ביום יפה של פברואר 2009, סיירו מתחת לפני האוקיינוס האטלנטי שתי צוללות קטלניות במיוחד. האחת היא HMS Vanguard של הצי המלכותי הבריטי, על סיפונה 16 טילים בין יבשתיים עם לא פחות מ-48 ראשי נפץ גרעיניים. הצוללת השנייה שמסתתרת מתחת לגלים הכחולים הייתה ה-Triomphant של הצי הצרפתי, שבבטנה מטען קטלני לא פחות שכולל ראשי נפץ תרמו-גרעיניים. ב-3 בחודש או שב-4, אף אחד לא מגלה מתי בדיוק, השתיים התנגשו זו בזו למרות שהיו מצוידות במערכות מתקדמות, שאמורות לזהות ולהתריע מפני כלי שיט אחרים. נראה שהצוותים עשו עבודה ממש טובה בכל הקשור לחשאיות. כשגופים במשקל של 35 טון פלוס מינוס מתנגשים, שבתוכם ראשי נפץ גרעיניים, זה די בעייתי.
לאחר התאונה, אמר מקור צבאי בכיר לסאן הבריטי כי הסיכוי לתאונה כזו הוא אפסי: "אף אחד לא חשב שזה יכול לקרות". למרות שהדבר דווקא כן התרחש, הוא הוסיף "זה מאוד לא סביר שהיה פיצוץ גרעיני, אבל אולי הייתה דליפה של חומר רדיואקטיבי. היינו יכולים לאבד את אנשי הצוות ואת ראשי הנפץ הגרעיניים, וזה היה הופך לאסון לאומי". אפשר לדייק ולומר - אסון עולמי.
כבר סיפרנו בעבר על הנתון המפחיד בדמות 50 פצצות גרעיניות שאבדו מבלי שאיש יודע איפה הן. אז מתברר שזו לא הבעיה היחידה. הצוללות הגרעיניות היו חלק מלא מעט תאונות לאורך השנים, חלקן קטלניות עד כדי אכזריות. שש צוללות כאלה שקועות בים יחד עם המטען הקטלני שלהן, כאשר על פי גרינפיס העולמי, במעמקי הים מסתתרים כ-60 ראשי נפץ גרעיניים.
התנגשויות מסתוריות וצוללות שנעלמו
שנת 1968 הייתה קשה עבור האנשים שחיים מתחת לפני הים. חיל הים הישראלי איבד את אח"י דקר, הרוסים איבדו את K-129 על הראשים הגרעיניים שלה, הצרפתים איבדו את הצוללת מיינרב והאמריקנים את הצוללת סקורפיון.
הסקורפיון נעלמה במהלך חודש יוני של אותה שנה, ימים ספורים אחרי ששניים מאנשי הצוות ירדו ממנה והפכו לניצולים היחידים. אותם שניים גם הפכו למקור של שלל תיאוריות קונספירציה שנפוצו מאז טבעה הצוללת. עד היום לא ברור מה גרם לתאונה, כאשר הערכות שונות מדברות בעיקר על תקלה טכנית. מה שכן ברור, זה שיחד עם הכור הגרעיני וגופות של 99 אנשי צוות, טבע על פי גרינפיס גם ראש נפץ גרעיני בעוצמה של מגה-טון.
לא עוברים ארבעה חודשים וצוללת לא מזוהה וככל הנראה גרעינית, מתנגשת בצוללת גרעינית סובייטית. תקרית זו הייתה התאונה הגרעינית הראשונה בין צוללת מערבית לרוסית. ההתנגשות התרחשה במהלך סיור של הצוללת הרוסית בים בארנטס וכתוצאה ממנה, נפער בצוללת הרוסית חור ענק ממדים. לטענת אנשי הצוות הרוסים, לאחר יישום נוהל עליית חרום, ניתן היה להבחין בצוללת שחומקת לים הפתוח. לטענת המודיעין הרוסי, זו הייתה צוללת בריטית שנאלצה לעבור כמה חודשים של תיקונים.
