המלחמה בעיראק אומנם הסתיימה, אך האזרחים העיראקים שסייעו לצבא ארצות הברית ממשיכים לסבול מאיומים והתנכלות מצד שכניהם, שרואים בהם בוגדים. במהלך המלחמה בעיראק, שכר צבא ארה"ב כמה מאות אזרחים עיראקים שעבדו עבורו כמתורגמנים. לכל יחידה הוצמד אזרח עיראקי שסייע בהדרכות של הצבא המקומי, בתקשורת עם האוכלוסייה וגם באיסוף מודיעין משבויים. בצבא ארה"ב ייחסו חשיבות גדולה לתפקיד ובין המתורגמנים ללוחמים האמריקאים נוצרו חברויות שנשמרו עד היום.

אזרח עיראקי, ששימש כמתורגמן במהלך המלחמה ומזדהה בכינוי "דודקס", סבל מיחס קשה מסביבתו מאז תום המלחמה. דודקס מספר שבשנים האחרונות הוא ומשפחתו ספגו איומים לחייהם ואלמונים ריססו על ביתו את המילה "בוגד". בעקבות המצב, נאלץ דודקס לשנות את מקום המגורים שלו ושל משפחתו מספר פעמים.

לעזרתו של דודקס התגייס וינסנט לאנג, שוטר ניו-יורקי ששירת בעבר בעיראק. דודקס ולאנג הכירו כשהראשון שימש כמתורגם של היחידה בה שירת לאנג. לאנג גייס את חבריו ליחידה ויחד הם פנו למשרד החוץ, לשגרירות ארצות הברית בעיראק ולגורמים נוספים כדי שהמתורגמן ומשפחתו יזכו למקלט בארה"ב.

"הם עבדו מהבוקר עד הלילה וסיכנו את עצמם ואת משפחתם עבורנו", סיפר לאנג לניו יורק טיימס. "הם הפכו ליותר מחברים, הם הפכו לאחים. דודקס אפילו הזמין את היחידה לחתונה שלו. אבל אחרי שיצאנו משם, הם מצאו את עצמם בלי הגנה"

במשך תקופה ארוכה נלחמו הלוחמים לשעבר בבירוקרטיה. אנשי היחידה השיגו מסמכים, ערבו חברי קונגרס ופנו לא מי שהצליחו להגיע אליו במשרד החוץ. "פנינו לכל מי שרק אפשר, אבל הרגשנו שהנושא מתעכב", אמר לאנג שידע שכל יום שעובר מסכן את המשפחה שבעיראק.

כשבקשת ההגירה אושרה, הם היו חייבים לשמור על זה בסוד עד שהמשפחה יצאה מעיראק. "היה חשש שמישהו ינסה לפגוע במשפחה לפני שיספיקו לעזוב. אבל סוף טוב, המשפחה כולה קיבלה מקלט מדיני ולאחרונה הם החלו את החיים החדשים בארה"ב", הדגיש לאנג.

"עדיין יש הרבה הליכים בירוקרטים, צריך לדאוג לביטוח בריאות ולעבודה", סיפר דודקס, אבל סיכם שעכשיו "החיים טובים. אנחנו לא מאמינים שאנחנו בארה"ב, זה כמו חלום שמתגשם".

על פי הנתונים כ-1,700 אזרחים עיראקים שעבדו כמתורגמנים עם צבא ארה"ב קיבלו ויזת הגירה מאז שנת 2007. חייהם של אלה הפכו לסיוט בעיראק אחרי שארה"ב יצאה משם. המספר של אלה שלא הצליחו להימלט בזמן ונרצחו אינו ידוע. רבים מאלה שהגיעו לארה"ב, הצליחו לעשות זאת בזכות הסיוע שקיבלו מהחיילים לצדם שרתו.