כוחות צה"ל הרחיבו משמעותית את המהלך הקרקעי ברצועת עזה כשהם זוכים לחיפוי אווירי מסיבי. כוחות היבשה שנמצאים בפנים הכווינו במהלך השבוע מאות תקיפות מהאוויר כשסגרו מעגלי אש על חוליות נ"ט, צלפים ומחבלים שניסו לפגוע בלוחמי צה"ל.
במקביל לזה, חיל האוויר תוקף ביממה ממוצעת כ-300, 400 מטרות ברחבי הרצועה כשרבות מהן פוגעות במערכי ההגנה של חמאס ובמפקדי השדה של ארגוני הטרור, שמנהלים את הלחימה. רגע לפני התמרון הקרקעי, הגענו לטייסת 119 "העטלף" של חיל האוויר וזכינו לקבל שם הצצה לסיוע האווירי הקרוב ולמה צפוי בהמשך.
באופן מפתיע, בסיס חיל האוויר רמון היה שקט יחסית כשהגענו לשם. סא"ל י', מפקד טייסת העטלף, שיתף שבאותם רגעים אחד ממפקדי האוגדות שיתמרנו לעזה נמצא בבסיס, נפגש עם צוותי האוויר והמפקדים לתיאום המהלך הקרקעי. "בימים האלה אנחנו בסוג של שגרת מלחמה. אם בימים הראשונים אספנו את הכוח ועסקנו בהגנה על הישובים, על הגזרה, עכשיו אנחנו בהתקפה ובהכנה וסיוע לצבא היבשה", הסביר סא"ל י' מפקד טייסת העטלף.
"אנחנו עוסקים בהכנת השטח לחברים שלנו ביבשה, תוקפים בעזה יום ולילה, כל מטרה שחמאס וג'יהאד איסלאמי נגעו בה נתקפת. מטרות שבראייתנו יעזרו בהמשך לתמרון היבשתי, כשיש לנו כוננויות שברגע שיש איכונים או מידע על מחבלים שצריכים לסכל, אנחנו ממריאים לסיכול שלהם", הוסיף סא"ל י'.
על הטייסת הוא מפקד מזה כחודשיים אחרי שעשה מגוון תפקידים בטייסות 201, 109 ומטה חיל האוויר. סא"ל י' מספר שהם משקיעים מאמצים רבים במסגרת ההכנות של צה"ל לתמרון היבשתי ובסיוע אווירי קרוב לכוחות שנכנסו לעזה. מטוסים עמוסים עם פצצות נמצאים באוויר לתגובה מהירה. אחוז גבוה מהמחבלים שניסו לפגוע בכוחות צה"ל שנכנסו לצפון הרצועה, ספגו בתוך זמן מאוד קצר פצצות וטילים שהשמידו אותם.
כך מסייעים ליבשה בזמן אמת
"הדרך של מערך הקרב לסייע לצבע היבשה זה דרך תאי השליטה, סיוע עקיף דרך אותם תאים. זה בניגוד לטייסי המסוקים שנמצאים בקשר ישיר עם הכוחות. זה יבוא לידי ביטוי בשתי דרכים עיקריות. מטס הכנה שזה אומר שאנחנו באים עם כמות גדולה של חימושים ותוקפים מטרות שיסייעו לתמרון, למשל נקודות שולטות, שטחי מארבים של האויב ותת קרקע שפוגעים בעוצמה. ובהמשך, זה יבוא לידי ביטוי בסיוע בזמן אמת".
המשמעות של סיוע בזמן אמת, זה כמות מטוסים גדולה בשמיים עם הרבה מאוד פצצות מסוגים שונים. תא השליטה מבצע בקרה על מיקום כוחות צה"ל על הקרקע, המקומות שאפשר לתקוף והאיתורים הרגישים ומעביר את זה למטוסי הקרב בשמיים.
