בפעם האחרונה שהם נפגשו, לפני 13 שנה, סא"ל ד"ר לנה קורן לא האמינה שרנ"ג (מיל') בועז פורת בכלל ישרוד. "מעולם לא ראיתי פציעה כזו קשה", היא נזכרת. "הפנים שלו היו מרוסקות לחלוטין ובקושי הצלחנו למצוא סימני חיים". זה קרה בינואר 2004. רנ"ג (מיל') פורת היה אז מנהל עבודה בגדוד הנדסה והוקפץ לגבול לבנון לנטרל שדה מוקשים, כשפגע נ"ט של חיזבאללה ב-D9 בו נסע יחד עם רס"ל יאן רוצ'נסקי ז"ל.
כתוצאה מהפגיעה נהרג רס"ל רוצ'נסקי ז"ל, ופורת נפצע אנושות. "בדיוק סיימנו לנטרל את השדה, ושניות אחדות לאחר שהכרזתי על זה בקשר, הטיל פגע", הוא משחזר ומוסיף מיד: "לא האמנתי שאצא מזה בחיים, וזה הרבה בזכותה".
"הוא לא נשם כמו שצריך ולא יכול היה לדבר בגלל הפציעה החמורה", מתארת סא"ל ד"ר קורן, שהייתה אז קצינת הרפואה האוגדתית של אוגדה 91, הייתה הראשונה להגיע אליו וטיפלה בו דקות לאחר האירוע. "הושבתי אותו ואז ראיתי שהצבע חוזר לפניו, שהוא מגיב למה שאני אומרת לו ומתחיל לתקשר באמצעות סימני ידיים. אז התחלתי לנשום לרווחה".
רנ"ג (מיל') פורת עבר שיקום אינטנסיבי והמשיך לשרת בצה"ל כשמונה שנים גם לאחר המקרה. לפני כשלושה חודשים הוא החל את תפקידו כקצין צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) בפיקוד הצפון. סא"ל ד"ר לנה קורן המשיכה לעלות בדרגות וכיום היא מפקדת רפואה בזרוע היבשה.
בשבוע האחרון, בטקס המיוחד לציון 20 שנה להקמת מרפ"א (מרכז רפואי) צפון, ניצלו השניים את ההזדמנות לפגישה מחודשת אחרי יותר מעשור בו לא ראו אחד את השנייה. "ריגש אותי לראות אותו עומד היום על הרגליים לצד משפחתו", היא מספרת בחיוך.
"השלמנו את הפאזל זה לזו", ממשיכה סא"ל ד"ר קורן. "במהלך השיחה סיפרתי לו על האירוע מהצד שלי, איפה הייתי לפני הפגיעה ואת מה שקרה כשהוא היה מחוסר הכרה, ובועז סיפר לי מה הוא זכר עד אותה פגיעה".
"זו הייתה סגירת מעגל מרגשת מאוד עבורי, רציתי מאוד לפגוש אותה", משתף רנ"ג (מיל') פורת בגילוי לב. "החלטנו להמשיך להיות בקשר עם המשפחות אחת של השנייה, כי אנחנו מבינים כמה המפגש בינינו הוא מיוחד".
הכתבה פורסמה במקור באתר צה"ל