30 שנים חלפו מאז נהרג לוחם סיירת מטכ"ל ברק שרעבי ז"ל. שלושה עשורים ועדיין קיים צו טיפול מחמיר של הצנזורה על פרטי אותו המבצע. מהמעט שכן מותר לפרסם, מדובר במבצע מודיעיני "שהיה קריטי לביטחון המדינה", אמר לאחרונה ח"כ עומר בר לב, אז מפקד היחידה. עוד ניתן להגיד כי צוות לוחמים של סיירת מטכ"ל חדר למדינה ששמה אסור לפרסום בכדי לבצע את המשימה, שמטרתה איסוף מודיעין. סביר להניח שהיו עוד לא מעט משימות כאלה, בהן היחידה חדרה למדינות אויב. זו התפרסמה בגלל תקלה חמורה, שגם עליה קיים צו איסור פרסום של הצנזורה. תוצאות אותו האירוע היו קשות, ברק נהרג ומספר לוחמים נפצעו.
באותו שלב החל מבצע חילוץ דרמטי, כאשר אנשי הסיירת מתחמקים מאנשי אויב שרדפו אחריהם. הם עשו זאת כשהם נושאים על גבם את חברם ההרוג. הפקודה הייתה ברורה - אסור להם להיתפס, אסור שידעו מי הם. אחרי לא מעט שעות הם הצליחו לצאת מאותה מדינה, כשהאויב עד היום לא יודע בדיוק מה קרה שם.
הסיפור הזה של סיירת מטכ"ל, חושף חלק זעיר מפעילות המודיעין של צה"ל, פעילות אותה מבצעים מי שאנחנו מכנים "אנשי הצללים". מדובר בלוחמי קומנדו, טייסים ואנשי חיל הים, שחודרים למדינות אויב מבלי להתגלות וחוזרים משם עם חומרים חשובים מספיק חשוב לסכן את חייהם ואפילו את המדינה.
אין תחליף לאיסוף מודיעין בשטח האויב
גם כיום, בעידן של טכנולוגיית לוויינים ומטוסים ללא טייס, אין תחליף ללוחמים שנכנסים לשטח האויב. סיירת מטכ"ל מוכרת לנו ממשימות חילוץ נועזות ופשיטות קומנדו רוויות בעוז, אולם משימתה העיקרית של היחידה היא איסוף מודיעין. מטכ"ל לא לבד, גם שייטת 13 שיודעת לבצע משימות קומנדו וללכוד ספינות במרחק של מאות ק"מ, מהווה מרכיב חשוב במערך איסוף המודיעין של צה"ל. אגב, הדבר נכון גם ליחידת "שלדג" של חיל האוויר.
צוותים של סיירת מטכ"ל מתאמנים תקופה ארוכה לכל מבצע שכזה, כאשר לכל צוות של היחידה יש מספר משימות ייעודיות שכאלה. על פי פרסומים זרים, צוותים של סיירת מטכ"ל ביקרו בסוריה טרם תקיפות של חיל האוויר על שיירות הנשק והכור הגרעיני. על פי אותם פרסומים, גם צוותים של יחידת "שלדג" הגיעו לשם. הם אספו מודיעין שהיה רלוונטי להחלטה האם בכלל לצאת לתקיפה ולנתונים שהועברו לטייסי חיל האוויר, שבצעו את התקיפה, כך על פי פרסומים זרים כמובן.
עוד עולה מאותם פרסומים זרים, שלוחמי יחידות העלית של צה"ל ביקרו גם במספר מדינות ערב אחרות. מידי פעם צצה בעיתונות הערבית ידיעה על גילוי מתקן ריגול כזה או אחר, במקום כזה או אחר. על בסיס אותם המקורות, סביר להניח שמי שאחראי לדברים מהסוג הזה, הם אנשי הצללים מאותן יחידות עילית, שעל פי פרסומים קבלו צל"שים לאורך השנים.