הכוח היבשתי "מעביר את הדרישה שלו לתא השליטה משם זה עובר למטוסים, גם בדרך ממוכנת, ואנחנו די מהר נוציא על זה תקיפה. אנחנו ערוכים ומוכנים לתקוף קרוב לכוחות שלנו בצורה הכי מקצועית שיש. גם בטווחים שמאוד קרובים ללוחמי היבשה על הקרקע. יש לנו יכולת טובה לדעת איפה הכוח ומאיפה להגיע כדי שהחימוש שלנו לא יפגע בהם".
כדי שחיל האוויר יוכל להמריא ולתקוף בעזה או בכל מקום אחר, נדרש מערך טכני וחימוש חזק ויעיל. הרבה יותר מאשר בימי השגרה. צוותי הקרקע של טייסת 119 עובדים סביב השעון כדי להביא לשמישות גבוהה של מטוסי הקרב מסוג F-16I סופה. כל חלק וכל מערכת אלקטרונית נבדק בקפדנות.
גם עניין החימוש זה סיפור מורכב, זה לא שתולים פצצות על מטוס וזהו. כל חימוש צריך לדעת "לדבר" עם מחשב החימוש של המטוס, לזהות את המטרה. זה תהליך שבצבאות זרים עושים אנשי קבע מבוגרים ובחיל האוויר זה על הכתפיים של לא מעט סדירים לצד אנשי המילואים והקבע.
רס"ן דון מהמערך הטכני אחראית על התחום הזה בטייסת העטלף. היא מספרת שבאותה שבת שחורה היא התעוררה להזנקה בטייסת. "מוציאים את המטוסים ומיד אני מתחילה להכין עוד מטוסים. לא תיארתי לעצמי שזאת תהיה הסיטואציה, אבל לשם זה הלך. החזרתי את החיילים ואנשי הקבע לטייסת כדי להעמיד כמה שיותר מטוסים על הקרקע, אנשים הגיעו מאוד מהר כולל כאלה שלא אישרתי להם להגיע".
היא ממשיכה ומתארת, "אתה רואה חיילים עם רעל בעיניים. צוותי אוויר ממש רצים למטוסים וצוות טכני רץ איתם. אחרי שחיל האוויר הגדול מעביר לטייסת מטרות אנחנו פועלים להכין את המטוסים כמה שיותר מהר. זה תהליך שלוקח זמן, צריך לבדוק את המטוסים ולחמש אותם. לוודא שעובדים בבטיחות ושהמטוס חזר בשלום".
הם היו עמוק בעבודה והיא משתפת שלקח להם כמה ימים להבין את גודל האירוע. "לא התעסקנו בזה בשלב הראשון. מה שעניין אותנו זה להכין מטוסים ולדאוג שימריאו. כשנסיים את המלחמה מה שצריך לתת את התשובות ייתן ויתחקרו את האירוע".
טייסי הקרב שתוקפים בעזה רואים גם את השיגורים מעזה לישראל. מה עובר להם בראש בזמן הזה? הם פחות משתפים. מתמקדים בעיקר בתחום המקצועי. "אנחנו יודעים לעשות הרבה מאוד נזק עם הפצצות שלנו, לכן אנחנו הולכים על מטרות איכות", אמר מפקד הטייסת.
"חי במורכבות בין אזרח לטייס עם משימה"
סרן י' הוא הצעיר שבחבורה, את קורס הטייס סיים לפני ארבע שנים והוא טייס מבצעי מזה כשלוש שנים. "יש פה תחושת סיפוק גדולה מזה שהגיע התור שלי להגן את המדינה, באירוע שהוא מאוד קריטי". הוא מסביר ש"כל גיחה שונה מהשנייה, יוצאת דופן".
