כשלורן סוורדלו, מורה ויועצת לשונית לאנגלית מהגליל אימצה את סשה גרמידר, חייל קרבי שהגיע מאוקראינה כדי להתגייס לצה"ל, היא לא האמינה שמערכת היחסים ביניהם תימשך גם מעבר לשירותו הצבאי. "קשה לחיילים בודדים להגיע למקומות מרוחקים כמו הגליל ועוד בתחבורה ציבורית. היה לי קשה למצוא חייל שיסכים לנסוע את המרחק הזה. אבל סשה היה מיוחד, המרחק בשבילו לא היווה שום בעיה. כשאימצתי אותו כשהיה חייל, נוצרה בינינו מערכת יחסים כמו של אמא ובן", מספרת סוורדלו.
מאז שנפגשו לראשונה, עבר כבר עשור. אך השניים שמרו על קשר הדוק גם כשסשה סיים את שירותו הצבאי ועבר להתגורר באילת. "ביום ההולדת שלי הוא נסע במיוחד מאילת לבית שלי בגליל כדי לאחל לי מזל טוב", מדגישה סוורדלו, "הוא מתייעץ איתי מידי פעם על החיים שלו. כשאני מגיעה לצלול באילת הוא מארח אותי. הוא מציג אותי בפני החברים שלו כאמא הישראלית שלו".
סשה, היום בן 29, פגש לאחרונה את אלכסנדרה, מעצבת גרפית מאודסה והשניים החליטו להינשא באוקראינה. "אמו של סשה ושלושת האחים החורגים שלו לא יכלו להגיע לחתונה בגלל שהם גרים מחוץ לאוקראינה, ליד מולדובה ויש בעיה לצאת משם", מסבירה סוורדלו. "היה לי ברור שאני טסה לשם בשביל להיות בחתונה שלו. התרגשתי מאוד כאילו אחד הילדים שלי התחתן. הוא כמו הבן שלי. הוא שמח מאוד לראות אותי. הוא הציג אותי לאורחים כאמא הישראלית שלו. זה ריגש אותי מאוד. היו כ-50 איש בחתונה. דאגנו לשמח אותו".
סוורדלו, 65, ששימשה במשך שנים רבות כמורה לאנגלית והיום היא יועצת לשונית למוזיקאים, שחקני קולנוע ותיאטרון. היא מעוניינת לאמץ חייל בודד ומקווה שהמרחק לא ירתיע חיילים מלהגיע אליה. "אשמח לאמץ חייל בודד נוסף ולסייע לו כמו שקרה עם סשה".