קחו פרויקטים מסווגים, מלחמות גדולות וחיבה למיתוסים, וכנראה תבינו למה יש ברזומה של צבאות העולם כל-כך הרבה מסתורין. ברוב המקרים, התעלומות האלה ייפתרו אחרי יום, שבועיים או מספר שנים, לכשיחליטו לפרסם את הפרוטוקולים של הגנרלים ולחשוף את הפיתוחים הצבאיים. אבל מדי פעם, התעלומות הללו נותרות בעינן, חידה בלתי פתורה שאפילו קודקודי הצבא לא יכולים להתמודד איתה.

המפציצים הנעלמים: משולש ברמודה

משולש ברמודה (צילום: ויקיפדיה)
משולש ברמודה. גרם לרבים לחפש נתיבים עוקפים ולהימנע מלהתקרב אליו | צילום: ויקיפדיה

השטח הימי המשולש שמצוי בין שלושה איים-קודקודיים באוקיאנוס האטלנטי, בין חופי פלורידה לפורטו ריקו, כבר גרם לרבים לחפש נתיבים עוקפים ולהימנע מלהתקרב אליו. החור השחור שנקרא "משולש ברמודה" הפך לשם נרדף לתעלומה היסטורית. האירוע המפורסם ביותר שהתרחש במשולש, ושסביבו נוסד המיתוס, הוא היעלמות "טיסה 19" ובה חמישה מפציצים אמריקניים שהמריאו מפורט לאודרדייל שבפלורידה ולא שבו לבסיסם. אחד משני מטוסי החיפוש שיצאו בעקבותיהם נעלם אף הוא. לא נמצא כל זכר למטוסים. כנגד הדיווחים המסתוריים על הפרשה, שהציתו את דמיונם של רבים, נטען לימים כי היה מדובר בטיסת אימון של צוערי טיס, שמפקדם טעה כפי הנראה במסלול והוביל אותם להתרסקות בלב ים. לכך ניתן להוסיף הפרעות אלקטרו מגנטיות שנרשמו באזור.

טיסת מפציצים של צבא ארצות הברית (צילום: צבא ארצות הברית)
טיסה של מטוסי צבא ארצות הברית, מפציצים מדגם TBF אוונג'ר, הדומה לטיסה 19 | צילום: צבא ארצות הברית

ל"טיסה 19" הצטרפו היעלמויות ועדויות נוספות, שראשיתן עוד במאה ה-15, בכריסטופר קולומבוס שכתב ביומנו על מצפנים שמשתגעים ועל להבת אש שנצפתה בשמיים. התשובות שניפקו חובבי המסתורין היו רבות, החל מאזור הנתון לשליטת חייזרים ועד לחורים בזמן. לאורך השנים ניסו רבים להצביע על אי דיוקים שונים בגרסאות הידועות לסיפורים, ובכל זאת, לא סביר שתמצאו טייסים שישושו לטוס למשולש, הוכחות או לא. לפעמים פשוט עדיף להישאר בבית.

כאילו בלעה אותם האדמה: גיא חבר ומג'די חלבי

צפו: תעלומה בת 20 (צילום: מתוך אתר: גיא חבר)
גיא חבר. אף תיאוריה לא הוכחה | צילום: מתוך אתר: גיא חבר

גיא חבר, חייל בתותחנים, נעדר מאז אוגוסט 1997. קודם להיעלמותו נראה בבסיס "רעם" ברמת הגולן, בו שירת, במדי צה"ל ומצויד בנשקו האישי. רק עדויות בודדות נאספו: עדת ראייה טענה שראתה את חבר בצומת קצביה; חקלאי שעיבד את אדמתו על הגבול הסורי טען כי ראה אותו מסתובב באזור. במהלך השנים שעברו מז נעלמו עקבותיו, הועלו מספר השערות ותיאוריות באשר לגורלו: בין השאר, נטען כי נלקח לסוריה והוא מוחזק שם; טענה נוספה היא כי הוא התאבד בעקבות סכסוך עם מפקדו, לאחר שהיה עצור בחודש שלפני ההיעלמות ל-21 יום, על כך שנרדם בשמירה. באחרונה אפילו התפרסמה עדות של אישה שטענה כי גיא חבר שימש מתורגמן בחקירתה לפני כשש שנים בכלא הסורי. אף תיאוריה לא הוכחה עד היום, ובישראל לא יודעים מה עלה בגורלו.