תאונה נוספת נרשמה בנובמבר 1969, אז התנגשה הצוללת האמריקנית גאטו (USS Gato) בזו הרוסית - K19. ההתנגשות לא הביאה לנפגעים ובנס לא נפגעו הכור הגרעיני וראשי הנפץ. מה שמעניין בצוללת K19, זה שהיא לבדה סיפקה לא מעט מתרחישי האימים שקרו בתחום הזה.
הצוללת שאנשי הצוות כינו אותה "הירושימה"
זה לא סתם ש-K19 זכתה בכינוי המפחיד הזה. עוד בזמן שבנו אותה נהרגו שלושה פועלים וזמן קצר אחרי שנכנסה לשרות, התרחשה תקלה בכור הגרעיני שלה. עוד באותה שנה, ספטמבר 1960, דלפו מי ים לכור הגרעיני שבבטנה, מה שהביא לעלייה מהירה לפני הים. חודש לאחר מכן, אחד התאים של הצוללת הוצף כתוצאה מסתימה במערכת לריקון פסולת ולאחר חודש נוסף, עקב דליפת נוזל קירור, נגרמה תקלה במשאבת הקירור הראשית של הכור הגרעיני.
את שנת 1961, פתחה ה-k19 בתאונה שמחצה למוות את אחד מאנשי הצוות שלה בזמן העמסה של טיל גרעיני. את אותה שנה חתמה הצוללת הקטלנית באחת מהתאונות הקשות ביותר של הצוללות הגרעיניות, כזו שגם הפכה לסרט מוכר. במהלך משימה בחלקו הצפוני של האוקיינוס האטלנטי, אירעה דליפה במערכת הקירור של הכור, מה שהביא לחום של כ 800 מעלות צלזיוס (קרוב מאוד לנקודת ההתכה של מוטות הדלק הגרעיני) וכמעט לפיצוץ גרעיני. הפיצוץ נמנע רק לאחר שהצוות אלתר מערכת קירור והצליח לעצור את תגובת השרשרת.
למעלה מ-20 אנשי צוות מתו זמן קצר לאחר התקרית עקב החשיפה לקרינה, בעוד שאר חברי הצוות ששרדו, לא זכו להאריך ימים. תקרית נוספת עם הצוללת האמריקנית, שהביאה בין היתר לשריפה, התחשמלות וגם למותם של 28 אנשי צוות, מבהירה מהיכן נובע הכינוי - הירושימה.
עוד התנגשויות והיעלמויות מסתוריות
פרסומים שונים מדברים על כך שבמהלך המלחמה הקרה, היו לא פחות מ-74 התנגשויות שהתרחשו בין צוללות גרעיניות, לצוללות אחרות או לספינות. אחרי שגאטו פגעה ב"הירושימה", הגיע תורה של ה-USS Sturgeon, שפגעה בצוללת רוסית. לאורך שנות ה-70, נאלצו צוללות אמריקניות ורוסיות להגיע לתיקוני פחחות מידי חמישה עד שישה חודשים.
ב-23 במאי 1981, התנגשה הצוללת הבריטית Sceptre, שנשאה טילים גרעיניים, עם הצוללת הגרעינית של הצי הרוסי K-211, שבעצמה התנגשה במקרה אחר עם צוללת אמריקנית. כתוצאה מההתנגשות, נגרמו לצוללת נזקים שעלו למשלם המסים הבריטי מילוני לירות שטרלינג. לפחות הפעם לא היו נפגעים בנפש.
מבוכה של ממש נרשמה באוקטובר 1986, אז חזרה הצוללת הגרעינית של הצי האמריקני ("אוגוסטה") לתיקונים בעלות של מיליוני דולרים. בהתחלה לא היה ברור במי היא התנגשה הפעם, בכל זאת נראה שסואן שם למטה, אולם זמן קצר לאחר מכן, דיווחו הרוסים שהצוללת K-219 טבעה באוקיינוס הצפון אטלנטי, יחד עם ראשי הנפץ הגרעיניים שלה. שם הם נמצאים עד היום, אגב.
