קומנדו נח"ל (צילום: אורי שיפרין, באדיבות גרעיני החיילים)
הטכנולוגיה הצבאית של היום היא רק רמז דק למה שנמצא היום בפיתוח | צילום: אורי שיפרין, באדיבות גרעיני החיילים

ב-65 השנים שמאז הכרזת העצמאות, צה"ל לחם בלא מעט מלחמות ומבצעים והמציאות היום יומית כפתה עליו לשמור על כושר מבצעי וטכנולוגי שמקדים בצעדים שלמים כל מדינת אויב. בפרופורציות עולמיות, 65 שנים אינן זמן רב כלל, אולם גם בזמן היחסית קצר הזה, צה"ל עבר תהפוכות רבות ושינויים מרחיקי לכת, שהפכו אותו להיות אחד מהצבאות החזקים והמתקדמים בעולם.

בפרספקטיבה של אחרי ששה וחצי עשורים, אפשר כבר לנסות לחשוב כיצד יראה צה"ל בעוד 10 שנים, איך ילחם בזירות השונות, מה יהיו יחסי הלוחמים עם הרובוטים ועל יכולות שנשמעות היום כמו מדע-בדיוני. אמנם בלי טנקים מעופפים, אך עם משקפות מרובדות מציאות, רכב יורה לא מאויש ואולי גם גלימות היעלמות. צבא מתוחכם יותר, יעיל יותר וקטלני יותר.

רובוטים חכמים לאורך הגבולות

כיום הציבור מכיר רובוטים לוחמים רק מסרטי מדע בדיוני והמדיה תמיד קיצונית מהמציאות, אך במקרה הזה מדובר בנושא לא מופרך, שמיטב המוחות הצה"ליים מקדישים לו זמן ומרץ רב. בצה"ל משתמשים כבר מספר שנים בכלי טיס בלתי מאוישים, וגם כלי שיט נכנסו לפעילות, כשהשלב הבא הוא שימוש בכלים בלתי מאוישים גם ביבשה בצורת רובוטים וכרב"מים (כלי רכב בלתי מאוישים).

בשתי הטכנולוגיות האלה נעשה שימוש מצומצם בצה"ל כבר היום; בגבול רצועת עזה משתמשים בכרב"ם אשר מסייר לאורכו ומתצפת על פי הוראות מפעיליו ובכך חוסך סיכון מיותר של החיילים, ורובוטים מתקדמים נמצאים בשימוש יהל"ם (יחידה הנדסית למשימות מיוחדות) – יחידת העלית של חיל ההנדסה הקרבית.

השאיפה בזרוע היבשה היא שבעוד עשור נוכל לראות מספר גדול הרבה יותר של כלים כאלה, בתצורות שונות ומתקדמות יותר ממה שקיים היום. "כבר היום אנחנו בתחילתו של פרויקט 'שומר גבולות' (שג"ב)- גם הוא כלי רכב שמסייר על גדר הגבול, אך הוא מסיבי יותר מהכלי הנוכחי, בעל מערכות מחשוב, אמצעי תצפית ומקלע להפעלה מרחוק שמותקן עליו", מספר ראש מדור רובוטיקה וכרב"ם בזרוע היבשה, רס"ן ליאור טרבלסי.

רובוט על טנק
טוב לא בדיוק ככה, אבל בגדול זה הרעיון

השג"ב יכנס לפעילות המבצעית הרבה לפני 2023, שכן הוא מתוכנן להיקלט בגזרות כבר בשנה הבאה, אולם העתיד הרחוק יותר טומן בחובו עולם רובוטיקה מפותח בהרבה. החזון בזרוע היבשה הוא של שילוב כלים בלתי מאוישים גם בתוך עולם התמרון, כלומר בתוך עומק זירת הקרב, לצד כלים מאוישים. "אנחנו נוכל לראות ג'יפים, טנקים, נגמ"שים ועוד כל מיני כלים שיהיו בלתי מאוישים, אשר נעים עם הכוחות המתמרנים ומבצעים לצדם פעילויות מבצעיות בצורה כמעט אוטונומית לחלוטין", מסביר רס"ן טרבלסי. "נוכל לחסוך סיכון חיי אדם ולשלוח כלים בלתי מאוישים שיפרצו מכשולים או יעבירו ציוד על צירים מסוכנים. במקרה של פגיעה, האלקטרוניקה תתפוצץ, ולא החיילים שלנו".

