בעולם ישנה דריכות שיא לקראת תקיפה אמריקאית בסוריה, ולמרות שהמועד עדיין לא ידוע, דבר אחר בטוח: ארצות הברית לא רוצה לשקוע בבוץ הסורי. אמנם כולם מדברים על מבצע "פשוט" שלא אמור לגרור נפגעים לצד האמריקאי, אך אדוני המלחמה יודעים שאין דרך לצפות את סופו של המהלך הצבאי. למעשה, ארה"ב כבר הייתה מעורבת במבצע שכזה נגד סוריה ובפעם ההיא, לפני 30 שנה, הצבא האמריקאי גם ספג קורבנות.
מתערבים בלבנון וחוטפים
כאשר הסתיימה מלחמת לבנון הראשונה, נשלח לאזור כוח רב לאומי שפיקח על ההסכם שנחתם. ללבנון מגיעים חיילים צרפתים, איטלקים וגדוד אמריקאי שבהמשך מוחלף בגדוד אחר. נשיא ארה"ב דאז, רונלד רייגן, מאשר לשלוח 1,800 נחתים "כאשר המשימה לסייע לממשלת לבנון לחדש את ריבונותה המלאה על בירתה ובהמשך על שאר המדינה". בהמשך מגיע לשם גם כוח בריטי. מעניין לציין שגם אז הממשל תמך במשימה ומי שהתנגד היה המטכ"ל, אבל פקודה זה פקודה.
חיילי הכוח הרב לאומי מסיירים בביירות ומדי פעם חוטפים אש ממליציות שתמכו במשטר הסורי, מה שעלה בשני נחתים הרוגים וכמה פצועים. בשנה שלאחר מכן צה"ל נסוג מאזור ביירות ואת העמדות תופסות אותן מליציות שלא מחכות הרבה לפני שהן פותחות באש נגד הנחתים ומדי פעם גם נגד הכוח הצרפתי. האמריקאים משיבים באש, בין השאר מספינות מלחמה דוגמת ה"מיזורי" שעל סיפונה תשעה תותחים מפלצתיים בקוטר 405 מ"מ בעלי טווח של 40 ק"מ, ולצדם עוד מספר תותחים קטנים יותר. לימים אמר קולין פאוול, אז גנרל בצבא, "הפגזים נפלו על השיעים בלבנון והם הניחו שארה"ב לוקחת צד בסכסוך". וכך החל להתדרדר מבצע צבאי פשוט, שהיה הומניטרי ברובו.
המצב מתדרדר במהירות ומגיע למצב שבו חיל האוויר הצרפתי מבצע גיחות תקיפה נגד המליציות ועמדות צבא סוריה. שיא ההסלמה מתרחש ב- 23 לאוקטובר 1983, אז חדרה משאית תופת של ארגון לא מוכר באותם ימים, חיזבאללה, לבסיס הנחתים האמריקאים. התוצאה קטלנית וכואבת: 241 חיילים וקצינים של גדוד הנחתים ה-24 נהרגים. מחבל מתאבד נוסף תוקף במקביל את בסיס הצבא הצרפתי, שם נהרגים עוד 58 חיילים. שבועיים לאחר מכן אותו ארגון מבצע את הפיגוע שמוכר לנו כאסון צור השני, בו נהרגים 60 ישראלים.
ממש כמו היום: התייעצות לגבי אופי התגובה
פחות מחודש אחרי הפיגועים ה-CIA מדווח לפנטגון שאיראן וסוריה עומדים מאחורי הפיגועים. "הפיגוע נגד ארצות הברית, ומטה הכוח הצרפתי בוצע על ידי שיעים קיצונים, חמושים, מאומנים, בהכוונה של סוריה ואיראן", נכתב בדו"ח של הסוכנות. בארה"ב מתחילה התייעצות לגבי אופן התגובה. צריך לזכור שארה"ב של אותם ימים עדיין מלקקת את הפצעים שלה שלא הגלידו ממלחמת וייטנאם. שוב, מצב שמזכיר את היום, כלומר הנסיגה מעיראק והבוץ האפגני.
