כשמדובר על שחרור חטופים, כל דקה קריטית. עבור לוחמי לוט"ר אילת מדובר באתגר כפול – הם מגיעים מרחוק. עם רובי סער המצויידים בכוונות מיוחדות, קסדות על הראש ומסכות שחורות ומאיימות על הפנים, הסתערו הלוחמים במהירות על קניון "ארנה" שבהרצליה. עבור מי שלא מבין, זה נראה כמו כאוס. "כאוס מאורגן", כפי שמכנים את זה בכוחות הביטחון. מחבלים נורו בלי היסוס, בני הערובה שוחררו וה"אירוע" הסתיים.

האימון שהתקיים לאחרונה בקניון ארנה, היה חלק קטן מהאימונים שעוברים לוחמי היחידה ללוחמה בטרור איל"ת. או בשמה הידוע, "לוט"ר אילת", אחת מחמש יחידות ההשתלטות (יחידות שמוסמכות לבצע פעולות לשחרור בני ערובה) של מדינת ישראל. בניגוד לשאר היחידות, זו מורכבת מאנשי מילואים חדורי מוטיבציה.

הם אוהבים לפעול בין הצללים, משתדלים שלא להיחשף יותר מדי בכלי התקשורת, ולעיתים אף מוותרים על הקרדיט שמגיע להם לפעולות מבצעיות שביצעו על מנת לשמור על החשאיות. אבל מדי פעם הם מסכימים לספק הצצה מתחת למעטה הסודיות שלהם, כמו בתרגיל האחרון.

"זה אחד משני תרגילים שאנחנו עושים במהלך השנה", מסביר סגן מפקד היחידה סא"ל במיל' ע'. "אנחנו מתאמנים כל השנה בהיקפים גדולים ומעבר לזה עושים שני תרגילי חציון מקיפים ומורכבים שבוחנים את היחידה, את הכשרות והמיומנות לתת מענה לתרחישים השונים. התרגיל בקניון ארנה אפשר לנו לבחון את ההתמודדות של היחידה במקום ציבורי הומה אדם. במהלך כל השנה אנחנו מחדדים ומשחיזים את המיומנויות השונות, מרמת הצוות ועד רמת היחידה. האימון האחרון בחן את כל היחידה בסביבה שאינה מוכרת".

במקרה של אירוע בני ערובה, לוחמי לוט"ר אילת חייבים לא פעם לחבור במהירות לחיל האוויר, ליחידות שונות של המשטרה, כוחות רפואה וכמובן לכוחות המודיעין. האירוע הזה הוא כמו קונצרט שצריך לנצח עליו. "דימינו חבירה לכוחות אזרחיים, אנשי ביטחון ועוד. הפעם נתנו את הדגש לשיתוף הפעולה בין הכוחות השונים ליחידה. מדובר בקניון במרכז, שאנחנו לא מכירים. בחנו פה לראשונה חבירה לכוחות שאנחנו לא מכירים. ראינו אם המכונה שלנו עובדת גם במקום שאין בו היכרות אישית. מה שאולי נראה כמו בלגן כלפי חוץ, הוא למעשה טכניקת קרב ברורה מאוד שנקראת 'הכאוס המנוהל'. אנחנו מתאמנים כל השנה כדי ששום קניון או מבנה ציבור יפתיע אותנו", מספר ע'. "באירועים מהסוג הזה אין לנו את הלוקסוס ששמו זמן".

"אם פגעתי בטעות בבן ערובה אחד, לא עשיתי שום דבר"

אין ספק שתרחיש בני ערובה הוא מתרחישי הלחימה הקשים ביותר, במיוחד כשמדובר בריכוז אוכלוסייה גבוה. בעוד בשדה הקרב הקלאסי ניתן לזהות בקלות יחסית את האויב ויש מתירנות בהפעלת אש, כשמדובר בריכוז של אוכלוסייה אזרחית, המשימה הופכת לקשה הרבה יותר. אירוע כמו הפיגוע שביצע ארגון "אל שבאב" שבקניון ווסטגייט שבניירובי קניה ב-2013, שכלל פעולה לשחרור בני הערובה לא עדינה במיוחד, הוביל למותם של 67 אזרחים ולמעלה מ-200 פצועים.

"אנחנו בקשר רציף עם כל מי שמנהל מבנה ציבורי. מדובר בעבודת נמלים שנמשכת כל השנה, כדי שמקרים כמו פריצה לא מאורגנת לא תקרה לנו. אני יכול להרוג 20 מחבלים, אבל אם פגעתי בטעות בבן ערובה אחד, לא עשיתי שום דבר. אם לא הצלחתי לעצור את המחבלים והם פגעו בבן ערובה, כי לא הייתי מספיק חד, זו גם בעיה. על זה הלוחם מתאמן, שם כובד המשקל. שבחלקיק שנייה הוא ידע להכריע את המחבל. זה המורכבות ושם הדגש", מדגיש ע'.

"אנחנו מתרגלים כל הזמן מעבר מאפס למאה. לוחם ביחידה שיש לו מקצוע אזרחי לגמרי, לפעמים פקידותי, יודע לעשות את המעבר מאזרח ללוחם בזמן מאוד קצר. הלוחם מגיע ליחידה, עולה על מדים, מבין את הסיטואציה ובזמן קצר מוצא עצנו בזירת הלחימה. זה מה שמצופה מהם. זה גם מה שעשינו בתרגיל בארנה. הם חשבו שהם הולכים לישון והפתענו אותם באמצע הלילה בתרגיל מתגלגל. תוך כדי נסיעה הם למדו את האתר, ניסו לקבל כמה שיותר מידע, תכננו והגיבו. מדובר במעבר מאוד קיצוני ועל זה הם מתאמנים כל השנה".