לפני ארבע שנים, אימץ הרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי, את המלצות ועדת הצל"שים המטכ"לית, אשר בראשה עמד האלוף טל רוסו. לאחר אותה ועדה הוחלט להעניק למי שהיה אז מפקד הסיירת, אורי גורדין, דרגת אל"מ "בגין פעולה מבצעית ייחודית מעבר לקווי האויב". מעבר לכך, הוחלט להעניק צל"ש ליחידה "על ביצוע פעילות מבצעית מורכבת", בנוסף לעיטור מופת שהוענק ל"לוחם מאגף המודיעין על פעילותו".
נראה שסיירת מטכ"ל לא הייתה היחידה שפעלה אי שם באותן שנים. שני צל"שים מטעם הרמטכ"ל הוענקו גם לשייטת 13, על "ביצועם המוצלח של רצף מבצעים מורכבים בשנה וחצי האחרונות". על פי פרסומים זרים, לוחמים של שייטת 13 חדרו דרך הים למדינות שהיו יעד מודיעיני של ישראל. על פי וועדת הצל"שים, כנראה שהם ביקרו שם יותר מפעם אחת.
במקרה של יחידת "שלדג", השושואיזם גדול במיוחד. יש רק מבצע אחד שזכה לפרסום, בעיקר בזכות המפקד שלו, או ליתר דיוק בזכות קבלת ההחלטות שלו. גל הירש, שהיה מפקד היחידה, הוביל צוות לוחמים למה שהוגדר בתקשורת "בסיס של חיזבאללה" בעומק לבנון. בגלל איחור בלוח הזמנים, הירש קיבל פקודה לבטל את המבצע, אך בחר להתעלם. למעשה, הירש פשוט כיבה את מכשיר הקשר שלו והמשיך במשימה המקורית. לא ברור מה הייתה המשימה של "שלדג", אבל כן ידוע שהיא התבצעה בהצלחה.
רמז נוסף לפעילות החשאית, קיבלנו מריאיון שנתן בזמנו האלוף עמוס ידלין, ראש אמ"ן לשעבר, במסגרתו אמר: "אני רק יכול לאשר שמדובר בשנים יוצאות דופן מבחינת היקף הפעילות של היחידה. גורדין היה המפקד הנכון, במקום הנכון לתקופה זאת".
מה הם עושים שם ומה בדיוק הם מחפשים לא נדע לעולם, או כפי שהחבר'ה מאותן יחידות אוהבים להגיד, "לא במאה השנים הקרובות". דבר אחד בטוח וזה שהם מצליחים לחדור את המגננות ואת המודיעין של האויב. מהמעט שסופר אחרי המבצע בו נפל שרעבי ז"ל, ומספרים של בכירים שכבר פרשו, ניתן להבין כי מדובר במודיעין "שיתריע ואף ימנע ומנע את המלחמה הבאה", כפי שאמר לאחרונה בר לב.
המבצעים האלה מתנהלים גם היום. באוקטובר האחרון התפרסם שוב כי צל"ש נוסף הוענק לשייטת 13, בטקס שהתקיים בבסיס השייטת בעתלית. הטקס נערך במעמד הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, שציין כי הצל"ש הוענק ללוחמי הקומנדו הימי בעקבות רצף פעולות מבצעיות חשאיות בעומק שטח האויב, אשר נחלו הצלחה מרובה. "מה שמאפיין את השייטת הוא היוזמה המבצעית", אמר רא"ל גנץ, "השייטת לא בוחלת בשום משימה, מחפשת איך להשתלב, מחפשת איך להשפיע, איך להיות מעורבת".
הטיסות הסודיות של חיל האוויר
מהמעט שכן פורסם, ניתן להבין שאנשי הצללים של צה"ל לא פועלים רק ביבשה, גם לחיל האוויר יש נציגות נכבדה בתחום. למעשה, החיל מהווה מרכיב מכריע בכל הקשור לאיסוף מודיעין חשאי. קחו לדוגמה את מבצע "לוח צדק", שבוצע על ידי טייסת העטלף וכלל לפחות שתי גיחות מסתוריות.