סרן י' ניסה ככל שניתן להכניס אותנו לתא הטייס של מטוס הסופה, כשסיפר על גיחה שהייתה לפני מספר ימים. "הוזנקנו לפנות בוקר לאירוע מתפרץ של סיוע לכוחותינו. חוסר ודאות מאוד גדול כשאנחנו מגיעים לאוויר כמה שיותר מהר ולהבין מה המשימה שלנו. בגזרה אנחנו מתחילים לקבל אינפורמציה ואז תוקפים כחלק מהסיוע לכוח".
"עבורי זאת גיחה מאוד מאתגרת", העיד. "אתה בחוסר וודאות ומגיע לאירוע בצורה מאוד מהירה כשאתה צריך להביא מטוס לאוויר בביטחון ואז להבין לעומק את המשימה ומה דורשים ממני ואז לראות שאתה מבצע באופן מדויק ותורם לכוח שביקש את הסיוע".
הוא ממשיך ומספר על "תחושת סיפוק כשאתה עושה כל מה שאתה יכול, מממש את האימונים שלך כדי להגן במקרה הזה על כוחות היבשה. במשימות אחרות על תושבי הדרום". אותה גיחה עליה סיפר, החלה כקריאה מתא השליטה ונועדה לסייע בחילוץ של פצועים. האש הרבה שהפילו מהאוויר סייעה באותו חילוץ והצלת חיים.
הם מאוד ממוקדים במשימה שלהם. אבל כמו כולם, אחרי גיחה בעזה הם פותחים את הטלפון ומתעדכנים במה שקורה, במה שקרה באותה שבת שחורה. "כל רגע שבו אני פותח את הטלפון קשה, קשה לספוג את כל מה שרואים ברשתות החברתיות", שיתף סרן י. "במשימה אתה שם במאה אחוז, מפוקס במטרה וזה מה שמצפים ממני. אתה חי במורכבות הזו שבין האזרח שמכיר אנשים כולל בני משפחה שחווים דברים לבין המשימה שבה אתה צריך להיות ממוקד".
ב-7 באוקטובר של אותה שבת סא"ל י' הבין שיש אירוע והגיע מיד לטייסת. ראה שאם את צוות הכוננות עולה על ציוד טיסה. ב-"07:15 הם כבר היו באוויר. כל הלוחמים שלנו, סדיר ומילואים הגיעו כמה שיותר מהר ובזמן הזה צוותי הקרקע הכינו את המטוסים כמה שיותר מהר. הם עבדו מאוד קשה כדי שיהיו מטוסים להרים לאוויר".
הוא המריא בעצמו סמוך לשעה 09:00. "למערך הקרב יש תרגולת מסודרת לאירוע מתפרץ, בהגדרה הולכים על מטרות שמטרתן למנוע חדירה וזה מה שתוקפים בהתחלה", מספר סא"ל י'. "בהמשך מתחילות להגיע מטרות שדרכן אנחנו מתחילים להבין את גודל האירוע".
מה שהפיל לסא"ל י' את האסימון, היה "זה שתקפנו באזור מעבר ארז. אזור הומה אדם בדרך כלל שאנחנו לא נמצאים שם בשגרה. אחרי זה אנחנו מקבלים מטרות של רכבים בדרכם חזרה לרצועה. כלומר תקיפות מאוד לא שגרתיות ביחס לעזה, מקום שאנחנו עובדים בו מאוד כירורגי ופה הפעלנו כוח אש".
סא"ל י' אומר ששלושה שבועות אחרי, כשהם מבינים את גודל האירוע והמחיר, "זה קשה וכואב כמו בכל מדינת ישראל. יש פה לוחמים שהגיעו מהעוטף ומכירים אנשים שנפגעו. את התחושות הקשות של ההפתעה והאובדן שחווינו נתחקר לעומק כמו שעושים בחיל האוויר. נשמור את זה לסוף המלחמה ונלמד מה צריך לשנות כדי שהתושבים יוכלו לחזור. אני משוכנע שיהיה שינוי אבל כרגע אנחנו מסתכלים קדימה בצורה מוחלטת כדי להכריע את חמאס ושאר האויבים שחושבים להרים ראש".
