רס"ל ליטל אשכנזי, סיירת מצטיינת באגף התנועה של משטרת ישראל, בכלל רצתה להיות מורה לגיאוגרפיה וספרות. ברגע האחרון היא עשתה פניית פרסה והחליטה שעם כל הכבוד לתלמידים, כשוטרת תנועה היא תתרום הרבה יותר. אשכנזי הסתערה על המטרה שהציבה לעצמה – להוריד את מפלס ההרוגים והפצועים בכבישים – בכל הכוח. היום, עברייני התנועה הכבדים רואים אותה ונכנסים לחרדות, מעדיפים לא להיתקל בה, ויודעים שהסיכוי שלהם לחמוק ממנה שואף לאפס.
"ויתרתי ברגע האחרון על ההוראה לטובת תפקיד שטח מאתגר ומרתק כשוטרת תנועה", אומרת אשכנזי. "מבחינתי אני רואה בזה שליחות לאומית ממדרגה ראשונה. המטרה שלי זה למנוע תאונות ולאתר נהגים שמוגדרים כ'פצצות מתקתקות' ומסכנים חיי אדם. קרץ לי יותר האקשן, העבודה המבצעית מאשר להיות מורה. עברייני התנועה יודעים שאני עובדת לפי הספר וזה מעצבן אותם".
המראה העדין והשברירי משהו של רס"ל אשכנזי, 35, החיוך השובה של ילדה טובה מאור יהודה שמזכירה יותר את בת השכנים, יכול להטעות. מתחת לערימת השבריריות, השיער הארוך הגולש ("אני חייבת לעשות כל יום קוקו כי זה מפריע לי בעבודה") ותווי הפנים העדינים, מסתתרת שוטרת קשוחה, חסרת פשרות, פייטרית, קילרית שלא רואה אף אחד ממטר, אלא רק מטרה אחת: להוריד את מפלס תאונות הדרכים הקטלניות בישראל.
"תחשוב שבשנה שעברה לא הלכנו לדפוק על 100 דלתות של משפחות ולהודיע להן שיקיריהן מתו", אומרת אשכנזי. "המטרה שלי ושל כל השוטרים באגף התנועה היא להוריד עוד יותר את המספרים האלה ולכן אנחנו נוקטים בכל האמצעים שעומדים לרשותנו. הרבה נהגים לא מבינים את זה. לצערי, הנהג הישראלי חושב שמותר לו לעשות מה שהוא רוצה על הכביש, להשתולל, לסכן חיי אדם, לנסוע בזיג זג".
אימפריה של 600 קילומטר
את השירות הצבאי שלה עשתה אשכנזי במשמר הגבול, רצתה להיות לוחמת, לא ג'ובניקית ביחידה עורפית, לתרום למדינה. את הטירונות וקורס המ"כים סיימה בהצטיינות ושובצה לשרת בקו התפר שבין טייבה למשולש – בין הברחות של סחורות חקלאיות ואמצעי לחימה למחבלים מתאבדים.
"זו היתה גזרה חמה, המון אקשן, הרבה מבצעים, כמו שאני אוהבת", נזכרת אשכנזי בערגה-געגועים באותם ימים רווי מתח ופעילות מבצעית. "היינו מטפלים בפושעים הכי כבדים, במבריחי סחורות חקלאיות וגם בסיכול חדירות של מחבלים".
לאחר השחרור פנתה ללימודי הוראה, אך לאחר שסיימה אותם הבינה שמורה היא לא תהיה בגלגול הזה. היא פנתה למשטרה ועברה הכשרה של שוטרת תנועה, כולל שימוש בכל כלי הנשק, וגם פה סיימה בהצטיינות.
"אני מאוד פרפקציוניסטית, יסודית, אין אצלי קיצור דרך", היא מעידה על עצמה. "אני אוהבת ללמוד כל פרט לפרטי פרטים כדי שבזמן אמת אדע כיצד להגיב נכון. החלטתי להיות סיירת תנועה ולא בלשית או חוקרת, כי זה יותר עבודת שטח, מגע עם אנשים, תפקיד מעניין מאוד עם אדרנלין".
במשך שש שנים היא הסיירת המצטיינת באגף התנועה בשפלת החוף. האימפריה שלה משתרעת על פני 600 ק"מ, שם היא מכירה כל סנטימטר של אספלט, כל שביל צדדי וכל מחלף נידח. לנהג שינסה לברוח ממנה אין סיכוי, עדיף לו שיעצור בשוליים.