בקיץ 1989 קיבל אבי מאור, אז מפקד טייסת העטלף שהפעילה מטוסי פנטום, פקודה מבצעית לטיסה בטווח ארוך במיוחד. על פי הפקודה, היה צריך להוציא טיסה מעל קו החוף המזרחי של יבשת אפריקה, ולהגיע ליעד שגם היום אסור לכתוב את שמו. "למחלקת המבצעים נדרש מידע מודיעיני ברמת חשיבות גבוהה והוחלט לבצע טיסה ברמת סיכון גבוהה, הרחק מגבולות מדינת ישראל", סיפר סא"ל (במיל') רגב לביטאון. מפקד הטייסת מאור סיפר, "צריך לזכור שאלה לא המטוסים של היום. היכולת שלהם לטוס למרחקים ארוכים פחות טובה מזאת של המטוסים החדשים, הם צורכים המון דלק ויותר מורכבים ומסובכים לתפעול. יחד עם זאת, היו לפנטום יכולות מדהימות בתחום הצילום, כך שבסופו של דבר הרגשת שאתה טס על סוס עבודה, שאתה סומך עליו ומאמין בו".
אחרי שבועות ארוכים של תכנונים ואימונים, המריאה רביעיית מטוסים אותה הוביל אילן רמון ז"ל, שהיה סגן מפקד הטייסת. עקב חשיבותו הרבה, ניתנה לאותו מבצע עדיפות עליונה, כך סיפר רגב: "הבקרה המרחבית קיבלה ממחלקת המבצעים, הוראה לתת לנו עדיפות מלאה ולפנות את שאר המטוסים, על-מנת שלא יפריעו לנו לטוס בקו ישר, כדי שלא נבזבז דלק מיותר". הוא הוסיף "טיפסנו לגובה שיוט, בדקנו את הציוד ואת המצלמות ויצאנו מגבולות הארץ לכיוון היעד".
במרחקים גדולים, לא הייתה ברירה אלא לבצע תדלוק אווירי, תוך התחמקות ממערכות הבקרה של מדינות האויב. כשהתקרבו ארבעת המטוסים לאזור היעד, הם הסתדרו במבנה כזה שזוג מטוסים צילם את מה שעניין את המודיעין, בעוד שהזוג השני שומר ומחפה עליו.
"הודענו בקשר למטוסים האחרים שסיימנו את הצילום ושאנו נערכים לחזרה הביתה", סיפר רגב והוסיף "רמת המתח בדרך חזרה דווקא גבוהה יותר, כי אם בדרך למטרה זיהו אותנו, הרי שבדרך חזרה אנו עשויים להיתקל במטוסי יירוט, שהספיקו להמריא ולחסום לנו את הדרך. לשם כך שמרנו כמות קטנה של דלק למקרה של הסתבכות ובעיקר שמרנו היטב אחד על השני".
כיום, מטוסי הצילום של חיל האוויר מצוידים בפודי צילום אלכסוניים, שמאפשרים להם לצלם יעדים שונים ממרחק בטוח. עדיין, פרסומים זרים, כמו גם רמזים בתקשורת הישראלית, מלמדים על כך שטייסי חיל האוויר ממשיכים לחדור למדינות שאסור לנו לפרסם את שמן, ולהשיג מודיעין יקר מפז, בלי להתגלות כמובן.
בכתבה שהתפרסמה לפני שלוש שנים בביטאון חיל האוויר, סיפר סרן ב' על גיחה שביצע בשמי מדינת אויב: "היה צריך לחדור לשמי אותה מדינה מבלי להתגלות" ולהגיע ליעד שעניין את מי שהוציא את הגיחה. לא ברור איפה הוא טס ומה הוא בדיוק עשה, אבל גם במקרה הזה, סרן ב' חזר לאחר שמילא את המשימה בהצלחה ומבלי להתגלות.