מג'די חלבי (צילום: חדשות 2)
מג'די חלבי. נראה לאחרונה בכפרו | צילום: חדשות 2

מג'די חלבי, חייל ששירת בחיל החימוש, נראה בפעם האחרונה בכפרו דליית אל-כרמל במאי 2005, כשהוא תופס טרמפים. הוא היה אז בחופשה מהצבא, אליה יצא ללא נשק. הוריו סיפרו כי נראה בפעם האחרונה בלבוש אזרחי, אך ככל הנראה נשא תיק קטן ובו מדי צה"ל. עדים אחרים טענו כי ראו אותו לבוש מדים. עד ראייה סיפר כי ראה אותו לאחרונה במכולת בכפר, קונה פחית שתייה. החקירה העלתה כי לפני היעלמותו, הספיק למשוך 50 שקלים מהכספומט בכפר. אמנם פורסם כי לפני היעלמותו הראה חלבי סימנים דכאוניים, אך הסברה הרווחת היא כי לא שם קץ לחייו. בד בבד, טענו גורמים צבאיים כי הסיכויים שנחטף קלושים. על אף שהוצע פרס כספי לכל המוסר מידע לגביו, לא הועבר מידע אמין למשפחתו או למשטרה, מאז נראה באחרונה בכפרו. ב-2010 טען יחיא עדואן פרחאן, רוצחה של דנה בנט, שהוא יודע מה עלה בגורלו – אך סירב למסור מידע נוסף.

ההחלטה התמוהה: למה בחר נפוליאון לכבוש את היעד הלא נכון?

נפוליאון (צילום: Hulton Archive, GettyImages IL)
איור של נפוליאון. מדוע כבש דווקא את מוסקבה השוממת? | צילום: Hulton Archive, GettyImages IL

מצביאים נאלצים לבצע החלטות קשות מדי יום – ואם קוראים לך נפוליאון, כנראה שהחלטת לא מעט כאלה. אבל לא רבות הפעמים בהן בוחר המצביא בדיוק את ההחלטה ההפוכה מזו שעליה מצביע ההיגיון הבריא.

במלחמת רוסיה-צרפת, ב-1812, בחר נפוליאון להתקדם לעברה של מוסקבה, ולא לעבר סנט פטרבורג הבירה. זוהי תעלומה היסטורית, כיוון שהיתרון הצבאי והמדיני בהתקדמות אל עבר בירת רוסיה היה מובן וברור: נפילתה של סנט פטרבורג, בה רוכזו מרב מוסדות השלטון של האימפריה, הייתה גורמת לרוסיה נזק כבד ומקשה מאוד על המשך המלחמה.

נפוליאון נכנס דווקא למוסקבה השוממת, שכל מחסניה רוקנו מבעוד מועד, וציפה כי עם נפילת מוסקבה (הבירה הקודמת וההיסטורית של רוסיה, עד שהוכרזה סנט פטרבורג כבירה החדשה) יכיר הצאר בתבוסתו ויורה לצבאו להיכנע, מה שכמובן לא קרה. שרפות ענק התפשטו במהרה, והותירו את הצרפתים ללא קורת גג. אפילו נפוליאון עצמו כמעט נשרף כשהארמון בו שהה עלה בלהבות.

