לפני כ-7 שנים שירת א' בצה"ל כמתמחה בבדיקת תוכנות. לילה אחד הוא בילה עם חבריו בתל אביב כששוטרים שעברו בסמוך אליהם פקדו על החבורה להזדהות - לטענת א' בגלל היותם אתיופים.
אחת הצעירות שהייתה במקום העירה לשוטר על סגנון דיבורו. היא ציינה בפני השוטר שזה תמוה בעיניה שהוא בודק דווקא אותם ולא קבוצת צעירים אחרת שהיו גם הם באזור. בתגובה ענה לה השוטר בבוטות "לסתום את הפה". א', שסירב להזדהות, חטף מהשוטר שתי סטירות. "שאלתי אותו מה הוא עושה", טען א', "השוטר בתגובה אמר לי לסתום את הפה, ואם לא הוא יפרק אותי. הוא נתן לי עוד סטירה". א' הציג בפניו תעודת חוגר, אך זה לא עזר לו. א' מיהר להתקשר למוקד 100 על מנת לדווח על השוטר המכה. השוטר בתגובה החליט לעצור את א' בגין תקיפת שוטר. בדו"ח המקרה טען השוטר ש-א' תקף אותו וניסה לברוח.
לאחר מספר שעות במעצר בתחנת המשטרה, א' שוחרר והחליט להגיש נגד השוטר המכה תלונה במחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים. בתלונתו טען א' שהוא נעצר בהאשמות שווא. התיק נגד א' נסגר מחוסר אשמה, ובמקביל מח"ש החליטה להגיש כתב אישום נגד השוטר לבית המשפט בגין תקיפת החייל. השוטר הורשע בגין עבירה של תקיפה ושיבוש הליכי משפט. נגזרו עליו חודשיים מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות ותשלום פיצוי של 4,000 ש"ח ל-א'.
א' לא ויתר והגיש תביעה אזרחית נגד מדינת ישראל, המשרד לביטחון פנים והשוטר בגין הכאתו, פגיעה בשמו הטוב והשפלתו בפני חבריו. "נגרם לי נזק נפשי. נאלצתי ללכת לקב"ן. הייתי נסער ולא יכולתי לישון בלילות", טען בתביעה. המדינה והמשרד לביטחון פנים כפרו באחריותם למעשי השוטר שכן היא הוקיעה את מעשיו והגישה נגדו כתב אישום. השוטר טען מנגד, כי פעל כדין במסגרת תפקידו ולמען המדינה ועומדת לזכותו חסינות. לדבריו, לא התכוון להשפיל את א' בגלל מוצאו.
השופטת יעל הניג קיבלה את תביעתו של א'. אך יחד עם זאת קבעה שהמילים "עצרתי אתיופי" שנאמרו על ידי השוטר אינם מהווים לשון הרע, שכן הכוונה הייתה למעצר של צעיר ממוצא אתיופי. השופטת פסקה שהמדינה והשוטר יפצו את א' בסכום 23 אלף ש"ח כולל הוצאות משפט.