זה המקום לציין שלא רק טייסי החיל חודרים למדינות אויב. גם מערך המל"טים של חיל האוויר מבצעים פעילות ענפה בשמי מדינות כאלה ואחרות. לבנון כבר נחשבת למדינת הבית של חיל האוויר וכך גם סוריה. לפחות על פי האגדות, גם מדינות "רחוקות יותר" היו יעד לטייסות המל"טים של חיל האוויר.
סיפור מסקרן במיוחד, התפרסם בימים האחרונים בהקשר של כלי טיס קטן יותר: בשבוע שעבר טענו בצבא הסורי, כי הצליחו ליירט מל"ט של ישראל. דובר צה"ל פרסם הודעה ש"לא ידוע כלי טיס שחסר", אולם פרסומים ותמונות של הכלי, עליו מופיע בברור כיתוב בעברית, מלמדים שמישהו פה צריך לעשות בדק בית. ספק אם באמת הצליחו ליירט את הכלי וזה נראה יותר כאילו נפל בגלל תקלה, אבל דבר אחד בטוח – כלי הטיס חיפש משהו בשטח הסורי לפני שנפל.
בחיל האוויר פועל מטוס מסקרן נוסף – "נחשון". על פי השבועון Aviation Week, מטוס זה השתתף בתקיפת חיל האוויר על הכור גרעיני בסוריה, שם הפעיל "קרן אנרגיה רבה עצמה", שאפשרה למטוסי הקרב לבצע בהצלחה את משימתם, בלי להיתקל בהתנגדות מערך הנ"מ של הצבא הסורי. עוד נכתב בשבועון, כי מטוסי הנחשון ביצעו משימות חשאיות הרחק מגבולות ישראל, בין השאר במדינות כמו סודן.
האיש שמאחורי המבצעים המיוחדים
לסיום, החלטנו לכוון זרקור לאיש אחד ולתפקיד אחד מסוים, שמלמדים משהו על אלה שעושים ימים ולילות בהגנה על המדינה. אם תרצו, הצצה קטנה למקום שמעדיף להישאר באפלה.
בכל פעם בה יצאה לשטח פעולה כלשהי, במסגרתה פשטו לוחמי שייטת 13 על ספינות שמבריחות נשק לעזה, ירדה משמעותית כמות הרקטות, טילי הנ"ט ושאר סוגי התחמושת. פעולות אלה הושלמו רק לאחר מספר מבצעי מודיעין, שאספו את המידע המדויק והמפורט ביותר, שהועבר ללוחמי השייטת.
בעת ביצוע אותן פעולות מסווגות, יושב בבור בקריה, עמוק מתחת לאדמה, קצין בכיר - ראש מספן ים, למעשה קצין המודיעין הראשי של חיל הים. תחת אותו קצין שתי מחלקות עיקריות - מחלקת מודיעין למבצעים (מל"מ) ומחלקת מחקר.
בזכות הפעולה של ראש המספן ואנשיו, מועבר לכוחות השייטת תיק מודיעין מפורט, בו כל מה שהיה חשוב להצלחת המשימה שלהם: איך נראה מבנה הספינה, בכמה אנשי צוות מדובר, מאיפה כדי להתגנב ומה הן נקודות התורפה.
לסיום נגיד שרב הנסתר על הגלוי. כדי להגן על מדינת ישראל מפעיל צה"ל מאות ואלפי לוחמים שפועלים מאחורי הקלעים, מגיעים למקומות שעולים על הדמיון ועושים שם דברים שקשה מאוד לתאר אותם. הסיפור של סא"ל עמנואל מורנו ז"ל, קצין סיירת מטכ"ל שנהרג בפשיטה מיוחדת בלבנון השנייה, מראה לנו משהו על הפעילות של האנשים האלה, כשגם אחרי שמונה שנים מאז נופלו, קיים איסור על פרסום תמונתו.
>> צלף חיסל שני מחבלים ביריה אחת ממרחק קילומטר וחצי