הוא החל את נסיגתו הארוכה, בעוד הרוסים נוקטים בהתקפות גרילה תכופות על הכוחות הצרפתים ופוגעים בקווי האספקה. החורף הרוסי הקשה הערים קשיים נוספים, וחיילים וסוסים החלו למול מרעב ומהיפותרמיה. כשחצו הצרפתים את נהר הברזינה, הותקף חלקו של הצבא שטרם הספיק לחצות, והחיילים נהרגו על ידי הרוסים, נפלו בשבי או טבעו במי הנהר. הצבא הצרפתי ספג אבידות גדולות, ונפוליאון, על אף שלא הובס סופית, הושפל. עמי אירופה ראו בתבוסה הוכחה לכל כי נפוליאון אינו בלתי מנוצח.

מומחים מנסים לפתור את תעלומת החלטתו הגרועה של נפוליאון בהסברים שונים, ובין השאר בכך שנפוליאון ציפה למצוא בני ברית במוסקבה שיבגדו באימפריה. הוא לא מצא כאלה, מה שהפך את כיבוש מוסקבה לא רק לצעד הרסני מבחינה צבאית, אלא גם למיותר מבחינה פוליטית. אולי נפוליאון עדיין תפס את רוסיה כ"ממלכת מוסקבה", שם שדבק בממלכה הרוסית בתקופת הצאר הראשון. טרם הפלישה טען נפוליאון כי אם יכבוש את קייב יתפוס את רוסיה ברגליה, אם יכבוש את סנט פטרבורג יתפוס את רוסיה בראשה, אבל אם יכבוש את מוסקבה – יתפוס את רוסיה בלבה. המשפט, שמבטא את הבורות המערבית בתפיסת האימפריה הרוסית, דווקא לא מאפיין את נפוליאון, שנודע בערמומיותו.

קרוב-רחוק: היכן הוחזק גלעד שליט?

גלעד שליט (צילום: חדשות 2)
גלע שליט במהלך השבי. עדיין לא יודעים היכן הוחזק | צילום: חדשות 2

רבים מעריכים כי התעלומה היכן בדיוק הוחזק גלעד שליט, השריונר שחזר רק לאחרונה מהשבי, עשויה לא להיפתר לעולם. לפי הדיווחים, ייתכן כי ישראל ידעה לעתים על מקום הימצאו של שליט, אך גם זאת רק לתקופות קצרות. לאנשי החמאס, כידוע, אין אינטרס לחשוף את הסוד. שר הביטחון אהוד ברק אמר בשבוע שלאחר עסקת שליט כי להערכתו גלעד הוחזק במשך רוב תקופת השבי בדרום רצועת עזה, אך המיקום המדויק שבו הוחזק אינו ידוע גם כיום.

על פי ההערכות והדיווחים, גם שליט עצמו לא יכול לספק תשובות מכריעות. מה שכן ידוע הוא כי שליט הוחזק מתחת לפני האדמה רוב הזמן, וכי שוביו הקפידו על משמעת ועל חשאיות, ולא השתמשו למשל בטלפונים סלולריים, מחשש למעקב. רק בודדים ידעו היכן הוא מוחזק, וחוטפיו שהו איתו 24 שעות ביממה מבלי להתחלף. הועלתה גם הסברה כי החמאס העביר את שליט מבית לבית, מתוך חשש כי השב"כ יגלה את מיקום המסתור. עוד נאמר כי השערות לפיהן הועבר שליט בתקופת השבי למצרים או לאירן אינן סבירות.

אבו מרזוק מתבונן בשליט בזמן הריאיון לטלוויזיה המצר (צילום: AP)
שליט עם אנשי החמאס ביום שחרורו. שומרים על הסוד | צילום: AP

שליט עצמו אישר עם שחרורו כי היה מודע למבצע עופרת יצוקה כיוון ששמע את ההפצצות מקרוב. גם ללא המבצע בו חדר צה"ל לרצועת עזה, הרי שהעובדה כי החייל החטוף הוחזק כל כך קרוב לישראל, מבלי שזו תצליח לחלצו במשך חמש שנים תמימות, היא תעלומה שעוד ידברו עליה רבות.