"יש נהגים שמנסים לברוח, או כאלה שהם נוהגים בשכרות ולא רוצים לעצור מחשש שהם עלולים לשבת בכלא או שישללו להם את הרישיון לתקופה ארוכה. הם חושבים שלא נתפוס אותם, אבל אני לא מוותרת, כי אותם נהגים עלולים לגרום לתאונות בכביש ואני עושה הכול יחד עם השוטרים שאיתי במשמרת כדי לתפוס אותם כדי שיעמדו לדין. העובדה שאני מכירה היטב את הגזרה שלי עוזרת לי לאתר אותם מהר יותר", אומרת אשכנזי בחיוך.
הישרדות בג'ונגל הכבישים של ישראל
במשך שש שנים צוברים לא מעט חוויות, ואשכנזי נתקלה בלא מעט נהגים חצופים שמלאים בתירוצים כרימון למה כדאי לה לוותר להם על עבירות תנועה.
אחד הסיפורים הזכורים לה ביותר הוא זה של נהגת שקיללה אותה בכל מיני שמות גנאי בגלל שהעזה לרשום לה דו"ח על עבירת תנועה שביצעה. "היא התעצבנה שרשמתי לה דו"ח, לא רצתה להודות, קראה לי 'זונה' והתחילה לברוח. רדפתי אחריה 100 מטר והיא נעצרה, ביקשה סליחה, ושלא ארשום לה דו"ח נוסף. מתרגלים גם למיקרים חריגים כאלה".
לטענתה, חלק מהנהגים מכבדים אותה וחלק לא מצליחים לעכל את היותה שוטרת תנועה.
"היה לי מקרה של נהג צעיר שנסע בזיג זג בכביש תל-אביב –ירושלים סמוך למודיעין, עצרנו אותו כי הוא סיכן נהגים על הכביש, והוא ביקש שנרשום לו עבירה אחרת או נטיל עליו קנס גבוה יותר אחרת רישיונו יישלל. הראיתי לו את ספר החוקים והסברתי לו שאנחנו פועלים לפיו. או מקרה אחר של שוטר משטרה צבאית שבעצמו מאתר נהגים צבאיים באמצעות ממל"ז (מד מהירות לייזר) שנוסעים במהירות מופרזת. תפסנו אותו כשהוא נוהג ב-170 קמ"ש. הוא התחנן שלא נרשום לו דו"ח כי הוא עובד איתנו ושנוותר לו, אבל ביום שאוותר לו ולשאר הנהגים לא אשאר בתפקיד שלי", אומרת אשכנזי נחרצות. "אצלי כולם שווים ולא משנה מה מעמדם. היה לי מקרה של נהג מונית שנעצר בבדיקה שיגרתית. הוא טען שאין לו שום עבר, פתאום אנחנו מגלים מגילת אסתר של הרשעות ועבירות תנועה ובכלל משנת 92' אין לו רישיון נהיגה והוא סוחב איתו 7 פסילות ו-170 חודשי פסילה".
רס"ל אשכנזי מבינה את הנהג הממוצע שלא אוהב לקבל דו"ח, כי בכל זאת מדובר בקנס כספי ובנקודות שיכולות להוביל לקורס נהיגה מונעת ושלילת רישיון, אך את אותה ההבנה היא לא מקבלת תמיד מהצד השני. לדבריה, לא מעט נהגים חושבים ששוטרות התנועה קשוחות וחסרות רגש לעומת השוטרים. "יש נהגים שחושבים ששוטרות תנועה הן טיפוס קשוח, חסר רגש, מתנשא לעומת השוטרים, וזה ממש לא נכון. תאמין לי, יש לי רגשות, לב גדול, אנחנו עוזרות המון פעמים לנהגים ולאזרחים ולא כל דבר מגיע לתקשורת", היא מסבירה.