אותם כרב"מים עתידים להיות בעלי יכולת התגברות על מכשולים בצורה אוטונומית. כאשר הרובוט יקבל משימה ממפעילו, הוא יבצע אותה עם "שיקול דעת" עצמאי בהתחשב במידע שיש לו על השטח וחישוב בהתאם לסיטואציה בו הוא נמצא. "קצת כמו waze שיודע לקחת אותך במסלול שיש בו הכי מעט פקקים, כך גם הכרב"ם ידע לחשב את המסלול הטוב ביותר עבורו מבחינת שיפועים או מכשולים ולעקוף אותם", אומר טרבלסי.

לא רק כלים כבדים בלתי מאוישים נוכל לראות בעוד עשור. גם תחום הרובוטיקה הזעירה עתיד להתפתח משמעותית בעשורים הקרובים. "אנחנו מנסים להכניס היום לעולם החי"ר רובוטים שתהיה להם יכולת לנוע בתוך בתים, מנהרות ואזורים שהכוח לא רוצה להחשף אליהם. המטרה שלהם תהיה איסוף מודיעין, והם יוכלו גם לבצע ירי", סיפר רס"ן טרבלסי. הרובוטים המדוברים יוכלו להפחית בצורה משמעותית את סיכון החיילים. רובוט יוכל להיכנס עצמאית לבניין חשוד, לסרוק אותו ובמקרה הצורך גם לחסל אויב פוטנציאלי. בנוסף, הרובוטים יוכלו לפתוח צירים, לנטרל מטענים ולאסוף מידע מודיעני בצורה שקטה ממקומות נסתרים בשטחים אורבניים.

החי"רניק: סוף למדי הב', דיוק ירי של מטוס וגלימות היעלמות

על אף קפיצת המדרגה בתחום הרובוטיקה, הצבא ימשיך להתבסס על האדם – על הלוחם והלוחמת. גם קצין הרובוטיקה, רס"ן טרבלסי טוען כי "אין תחליף לכוחות הרגליים, עקב אי הוודאות שבקרב והצורך ביצירתיות וגמישות אנושית". עם זאת, המעטפת של אותם לוחמים, הציוד, הנשק, הלבוש ויכולות הקרב, ישתדרגו גם הם אל מחוזות שנושקים למדע הבדיוני.

מדי הסוואה לשטח מיוער (צילום: פיברוטקס)
מדי הסוואה לשטח מיוער | צילום: פיברוטקס

מכירים את מדי הב' הישנים? אלה שהחיילים לובשים בתורנויות מטבח, כשהם מבצעים עבודות רס"ר, כשהם באימון, ובכל זמן מחנה ופעילות שהוא? בעשור הקרוב הם ילכו ויעלמו, ישמשו אך ורק לצרכים שאינם מיועדים ללחימה. לכל מטרה הקשורה ללחימה – אימונים, תרגילים, מבצעים ומלחמה- ילבשו חיילי צה"ל מדים שונים לגמרי.
"בדיוק כמו שלטייס יש הסרבל המיוחד שלו, לוחם צריך מדים של לוחם", מסביר ראש מדור ציוד קרב במחלקת האמל"ח של זרוע היבשה, רס"ן יואב גלסטר. מדי הלוחם העתידיים לא יכללו כיסים, אשר בין כה וכה מכוסים בעת תעסוקה מבצעית בווסט עתיר כיסים. בנוסף, הבד של פלג הגוף העליון יהיה בד "דריי פיט" אשר יודע לנדף זיעה וחום בצורה טובה ויקל על הלוחמים במצבים פיזיים קשים. בניגוד למדים של היום, מדי הלוחם יהיו בעלי מיגון מובנה במרפקים ובברכיים ויאופיינו גם בתבנית מיוחדת, אשר תייעל את יכולות ההסוואה שלו בשטח. "הנוחות של הלוחם והיכולת שלו לבצע פעילויות לאורך זמן יהיו משמעותית יותר טובות", מסביר רס"ן גלדסטר.

בתחום ה"ביגוד" צפויות עוד מהפכות משמעותיות נוספות. "המטרה: זיקית", מסביר רמ"ד ציוד קרב. "אנחנו היום מסווים את החיילים שלנו במדים ורשתות הסוואה, אך העולם מתקדם לכיוונים של 'לעבוד על קרני האור'. במקומות מסוימים, מפתחים אמצעי שהוא למעשה גלימת היעלמות. בהנחה שאפשר לתרגם את זה לתפוצה רחבה, היכולת להיות מוסווים לחלוטין היא כבר היום ישימה. ייתכן שתוך עשר שנים נוכל להשתמש בגלימות היעלמות מבצעיות ללוחם, לצוות ולרכב".