האם כוחות הרשע מחכים בקוטב הדרומי? התעלומה הנאצית באנטרקטיקה

נאצים באנטרקטיקה (צילום: wired.com)
נאצים באנטרקטיקה? קשה להפריד בין העובדות לבדיות | צילום: wired.com

בסיפור הזה קשה להפריד את העובדות מהבידיון, אבל זה הולך בערך ככה: ב-1938, שלחה גרמניה הנאצית משלחת לאנטרקטיקה, במטרה לבחון אתרים למיקום בסיס צבאי בשם הרייך השלישי. תשע שנים מאוחר יותר, נשלח ליבשת הקוטב הדרומי גם האדמירל ריצ'ארד בירד מצבא ארה"ב יחד עם משלחת גדולה, הגדולה ביותר שנשלחה עד אז למשימה באזור, וכללה בנוסף למדענים, גם חיילים וכן כלי שיט וטיס רבים. יש האומרים שמטרת המשלחת הייתה להשמיד את הבסיס הנאצי הסודי שב"Neuschwabeland", האזור שהגרמנים קראו לו "שוואביה החדשה". לפי הדיווחים, האמריקנים עזבו במהירות, חצי שנה לפני המועד שנקבע. פורסם גם כי חלק ניכר מהכוח הושמד במסתוריות.

בראיון ב-1947 סיפר האדמירל בירד כי ראה באנטרקטיקה "עצמים מעופפים שיכולים לטוס במהירויות מדהימות", וטען כי ארה"ב חייבת להתגונן מפני האויב המאיים. בכך יצר את "המיתוס האנטרקטי". האם הוא התכוון לנאצים? לחייזרים? באחרונה הגיעו דיווחים גם על פעילות צבאית בריטית ענפה באזור, כך שקשה לקבוע מי אחראי לעב"מים המעופפים ההם. רוב הסיכויים שלעולם לא נוכל.

לתוך העננים: גדוד בריטי שלם נעלם

כוחות בריטיים בטורקיה במלחמת העולם הראשונה (צילום: Central Press, GettyImages IL)
כוחות בריטיים מגיעים לטורקיה במהלך מלחמת העולם הראשונה, בתחילת אוגוסט 1915 | צילום: Central Press, GettyImages IL

הגדוד הנעלם של המלך הבריטי – זהו שמה של אחת התעלומות הגדולות ביותר בהיסטוריה של צבא בריטניה. היו אלה ימי מלחמת העולם הראשונה, באוגוסט 1915, כשכוחות מבריטניה ומניו-זילנד פעלו בטורקיה. על פי הדיווחים, הגדוד הבריטי עסק באותו העת בקרב סוער מול הטורקים. הבריטים ספגו ארטילריה טורקית, אבל הצליחו להתקדם לעבר קווי האויב. צלפים התחבאו בעצים מסביב. מכל עבר, חיילים וקצינים בריטים גססו. בעיצומו של מרחץ הדמים, קולונל בריטי המשיך להתקדם מתוך החורשה לעבר עמדות הטורקים, כשאחריו צועדים 16 קצינים וכ-250 חיילים. ואז, בין העשן והכדורים, הקבוצה הזו נעלמה כליל.

שנים רבות מאוחר יותר, ב-1965, חייל ניו זילנדי לשעבר ששהה באותה עת באזור העיד על מה שראה באותו יום, בטורקיה. לטענתו, הוא וחבריו צפו בהיעלמות החיילים הבריטים, כאשר "שישה או שמונה" עננים ירדו מהשמיים לאיטם עד שכיסו את האזור. לתוך אחד מהעננים, שהתקרב ממש לקרקע, צעד הגדוד הנעלם. כשעה מאוחר יותר, ריחף הענן חזרה מעלה באיטיות, כשמאחוריו לא נותר זכר לחיילים. יש שאומרים שהעדות הזו אינה מדויקת, וכי החייל הניו-זילנדי טעה בתאריך המדובר, באזור ובשם הגדוד. ובכל זאת, הסיפור דבק בדמיונם של רבים, ונותר כחידה לא פתורה עד לימינו.

>> סודי ביותר: הפרויקטים הצבאיים הכי מסווגים