טנקים במלחמת יום כיפור (צילום: חטיבה 14)
הוכרה כאלמנה למרות שלא התחתנו. מלחמת יום כיפור | צילום: חטיבה 14

שופטת בית משפט השלום בתל אביב קבעה, כי חברתו של לוחם שנהרג במלחמת יום כיפור, שמונה ימים לפני חתונתם, תוכר כאלמנה ותקבל את כל הזכויות המגיעות לה.

ע' הכירה לפני 45 שנה את א', בעת ששירתו יחד בשירות קבע בחיל המודיעין. הרומן ביניהם לבלב ופרח והם החליטו למסד את יחסיהם. הם התארסו וקבעו את חתונתם לתאריך 30.10.1973. לרוע המזל ב-6 באוקטובר פרצה מלחמת יום כיפור ו-א' הוזעק לשירות מילואים. שמונה ימים לפני מועד החתונה המתוכננת נהרג א'.

א' המשיכה את חייה, נישאה לגבר אחר בשנת 1978 וכעבור מספר שנים התגרשה. מעולם לא היה בידה לתבוע זכויות כאלמנה – עד שנת 2010. בשנה זו תוקן החוק הנוגע לאלמנות, ונוספה אליו הקביעה שגם חברות של חללים יכולות להגיש תביעה להכרה כידועות בציבור, ולכן לקבל הכרה כאלמנות, עם כל הזכויות וההטבות המתלוות לכך (כל עוד לא נישאו לגבר אחר).

ע' פנתה לקצין התגמולים במשרד הביטחון, וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של א' ולמעשה כאלמנתו. לדבריה, היא עומדת בכל התנאים של ידועה בציבור שכן היא ו-א' גרו יחד וניהלו משק בית משפחתי משותף, חיו כבעל ואישה למרות שלא היה להם חשבון בנק משותף. כהוכחה לכך היא ציינה שבכניסה לביתם רשמו את שמותיהם יחד. לראיה, היא הביאה שבעה עדים, בהם אחיו של א' ומפקדם של בני הזוג במהלך שירותם הצבאי בקבע.

קצין התגמולים החליט לדחות את תביעתה של א' בנימוק שהיא לא עומדת בתנאי ההכרה של ידועה בציבור, שכן לא היה להם חשבון בנק משותף, ובתעודת הזהות של א' הסטטוס היה רווק, הדבר המצביע על כך שהם לא ראו עצמם כבני זוג החיים יחד כבעל ואישה. בנוסף ציין קצין התגמולים, ש-ע' לא הגישה בקשה לצו ירושה לאחר מות חברה, ותחת זאת כעבור חמש שנים נישאה.

"חיו חיי משפחה"

ע' לא ויתרה והגישה ערעור על ההחלטה לבית משפט השלום בתל אביב. השופטת מי-טל אל-עד קרביס קבעה כי יש לקבל את הערעור שהגישה ע' ולהכיר בה כידועה בציבור וכאלמנתו של א'. השופטת ציינה בפסק הדין, כי העובדה ש-ע' ניהלה משק בית משותף עם א' וחיי אישות די בה כדי להוביל להכרתה כידועה בציבור. "הנה כי כן לאחר שהוכח כי המערערת והמנוח התגוררו תחת קורת גג אחת ולאור העדויות הרבות שנשמעו לפיהן המערערת והמנוח היו מוכרים בקרב משפחותיהם, חבריהם ומכריהם כמי שנקשרו האחד בשנייה בקשר זוגי ואוהב, נחה גם דעתנו כי המנוח והמערערת חיו חיי משפחה", הדגישה השופטת.

השופטת חייבה את קצין התגמולים לשלם ל-ע' הוצאות משפט בסכום של 7,500 שקל.