מלבד המדים שישתנו ללא היכר בעשור הקרוב, גם שאר הטקסטיל של הלוחם, ביניהם הווסטים והמנשאים הולכים לעשות שינוי משמעותי. "התחלנו ליישר קו עם העולם ולעבור לשיטת "החיבור האוניברסלי", כלומר, שכל פריט יוכל להתחבר לאחר. בעוד עשור כל הווסטים יהיו מודולריים. במקום לייצר כמה סוגי ווסטים- לחובש, לצלף, לנגביסט ולשאר בעלי התפקידים בחוליה, יהיה ווסט אחד שלא צריך להתעסק איתו יותר מההתאמה הראשונית. רק כשעוברים תפקיד או גזרה או משגרה למלחמה, אז מנתקים את הציוד מהווסט ומחליפים בקלות לציוד מתאים יותר למצב הקיים".

תבור (צילום: Handout, GettyImages IL)
תבור | צילום: Handout, GettyImages IL

לדבריו של גלסטר, השינוי המשמעותי בתחום הנשק האישי לא יהיה ברובים עצמם, שכן המיקרו-תבורים המתקדמים אמורים להמשיך להיטמע, אלא באמצעים שיורכבו עליהם. "בתחום הכוונות הולך הנשק האישי להשתדרג פלאים", מספר רס"ן גלסטר. "יכולות דיוק ששמורות היום למטוסים יהיו לכל חירני"ק". הדיוק העתידני יתאפשר בזכות כוונות מיוחדות שיכילו מערכת בקרת אש, כך שרק במקרים חריגים לוחם יוכל לפספס כדור במרחק של פחות משלוש מאות מטרים. "בניסויים שכבר התחלנו לעשות אנחנו רואים שבעוד עשר שנים לכל לוחם תהיה היכולת לפגוע במטרה שהוא מסמן, גם ביום וגם בלילה והכל יסתכם בגודל הזהה לכוונות היום. בנוסף ליכולת החישוב ולראיית הלילה, תוכל הכוונת לזהות אם המטרה היא באמת כוח אויב או שמא כוחותינו. אין שום דבר כזה בעולם", מספר גלדסטר בהתלהבות.

גם מיגון הלוחמים ישתפר באופן משמעותי. קסדות נוחות ומתכווננות יקלטו בגדודים ובהנחה שתתאפשר רמת הפיתוח המתאימה, הם כבר יוכלו להגן לא רק מרסיסים אלא גם מקליעים. מגיני עיניים מתקדמים שחשיבותם בשדה הקרב עצומה יכנסו גם הם.

שני דגשים מרכזיים בכל האמל"ח המתוכנן היא משקל ומודולריות. "לא יכנס אמל"ח כבד יותר מהקיים", מדגיש רס"ן גלסטר. "נביא לירידת משקלים דרסטית בכל מה שאפשר. כמו כן, לחייל תהיה הרבה יותר גמישות באמצעים שהוא מפעיל – בווסטים, בנשק, במשקפיים, הוא יוכל להתאים הכל בצורה מהירה ונוחה".

התקשוב: התרעות על מחבלים לסמארטפון, חנות אפליקציות צה"לית ושיחות אנונימיות עם הגנרל

לוחם מגיע לפאתי עזה ומקבל משימת השתלטות על בניין. הוא שולף את הסמארטפון שלו, מסתכל דרך המצלמה על הבניין ומקבל על המסך התרעה סביב תמונת הקומה השלישית. בחדר הימני מחכה מחבל. התסריט הזה לא לקוח מהנעשה בשדה הקרב היום, אבל בעשור הקרוב, יהה תסריט בסיסי בשדה הקרב האורבני והפתוח.

המציאות הרבודה (שילוב אלמנטים וירטואליים בתמונת המציאות, בדומה למשקפיים המפורסמות של גוגל), היא רק אחד מהנושאים העתידניים המרתקים שתחום ה-Chief Tecnology Officer שמוביל אגף התקשוב. סא"ל אריק, מפקד ה-CTO, חושף בראיון מיוחד על קצה המזלג חלק מהפרויקטים בהם הוא עוסק, ללא התייחסות לעוד עשרות פרויקטים מסווגים. "המודיעין אוסף נתונים ומאפשר לחייל לראות אותם דרך המכשיר שלו. זה יוכל להגיע גם בצורת משקפיים ייעודיים. היכולת הזו תיתן עוצמה אדירה לחייל בקצה ותציל חיים". סא"ל אריק מדגיש שהמידע המבצעי לא יגיע לחייל רק מהמודיעין, אלא שהמטרה היא להוביל ליכולות תקשורת יוצאות דופן מול גורמים נוספים, למשל, לקשר בין לוחם החי"ר לטייס. "אם איש צוות אוויר שם לב לאלמנט בשדה הקרב שהוא לא בטוח שהפלוגה למטה תראה, הוא פשוט יסמן הערה על המפה המאובטחת וזה יופיע אצל מפקד המחלקה וגם אצל הטנקיסט שאחראי על הגזרה". המטרה היא להביא ללוחם בצורה חכמה כל מידע שיסייע לו, מבלי להציפו בנתונים מיותרים שיסיחו את דעתו ויבלבלו אותו.

