ערוץ 2, הביע טענה שעלתה בלא מעט מקומות. לדבריו, האו"ם בוחר לחקור את מדינת ישראל שנלחמת בארגון הטרור חמאס ולא חוקר ארגוני טרור שמבצעים מידי יום הרג המוני של חפים מפשע. הדברים שציין לפיד הינם בבחינת עובדה, מה שנותר לברר הוא האם עובדה זו תואמת את מידת ההתעניינות העולמית.
בדיקה מעניינת שנערכה השבוע על ידי האקונומיסט האירופי בוחנת את הקשר בין כמות ההרוגים בכל אחד מהעימותים הגדולים של שנת 2014 לעומת ההתעניינות העולמית באותו העימות. כלי הבדיקה היה מספר הפעמים בהם חיפשו בגוגל את הביטויים: סוריה, עירק, עזה, ישראל ואוקראינה על פי החודשי בשנה. בתוך הבדיקה שלהם הם כללו גם אירועי שיא כמו ההשתלטות של דעאש על מספר ערים בעירק, סיפוח חצי האי קרים ומבצע צוק איתן בעזה.
אחד הנתונים המדאיגים ביותר העולים מהבדיקה שערך האקונומיסט הוא שיעור ההתעניינות סביב עירק וסוריה – הנמוכים ביותר מבין חמשת הביטויים שנבדקו, בעוד ששיעורי ההרג במדינות אלו הוא הגבוה ביותר.
מכאן, כמו שניתן לראות בגרף, הבדיקה העלתה שאין קשר בין מספר ההרוגים למספר החיפושים בגוגל, כך שכנראה שזהו לא המקור להתעניינות העולמית. מעניין לראות בגרף שההתעניינות הגדולה ביותר הייתה דווקא סביב הסיפוח של חצי האי קרים על ידי אוקראינה. תוצאות הבדיקה מראות ששיעורי החיפוש בגוגל אחר המילה "ישראל" במהלך מבצע צוק איתן הסתכם בחצי לעומת שיעורי החיפוש אחר המילה "אוקראינה" במהלך סיפוח חצי האי קרים. נתון מעניין נוסף בהקשר של מבצע צוק איתן הוא ששיעור החיפוש אחר המילה "ישראל" כפול משיעור החיפוש אחר המילה "עזה" במהלך המבצע.
לא ניתן לקבוע באופן וודאי מה היו הפרמטרים שהשפיעו על תוצאות אלו. יתכן שפרמטר אחד שכזה הוא ההשפעה על הכלכלה העולמית, כאשר כשהתפתח עימות באוקראינה שהיא בעלת השפעה גדולה יותר על הכלכלה העולמית, לעומת הלחימה במזרח התיכון שההשפעה שלה היא מקומית ותו לא (הטיית נתיבי סחר לישראל וטורקיה, חרמות כלכליים ועוד).