ממשל רייגן פותח בהתייעצויות קדחתניות יחד עם בעלי הברית הצרפתים. מי שהיה אז עוזר שר ההגנה, ריצ'רד ארמיטאג', אמר לימים, "רצינו להכניס טיל שיוט לתוך החלון של שגריר איראן בדמשק". אבל הרעיון הזה נדחה מאוד מהר ובסופו של דבר רייגן מאשר תקיפה מהאוויר יחד עם הצרפתים נגד מטרות בבעל בק. עד היום לא ברור מה קרה שם אבל כשהצרפתים עלו לאוויר הם לא ידעו ששר ההגנה לא אישר למפקד הצי השישי להמריא והצרפתים למעשה תקפו לבדם. כל המטוסים הצרפתים שבו בשלום אולם הנזק למטרות לא היה כבד.
בינתיים מגיעים לאזור עוד נושאות מטוסים. אחד הטייסים שהוצבו שם סיפר, "הגענו בסוף אוקטובר 1983 אחרי חודש וחצי הפלגה. חילקנו את העבודה באוויר יחד עם האייזנהאור והאינדיפנדנס (נושאות מטוסים), היינו בכוננות טיסה של 5, 10 ו-15 דקות. יום כוננות ויום טיסות. בצענו סיורים באוויר מעל לצי ומדי פעם סיורים מעל לכוחות הקרקעיים בלבנון כשאנחנו עם פצצות מונחות לייזר ומצרר. גם סיירנו בין האי קפריסין לחוף לבנון כדי לעקוב אחרי מספר ספינות סובייטיות".
אותו טייס מספר שבזמן הזה גם ישראל בוחשת בקלחת הלבנונית והוא היה עד למקרה בו "כפיר ישראלי הופל מעל בחמדון. הטייס נפלט בשלום ונפל ישירות לתוך העמדות הבריטית ליד ביירות".
האמריקאים יוצאים ליום לחימה מהאוויר
בינתיים רייגן מאשר תקיפה נוספת ולאזור מגיעה גם נושאת המטוסים קנדי והאינדיפנדס שבדיוק סיימה פעילות קרבית מול גרנדה. לארה"ב יש מול החוף הלבנוני עשרות מטוסי F14, מפציצי A-6 אינטרודר ומטוסים נוספים ללוחמת ל"א בקרה אווירית ותדלוק. המטוסים מתחילים לטוס בשמי לבנון, בין השאר כדי לצלם ולאסוף מודיעין.
חשוב לציין שסיורים אוויריים בוצעו עוד לפני הפיגועים בשגרירות, ומדי פעם נורתה לעברם אש נ"מ. "יוצא דופן או מפתיע", אמר אז וינברג שר ההגנה של ארה"ב. אבל ב-3 לדצמבר נורה מטח נ"מ כבד, למעלה מ-10 טילים, אל זוג מטוסי F14 – והפעם מסוללות של צבא סוריה. זו הייתה הפעם הראשונה שהסורים מבצעים פעולה כזו נרחבת וגלויה נגד ארה"ב. למחרת מיליציות פרו סוריות מפגיזות את עמדות הנחתים ושמונה נהרגים. ההתייעצויות מסתיימות ויש אישור למערכה אווירית נגד הסורים, כשבמקביל הצי מבצע ירי כבד מהים.
בשעה שמונה בבוקר (4 לדצמבר 1983) סיירות התותחים פותחות באש כבדה, בעיקר ירי מתותחים 405 מ"מ, מהים ובמקביל ממריאים עשרות מטוסי A-6 אינטרודר ו-A-7 קורסייר מנושאות המטוסים קנדי ואינדיפנדנס כשהם מלווים במטוסי יירוט מסוג F-14 ומטוסים ללוחמת ל"א. האמריקאים תוקפים מפקדות, מחסני תחמושת, סוללות נ"מ ומתקני מכ"ם מזרחית לביירות. "קיבלתי את ההודעה על התקיפה בארבע בבוקר", סיפר לאחר מכן אחד הטייסים שהשתתף בתקיפה. "אמרו לי להכין את המטוסים ושהזמ"מ (זמן תקיפת מטרה) יהיה שמונה בבוקר".