לרשימת התאונות של 1986, נכנסת גם צוללת בריטית שעקבה אחרי צוללת רוסית בים בארנטס. הקפטן של הרוסית הבחין בבריטית והחל בתמרוני התחמקות. חוסר תשומת לב של שני המפקדים, הביא לכך ששתי הגרעיניות התנגשו אחת בשנייה ושוב רק בנס - זה לא נגמר בהרוגים. הבריטית עלתה לכותרות שוב בשנת 2000, כשהואשמה על ידי גורמים שונים במעורבת בתאונה עם הצוללת הגרעינית קורסק. קורסק הרוסית טבעה במה שהפך להיות אחד מהאסונות הקשים בעולם הצוללנים.
זה המקום לציין שבשנת 1989, איבדו הרוסים את הצוללת הגרעינית K-278, שמבלי להתנגש בעצם כלשהו, פשוט טבעה יחד עם 42 אנשי צוות (25 ניצלו) וטילים גרעיניים בסמוך לנורבגיה. הנורבגים לקחו לאורך השנים דגימות מהים, שהעלו כי ישנה דליפה גרעינית קלה - ככול הנראה אחד מראשי הנפץ התבקע. הרוסים הבטיחו לנורבגים שהם יעקבו אחרי המצב, אבל לא ברור עד כמה זה יעזור להם.
כפי שפתחנו את הכתבה, לא תמיד התאונות האלה קרו בין אויבים. לעיתים היה מדובר גם בתקריות בין מדינות חברות, כמו אנגליה וצרפת. מאחר והפעילות ונתיבי השיט של כל מדינה סודיים כל כך, הנתונים לא עוברים מאחת לשניה, מה שמביא לתאונות שעולות למשלם המיסים הרבה מאוד כסף.
קטלניות גם לסביבה
בחינה של התאונות מלמדת שהן לא רק נעלמות ומתנגשות, הן גם קטלניות לסביבה שבאופן טבעי לא מודעת לקיום שלהן. ב-9 בפברואר 2001, יצאה הצוללת Greeneville לאימון כשעל סיפונה תורמים מכובדים. אנשי הצוות ערכו לכבוד האורחים החשובים כמה תמרונים מורכבים, כנראה כדי להרשים אותם, אחד מהם היה עליית חירום לפני הים. תמרון זה הסתיים באסון כשהצוללת טסה למעלה ו"הרימה" לאוויר ספינת דייגים יפנית. האסון הסתיים עם תשעה הרוגים, מהם ארבעה נערים, כשהספינה היפנית טבעה.
המזל הרע של הצוללת הזו רדף אותה שנה לאחר מכן, כאשר בינואר 2002 היא התנגשה בספינה אחרת במהלך אימון. כתוצאה מההתנגשות נפגע אחד ממכלי הדלק של הספינה, מה שהביא לנזק סביבתי.
עוד באותה שנה, התנגשה צוללת אמריקנית במכלית שהובילה גז סמוך למיצר ג'ברלטר. גם במקרה הזה אפשר להגיד שרק בנס, השילוב של צוללת גרעינית וגז טבעי, לא הסתיים בפיצוץ גדול. שילוב שכזה נרשם גם ב-2006, אז התנגשה צוללת אמריקנית במכלית יפנית. בחלק מכלי התקשורת דובר על דליפה רדיואקטיבית מהצוללת, אך בפנטגון הכחישו בתוקף את הדיווח.
אפשר להמשיך ולספר על עוד הרבה תאונות של צוללות גרעיניות שחלקן התנגשו בצוללות וחלקן בספינות מלחמה. היו גם כאלה שהתנגשו בקרקעית או שחלקים מהן התפוצצו ונשרפו בגלל תקלות שונות ומשונות. דבר אחד בטוח, העולם הזה, החשאי והחרישי של הצוללות, נראה פתאום סוער במיוחד.