פרעה המודרני? הסמארטפון (צילום: רויטרס)
הסמארטפון יהפוך לכלי בלתי נפרד מכל קרב ופעולה בשטח | צילום: רויטרס

המציאות הרבודה והתקשורת הם רק חלק ממהפכה שאגף התקשוב, בהובלת יחידת לוטם, מתכנן, ושמטרתה- הפיכת הסמארטפון של החייל, על יכולותיו המדהימות, לחלק חשוב ומסייע בקרב. לצורך כך, באגף התקשוב רואים בחזונם לא פחות מחנות אפלקיציות צה"לית, מעין App Store מסווג.

"אנחנו מתחילים לפתח אפליקציות לסביבה מסווגת", מסביר סא"ל אריק. "כשתהיה לנו טלפוניה צה"לית של סמארטפונים, החייל יוכל להשתמש בו ולהיות מחובר למערכות מבצעיות ולאפליקציות מיוחדות". בין היתר, הזכיר רס"ן אוריאל, רמ"ד טכנולוגיית השו"ב (שליטה ובקרה) והמידע בלוטם, מיזם חדש בשם "צה"ל Earth" שיספק לדרג השטח צילומי לוויין "לאדם הנכון ובכמות הנכונה".

מובן שעם התחזקות הטלפונים הניידים, נדרשים באגף התקשוב גם לאבטח אותם ולהתאימם לסביבה מסווגת ולהתקפות סייבר. הקצינים מדגישים כי כל שימוש בסמארטפונים יעשה בצורה מאובטחת וכי "אנחנו נערכים להכנת יכולת הגנתית לעולם התקשורת הזה".

עניין נוסף שמעסיק את אנשי התקשוב הוא החמ"ל (חדר המלחמה) העתידי. "החמ"לים לא יתבססו יותר על עכבר ומקלדת", מפרט קצין הטכנולוגיות הראשי בלוטם. "החיילים יפקחו בעזרת דיבור או תנועה או אפילו תנועת עיניים. כמות המידע תהיה גדולה ואיכותית יותר ויהיה אפשר פשוט לדבר עם המחשבים בשפה טבעית ולקבל כל מידע שצריך לשדה הקרב. אנחנו כבר מתנסים בדברים כאלה בתוך היחידה".

החייל הפשוט בקדמת הטכנולוגיה הצה"לית

נושא מרתק נוסף שמתייחס אליו סא"ל אריק הוא יישום של "חוכמת ההמונים" – תורה הטוענת כי שקלול חכמתם של אנשים רבים תניב תוצאה איכותית יותר ממוחו של מומחה אחד. "המטרה היא לפתח פלטפורמה שתאפשר דיון של מאות אנשים בדרגות שונות, שגם התא"ל וגם הסגן מסומנים במספרים אקראיים", הוא מסביר. "נעמיד בפניהם נושאים אסטרטגיים, וועדת היגוי מיוחדת תרכז את התשובות. יתכן שהפתרון שנקבל יהיה טוב מזה שקבוצת גנרלים תחשוב עליו. אנחנו מכוונים לעסוק בתחום הזה בהרחבה השנה".

אם אתם חיילים שמבינים בתכנות אך לא משרתים בתפקיד טכנולוגי, לסא"ל אריק יש חדשות טובות עבורכם. באגף התקשוב עובדים על פיילוט לשילוב של כל חייל עם יכולות מתאימות במאמץ המבצעי, ללא קשר לתפקידו הסדיר. "כל אדם בצה"ל עם יכולת טכנולוגית, גם אם הוא לא משרת בתפקיד טכנולוגי, יוכל להיות שותף בפיתוח טכנולוגיות. ניצור קהילה שבה חייל מסיים משמרת צהריים ומחליט לתרום עוד, הוא נכנס למערכת מיוחדת וכותב קוד. זה חלק מהמגמה שלנו לייעל את הדברים, לנצל טוב יותר את כח האדם, ולהביא פתרונות מבצעיים חדשים ואיכותיים".

אתר צה"ל

>> עוז וגבורה מעבר לקווים: המבצעים המיוחדים הראשונים בתולדות צה"ל