"היו מקרים של אזרחים שהמתינו בתחנת האוטובוס בדרך לשדה התעופה בנתב"ג וביקשו שאסיע אותם כטרמפ בניידת כדי לחסוך כסף. עם כל הכבוד להם אנחנו לא שירות מוניות", היא נזכרת בחיוך. "מצד שני היו מקרים של נהגים שהיו בדרך לשדה, נתקעו על הכבישים בגלל תקלות בכלי רכבם וחששו לפספס את הטיסה אז הסענו אותם. יש אזרחים שמסתכלים עלינו רק ככאלה שרוצים לשדוד להם את הכסף, לרשום להם דו"חות, הם לא מבינים שהכסף בכלל לא מגיע אלינו אלא הולך לקופת המדינה. אני זוכרת כמה מקרים של נהגים שהיה להם פנצ'ר בגלל, עזבתי הכול כדי להחליף להם גלגלים. כשיש מקרים דחופים של חולים במצב קשה מאוד שזקוקים להגיע במהירות לבתי חולים לקבל טיפול מציל חיים, אנחנו מסיעים אותם או מסייעים ללוות אותם ולפנות את הדרך עבורם. אני חושבת שהתדמית שלנו בקרב חלק מהציבור לא נכונה. מוטעית לגמרי".
כמו סרט מתח
עבודתה כשוטרת תנועה גם כוללת לא מעט סכנות. לא פעם ניהלה מרדפים אחר נהגים שנסעו ללא רישיון נהיגה, גם אם הדבר היה כרוך בחציית צמתים או כבישים סואנים כדי ללכוד את עברייני הכביש.
"יש מרדפים מהסרטים, אפילו סצנות שלא היו מביישות סרטים מהוליווד", אומרת אשכנזי. "כמו למשל נהג שביקשתי ממנו לתת לי רישיונות והתברר שהוא נוהג בפסילה, ניהלתי אחריו מרדף וסמוך לצומת 'לטרון' הוא פשוט קפץ מהמכונית וברח, כמו בסרט מתח", היא משחזרת בהתרגשות. "במקרה הזה לא תפסנו אותו. יש הרבה פחד ואקשן בעבודה שלנו, אבל אני יודעת לעשות הפרדות ולא להיכנס לפחדים, הכול בפרופורציה, אחרת יהיה לי קשה מאוד לתפקד".
בשנים האחרונות, מספרת אשכנזי, היא חשה יותר ויותר בעלייה דרמטית במספר הנהגים השיכורים שנוסעים על הכבישים ומסכנים חיי אדם. "היום לצערי האלכוהול יותר נגיש וזמין מאשר בתקופה שלי. הנהגים האלה הם מסוכנים ועלולים להיות קטלניים כלפי עצמם והסביבה. הם לא מודעים לחומרת העבירה שהם מבצעים, מזלזלים בחיי אדם כאילו לא שווים דבר".
פעמים רבות יוצא שהיא מגיעה לזירות של תאונות קטלניות וסופגת מראות קשים מאוד לעיכול, אבל יש לה דרך מילוט להתגבר על זה. "אני והשוטרים משתמשים בהומור שחור כדי שלא ניפגע מבחינה נפשית ממה שהעיניים שלנו רואות ויש מראות מצמררים וקשים מאוד. אני בכל אופן גם משתדלת לא להביט יותר מדי על הזירה, לא לנעוץ עיניים, להמשיך הלאה. זו שיטה נוספת שפיתחתי להדחיק את העניין", היא אומרת בעצב.
באחרונה, היא רשמה הישג יוצא דופן כאשר סיימה קורס מדריכי ירי ולחימה בהצטיינות, כשוטרת יחידה בין 20 שוטרים שהגיעו מכל רחבי הארץ. מדובר בקורס שנערך פעם בשנה.
"בהתחלה לקח להם זמן לעכל את זה שאני בכלל נמצאת שם. בהתחלה היה גיבוש של 50 שוטרים, אחרי זה ירדנו ל-20. חלק גדול מהשוטרים לא הבינו מה אני עושה בקורס זה, אבל אחרי שהצלחתי לחורר את המטרות באמצע הם הסתכלו עליי בצורה אחרת וקיבלו אותי כשווה בין שווים", אומרת אשכנזי בסיפוק. "אני יודעת לתפעל נשקים במקצועיות רבה, יש לי את הקילריות, שאני מסמנת מטרה ומסיימת אותה בהצטיינות. לגבי העתיד, לא יודעת מה יהיה, בינתיים טוב לי איפה שאני, לא בוער לי כלום. אני רוצה בעתיד להדריך באגף ההכשרות או כמדריכת ירי ולחימה".
מפקדה הישיר, רפ"ק חי מזרחי, משבח אותה על כך שהיא לא פוחדת לחתור למגע, שיש לה חושים חדים שמסייעים ללכוד עברייני תנועה ופליליים, והחשוב מכל - נחישות בלתי מוגבלת לבצע את המשימה כמעט בכל מחיר.