מספר כלי תקשורת ערביים דיווחו ביום רביעי (20.7.16) על תקיפה ישראלית בסוריה. על פי הדיווחים שטרם התקבל להם אישור רשמי, וספק אם יתקבל, מטוסי חיל האוויר תקפו באזור קוניטרה. לא ברור אילו יעדים הותקפו בדיוק, אולם מכיוון שלא דווח על זליגת ירי, סביר שמדובר בסיכול של פיגוע - או סיכול של הברחת נשק.
גם בחודש שעבר דיווחו כלי תקשורת בסוריה על חדירת מטוסי קרב זרים למרחב האווירי של המדינה. המטוסים של המדינה האלמונית טסו נמוך, משכו לגובה, ואז שיגרו טילי אוויר-קרקע והפילו פצצות כבדות שפגעו במדויק במספר מחסני תחמושת. המטוסים הצליחו לפעול בלי שמערך ההגנה האווירית פגע בהם וחזרו הביתה בשלום, משאירים מאחור בסיס בוער ומעשן.
יממה לאחר התקרית פרסם אתר האינטרנט הסורי "זמן אל-וואסל" כי מטוסי חיל האוויר הישראלי תקפו מתקן צבאי שממוקם מדרום לעיר חומס. המטוסים שתקפו את המתקן הצבאי פגעו במחסני אמל"ח שבהם אוחסנו טילים רבים, ולמקום נגרם נזק רב. עוד ציינו באתר כי המטוסים התוקפים נמנעו מהפצצת מערכות ההגנה האווירית הפרוסות בבסיס, וכי הנשק שהושמד אמור היה להגיע לידי חיזבאללה.
אחת לכמה זמן מתפרסמת גם בישראל ידיעה על כך ש"צה"ל תקף מחסני נשק בסוריה", לרוב על פי פרסומים זרים. אם לפני מספר שנים היו ידיעות מהסוג הזה פותחות את מהדורות החדשות, הרי שכיום תקיפה כזו זוכה לאזכור אגבי במקרה הטוב. רוב הישראלים לא יודעים או לא זוכרים שתקיפה כזו דווחה רק לפני חודש, "לראשונה בכהונתו של ליברמן", ובכלל - זה משהו שמדווח אחת לחודש בממוצע.
מאחורי הדיווח על התקריות האלה מסתתרת מלחמה של ממש בין ישראל לאיראן וחיזבאללה, מלחמה בעלות של מיליארדים שהיא מותחן ריגול של משחקי חתול ועכבר. מי שנמצא בצד האיראני של המשוואה הוא באהנם שאהארירי, שלדברי חוקר המודיעין רונן סולומון "מופקד כבר מעל לעשור על מבצעי הברחות האמל"ח מאיראן לחיזבאללה, וניהול תשתיות לוגיסטיות - כדוגמת חברות קש ודירות מחסה המשמשות את כוח קודס והחיזבאללה להוצאת פיגועים".
רכבת לילה לביירות
סולומון, מנהל דף הפייסבוק "אינטלי טיימס", היה הראשון שחשף את שאהארירי בישראל. היא מציין שהאיראני מפקד על יחידה 190 - היחידה שבזכותה אנשי חיזבאללה שנלחמים בסוריה מקבלים כמויות אדירות של נשק, ושבזכותה מעריכים כי חיזבאללה יוכל לשגר במלחמת לבנון השלישית "1,500 טילים ביום".
יחידה 190 של משמרות המהפכה האיראניים היא הזרוע שאחראית על הברחות הנשק מאיראן, המקבילה של יחידת 108 בחיזבאללה - הצד שמקבל את הנשק. לדברי סלומון, שאהארירי מנהל מספר מרכזים לוגיסטיים. אחד אווירי, שנמצא במאראבד - בסיס אווירי בשדה התעופה הבינלאומי בטהרן, שבו ימ"חים רבים שמהם מעמיסים את הנשק למטוסי התובלה. הציר השני, הימי, מתחיל בנמל בנדר עבאס. משם יוצא האמל"ח לסוריה, ללבנון וכיום גם לתימן. זה נעשה בין השאר דרך חברות קש. "שאהארירי הקים בתחילת דרכו כמה חברות כאלה, והשם שלו גם הופיע על שטרי מטען", אומר סולומון.