על מהלך התקיפה סיפר, "ספרנו מהקוקפיט לפחות תריסר טילי נ"מ אבל טסנו בגובה שבו חתימת החום של ה-A-6 נמוכה אז הטילים לא נעלו עלינו. הם מילאו את השמיים בטילים והייתה גם אש כבדה של תותחים. הטייס הנווט שלי העיר בקשר, עכשיו אני יודע איך יונה מרגישה בעונת הציד".
סוללות הנ"מ הסוריות שיגרו לפחות 40 טילים מסוגים שונים. כתוצאה מכך שני מטוסים אמריקאים נפגעו. ראשון להיות מופל היה קומנדר אדוארד אנדרוס, מפקד כנף 6, שהמריא עם הראשון, A-7 קורסייר מהאינדפנדס. הוא נפגע מטיל נ"מ צפונית לביירות, הצליח להטיס את המטוס שלו לכיוון הים ונטש כשהוא צונח לים סמוך לג'וניה. הוא נפצע קשה ומחולץ על ידי דייגים לבנונים. לאחר מכן הוא מגיע לבסיס הנחתים שם זוכה לטיפול ראשוני.
במקרה של המטוס השני התוצאות היו קשות יותר. A-6 אינטרודר נפגע מטיל נוסף, הטייס, לוטננט מרק לאנג, נהרג והנווט לוטננט בובי גודמן צנח סמוך לעמדה סורית ונפל בשבי, הראשון מאז מלחמת וייטנאם. גודמן הוחזק בשבי חודש ימים שם עבר עינויים קשים. הוא הוחזר לארה"ב יחד עם גופתו של לאנג בעזרתו של הכומר ג'סי ג'קסון.
מבחינת התוצאה התקיפה האמריקאית נחשבה לכישלון, במיוחד לאור העובדה שבתקיפה של הצרפתים לא אבד אף מטוס. חלק מהמטוסים האמריקאים נאלצו להשליך את החימוש לפני שהגיעו ליעד, בגלל אש הנ"מ הכבדה, אולם מעשית התוצאות לא היו רעות משום שמתוך 20 מטרות 14 נפגעו. במקרה של הצרפתים כמעט שלא היה נזק. חשוב להגיד שהם לא צפו את התגובה הכבדה של הסורים ובנוסף הוגבלו מאוד בתנאי הטיסה שלהם, בכדי למנוע נפגעים.
חוזרים הביתה
יום הקרב הזה לא סיים את הלחימה אולם זה נתן לאמריקאים תרוץ לעזוב את האזור, תרוץ שהם חיפשו מאז הפיגוע בשגרירות. חילופי האש עם החיזבאללה וארגונים פרו סורים נמשכו עוד מספר חודשים. הצי האמריקאי המשיך לתקוף מטרות סוריות ותשתיות טרור עד ל 22 בפברואר אז התפנה אחרון הנחתים והנוכחות האמריקנית בלבנון הסתיימה. חודש לאחר מכן, במרץ 1984, ממשלת לבנון מבטלת את הסכם השלום האמריקני ובמקביל נחטף שם ויליאם בקלי מה-CIA. הוא מוחזק בשבי בידי חיזבאללה עד שהוצא להורג שנה לאחר מכן.
כך התגלגל מבצע פשוט, שהחל בכלל כמשימה לשמירת שלום, והפך למיני מלחמה. מעניין להסתכל, במיוחד היום, על המסקנות שקבלו האמריקאים כבר ב-1983. "על שר ההגנה להמשיך, לדחוף ולפעול להשגת יעדי ארה"ב בלבנון ולהעריך את כל האפשרויות הצבאיות בהובלת שרשרת הפיקוד כדי לבחון חלופות דיפלומטיות". למרות העוצמה הצבאית האדירה אל מול צבא סוריה, שהוכה רק שנה קודם לכן על ידי ישראל, האמריקאים ספגו אבדות ובארה"ב שאחרי וייטנאם זה לא התקבל ברוח טובה. אם ההיסטוריה יכולה ללמד אותנו משהו זה שלעולם לא ניתן לחזות את התוצאות של מהלך צבאי וזה לא משנה עד כמה זה נראה פשוט וקל. במלחמה יש חוק אחד בטח, אתה יודע איך זה מתחיל אבל לא איך זה יסתיים.