"המקסימום של חיל האוויר עוד הרבה יותר גבוה"
נקודה מעניינת הייתה כשרס"ן דון אמרה "הפיק עדיין לא כזה גבוהה ביחס למה שאנחנו יכולים". סא"ל י' אמר בשלב הזה, "התווכחנו היום אם אנחנו ב-20 אחוז מהיכולת או רק בחמש כמו שדון אמרה. אנחנו רחוקים מהמאמץ שחיל האוויר יכול לתת. לא כי אנחנו לא עסוקים, מדובר בהספקי עוצמת אש אדירים".
סא"ל י' המשיך והסביר: "אנחנו עושים את כל המשימות שנדרשות בעזה, משקיעים הרבה מאוד מאמץ אבל גם בהכנה להמשך. המקסימום של חיל האוויר זה למלחמה רב זירתית עם הצפון וכל מי שירצה לבוא וזה המלא שלנו. כרגע אנחנו מבצעים את כל המשימות הנדרשות, ובמקביל גם עוסקים בהדרכות, אימונים והכנות למהלך הבא".
סרן י' מעיד שהוא מרגיש "מוכן מאוד למשימה. זאת לחימה ראשונה שלי וזה מפתיע עד כמה האימונים דומים למלחמה. מרגישים מאוד מוכנים ומיומנים כאילו עשיתי את זה בעבר". לצד התקיפות בעזה, הם ממשיכים להתכונן לסיוע אווירי קרוב ליבשה.
לזה בדיוק הגיע לבסיס מפקד אוגדה שמתמרן לעזה, בזמן הביקור שלנו שם, כשהוא דיבר עם כל הלוחמים של הכנף. הוא הסביר להם מה הולך לקרות על הקרקע ומה הציפיות שלהם מחיל האוויר. מעבר לזה, לציין כי אנשי חיל האוויר מוצבים גם במפקדות של זרוע היבשה.
סא"ל דון מוסיפה, שמבחינת הגף הטכני לא משנה להם מה יהיה בעתיד. מבחינתה המשימה שלהם "להתמקד בלהיות הגף הטכני הכי חזק שיכול להיות, ולהכין את המטוסים בזמן לכל משימה. אני לא רואה שום ספק שננצח במלחמה הזאת וניכנס בהם".
עיקר הקשב נמצא בעזה, אבל חיל האוויר תוקף גם בלבנון ובסוריה. חיל האוויר נועד גם למטרות האלה. משענת של צה"ל ומקבלי ההחלטות לפעול בכל הזירות במקביל, זה היתרון של מטוסי הקרב. "אנחנו יודעים להמריא לכל נקודה במרחב, דרום, צפון, עזה", אמר סא"ל י'. "לפעמים אנחנו נעשה את זה באותה הגיחה. גם אם המאמץ עכשיו זה בדרום עדיין יש לנו את היכולת המשמעותית לפעול בכל מקום". רמז דק לכל מי שמרים את הראש במלחמה הזאת.
לפני שעזבתי את הטייסת סיפרתי להם שאני בעצמי ניצול מקיבוץ נירים, על המחבלים שחדרו לבית שלי. שאלתי אותם על משבר האמון שנוצר בעקבות מה שקרה. "אנחנו צריכים להחזיר את אמון הציבור בצבא, ונעשה כל מה שיידרש. ברור שזה יהיה קשה ובגלל זה כולם פה. למי ששואל איפה היינו, היינו פה והאמון ייבנה חזרה. על זה אנחנו נלחמים".
סרן י' הוסיף "בסוף, הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות זה את מה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב. וזה מה שנעשה. אפשר לחשוב על מה היה וזה בסדר, אבל קודם לעשות את הכי טוב". סא"ל י' סיכם את תשובתו ב"ניצחון. להביא את הניצחון וכולם פה עובדים על זה. ניצחון חסר פשרות יחזיר ביטחון לציבור".