שאהארירי, בן 49 כיום, רכש את מומחיותו בהברחת אמצעי לחימה ומטעני נפץ במשך יותר מעשר שנים שבהן ניהל שורה של מבצעים ברחבי העולם. פעילות חשאית זו התקיימה כאמור באמצעות חברות קש, או בהברחות שנעשו במטוסים של איראן. סולומון מספר שחלקן נחשפו בשנים האחרונות, ואף הביאו למעצר שותפי הסוד ולחקירתם במדינות שבהן פעלו.
את דרכו המבצעית החל שאהארירי כבר בשנת 2000, כשנשלח על ידי "כוח קודס" לתקופה של שנתיים בלבנון כדי לטפל במערך הברחת משלוחי הנשק ממשמרות המהפכה של איראן לארגון החיזבאללה. במהלך שירותו יצר קשרים עם עמיתיו בסוריה ובחיזבאללה - קשרים שמשמשים אותו עד היום. פעילותו במהלך השנים נקשרת גם לסיוע ומימון פיגועים של ארגוני טרור ברחבי העולם, ובפרט סודאן, עזה, עיראק ואפגניסטן.
>> מכורים לפז"ם? הירשמו לפייסבוק שלנו
במאי 2007 עמד שאהארירי מאחורי משלוח אמצעי לחימה לחיזבאללה שיצא מאיראן, ואמור היה לעשות דרכו דרך טורקיה לסוריה על גבי קרונות רכבת. אבל הרכבת ירדה מהפסים אחרי שעלתה על מטען של המחתרת הכורדית, וכשהגיעו לשם כוחות של צבא טורקיה, נחשף כי חלק מהמכולות שעליה הכילו מאות פצצות מרגמה ורקטות שיועדו לחיזבאללה. "משלוח המטען שהוסלק במכולות מסחריות שוגר על ידי חברת הקש של שאהארירי בשם 'שאהארירי מסחר בע"מ' הפועלת מטהראן", אומר סולומון. "הנשק יועד להגיע לחברת קש אחרת בשם 'אל ג'ורי', שיושבת סמוך למחסני הנשק של חיזבאללה בדמשק".
מה זה 1,288 פצמ"רים בין חברים
כישלון נוסף של ספק הנשק האיראני נחשף על ידי הטורקים בשנת 2011, אז נתפס כי ניסה להבריח לסוריה אמצעי לחימה במטוס איראני, שאולץ לנחות בשדה תעופה בדרום מזרח טורקיה. בדיקה חשפה כי במקום חלקי חילוף לרכבים, כפי שהצהירה חברת השילוח, הועמסו על המטוס אמצעי לחימה ובהם 60 רובי קלצ'ניקוב, 14 תתי מקלע, 8,000 כדורים, 560 פצמ"רים בקוטר 60 מ"מ ו-1,288 פצמ"רים בקוטר 120 מ"מ.
שאהארירי היה מעורב באספקת אמצעי לחימה ומטענים לחוליה שניסתה לפגוע ביעדים ישראליים באזרבייג'ן בשנת 2008, וגם בהעברת חומרי נפץ שנועדו לפיגוע על אדמת טורקיה ב-2009. באותה שנה נחשף ניסיון שלו להבריח לחיזבאללה בלבנון 36 מכולות ובהן כ-500 טונות של אמל"ח שהועמסו על ספינת המטען "פרנקופ" - ספינה שנלכדה בלב ים על ידי לוחמי שייטת 13.
במרץ 2014 השתלט חיל הים גם על ספינת הנשק ה"קלוס סי", וחקירת המשלוח העלתה כי עמדה מאחוריו חברת הקש 'אל ג'זירי' - אותה חברה ששימשה את שאהארירי ויחידה 190 בציר הברחות הנשק מסודאן.
סולומון מציין כי למרות שורת הכישלונות של שאהארירי, קשריו האישיים עם בכירי "כוח קודס" אפשרו לו לשמור על מעמדו. מה גם שחיזבאללה כן הצליח להגדיל את כמות הרקטות שלו באופן משמעותי, וכנראה לשים יד על טילי נ"מ ואמצעים נוספים, ככה שהאיש רושם לא מעט הצלחות. סולומון מציין גם כי "מדי פעם נעשה הסיכול רק אחרי ההובלה הלוגיסטית, ומה שמצליח לעבור מושמד לפעמים". הכוונה היא לתקיפות שמייחסים לחיל האוויר הישראלי - ונזכיר שראש הממשלה נתניהו אישר כי ישראל פועלת בנושא.
אמל"ח בדואר אוויר
יחידה 190 שולחת זרועות מאיראן ועד לסוריה, לבנון, תימן ומדינות אחרות. מדובר ביחידה סודית וקטנה, רק כמה עשרות בודדות של פעילים. על פי האתר vsquds.com, היא פועלת בחסות יחידה 400 השייכת למודיעין של משמרות המהפכה ושאחראית על אישור ותיאום המבצעים המיוחדים של כוח "קודס" ברחבי העולם. על היחידה הזו מפקדים חאמד עבדללאהי וסגנו מג'יד עלוי, סגן שר המודיעין לשעבר. הם מדווחים ישירות למנהיג העליון, אייתוללה חמינאי.
יחידה 190 זוכה לתקציבי ענק ופועלת משני המרכזים העיקריים שלה - שדה תעופה בטהרן ונמל בנדר עבאס - שהם למעשה נקודת ההתחלה של הברחות הנשק. עד לאחרונה העדיפה היחידה את המסלול הימי, אולם סיכולים שנעשו בשנים האחרונות על ידי מדינת ישראל ואחרות הפכו את הנתיב האווירי למוביל. סולומון: "הצד הימי בעייתי כי יש את המצרים בדרך, צריך לעבור דרך תעלת סואץ, ויש כוחות של הקואליציה האמריקאית וגם הערבית שפועלים באזור. זה הרבה מעגלים לחצות. הציר האווירי יותר אטרקטיבי: יש מטוסי מטען של איראן אייר ועומאן אייר שמפעילים קווים שגרתיים לבירות".
הברחת האמל"ח לכל נתמכי משמרות המהפכה, כמו חיזבאללה, עוברת במסלול קבוע: ראשית מעמיסים את הנשק על מטוסי תובלה אזרחיים של איראן, שמצהירים על מטען שקרי (לרוב גם משייכים אותו לאחת מחברות הקש המדוברות). אותם מטוסי תובלה נוחתים בדמשק, למשל, שם המטען נפרק למחסני ענק. בשלב הזה חוברים אנשי יחידה 190 לפעילים של יחידה 108 בחיזבאללה, שמחזיקה פעילים בשדה התעופה של דמשק, בלטקיה ובאזורים נוספים. יחידה זו אחראית על קבלת הנשק מהצד של חיזבאללה מאותם אתרי אחסון, ולאחר מכן העברתו דרך גבול סוריה לבנון, שם יש לחיזבאללה בסיסים ייעודיים.
בעיתון הצרפתי לה פיגארו פורסם כי אנשי יחידה 108 מעבירים את הנשק לחיזבאללה דרך הגבול באמצעות יחידת התובלה 112, שמעבירה את משלוחי הנשק על גבי משאיות. התהליך הזה מסתיים אחרי ש-112 מעבירים את התחמושת ל"מחלקות מיוחדות" של יחידה 100. יחידה זו מורכבת מלוחמים ומומחים איראנים של משמרות המהפכה שמוצבים בלבנון, וגם מלוחמים של חיזבאללה. התקיפות שמיוחסות לישראל מתבצעות כשהנשק מגיע למחסנים; במקרה של תקיפת שיירות נשק זה קורה במשמרת של יחידה 112.
כשמדובר בהברחות מהים, המטען יוצא מנמל בנדר עבאס (לרוב תחת דגל של מדינה אחרת), והספינה והמטען רשומים על שם חברת קש. על פי מקרי העבר, כמו תפיסה של ספינות בידי ישראל, נראה כי אנשי הצוות של הספינות לא מודעים לסוג המטען. את הנשק פורקות הספינות בתימן או בסודן, ואם הם מצליחים לעבור את כל המעגלים שעליהם דיבר סולומון, אז בנמל בירות.