לא מעט אתגרים ניצבים בפני נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, עם בחירתו לכהונה שנייה. כבר שנים ארוכות שארה"ב משמשת כשוטר העולמי באמצעות צבא ענק עם תקציב של יותר מ-600 מיליארד דולר, אך עתה, בשל המצב הכלכלי, נראה שהנשיא יאלץ לקבל כמה החלטות קשות בנושא ולקצץ בסדר הכוחות שפרוס מעבר לים – החלטות שישפיעו על הכפר הגלובלי ואולי גם על מדינת ישראל.
נכון להיום, הנתון המדהים מדבר בעד עצמו: החיילים האמריקאים פרוסים ביותר ממאה מדינות בעולם, כאשר בכל מקום בו הם נמצאים האינטרס האמריקאי מובהק וברור. בחלק מהבסיסים האמריקאים בעולם הן יש מספר חיילים בודדים, בחלק אחר יש עשרות אלפים, ואין ספק שלאובמה יהיה לא קל להחליט מי יחזור לבית כדי להתמודד עם הקיצוצים בתקציב הביטחון.
מכיוון שקשה לסקור את כל בסיסי ארצות הברית בעולם, הבאנו בכתבה הבאה את המדינות המרכזיות בהן הנוכחות של צבא ארה"ב מורגשת היטב.
אפגניסטן: 68 אלף חיילים, 500 מיליארד דולר, 4,000 הרוגים
נכון להיום הסכסוך המדמם ביותר בו מעורבת ארה"ב נמצא באפגניסטן. עד היום המלחמה הזו עלתה לארה"ב בכ-500 מיליארד דולר ויותר מ-4,000 הרוגים. נכון להיום פרוסים באפגניסטן 68 אלף חיילים, מספר שירד לאחרונה אחרי שארה"ב הסיגה כ-30 אלף חיילים שנשלחו ככוח תגבורת לפני כשנתיים. בארה"ב הצהירו שהצבא יצא מאפגניסטן בשנת 2014, אולם כבר עכשיו ישנו חשש שהנסיגה תידחה. האמריקאים חוששים שלאחר שיצאו משם יזלגו מחבלים עם ניסיון קרבי לשאר העולם בדיוק כפי שקרה במקרים בעבר, כמו למשל אחרי הנסיגה הסובייטית מאפגניסטן.
הטקטיקה של צבא ארה"ב היא לאמן את הכוחות המקומיים עד לרמה שיצליחו להתמודד באופן עצמאי עם הטליבן כפי שעשו בעירק. אלא שגם בעירק, ממנה נסוג צבא ארה"ב, עדיין יש חיילים לא קרביים ונראה שלא תהיה ברירה ויחידות לוחמות יחזרו לשם. למעשה, בחודש שעבר חשף הניו יורק טיימס שמספר צוותים מהכוחות המיוחדים של ארה"ב הגיעו לעירק. גורמים אמריקאים הסבירו שהסיבה היא חשש של זליגת מלחמת האזרחים בסוריה לדמוקרטיה השברירית של עירק (גורמי מודיעין אמריקאים מדווחים שכבר נוצרו קשרים בין מורדים מסוריה לעירקים). ארה"ב גם נמצאת בעיצומה של תכנית במסגרתה הם מוכרים לעירקים נשק בהיקף של 19 מיליארד דולר. הבעיה היא שייקח זמן עד שצבא עירק יקבל וילמד את הנשק החדש.
המזרח התיכון: יחידות עילית בירדן, אלפי חיילים במדינות האזור
עירק היא לא המדינה היחידה אליה פרסו חיילים אמריקאים בשל המצב בסוריה. לפחות 150 חיילי יחידה מיוחדת נוספת פרסו לירדן. לכאורה מדובר בכוח קטן ולא משמעותי אולם יש לו תפקיד שישפיע גם עלינו. במידה ומשטרו של אסד יקרוס או שהוא יאבד שליטה הם אמורים להשתלט על כל מאגרי הנשק הלא קונבנציונאלי. בירדן יש כוח נוסף של לוחמי הכומתות הירוקות שמאמן שם את כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינאית, בכדי שאלו יתמודדו בצורה יעילה עם ארגוני החמאס, הג'יהאד ושלל ארגונים סלפים שהחלו לצוץ פה בשנים האחרונות.
לכל הכוחות האלו ניתן להוסיף עוד לא מעט חיילים אמריקאים שפרוסים במצרים, 600 במסגרת משקיפים של האום, קטאר, בחריין, סעודיה וכווית, שם יש כ-15 אלף חיילים אמריקאים.
דרום קוריאה ויפן: שומרים על ציר הרשע
המזרח התיכון זה לא הצרה היחידה של האמריקאים. כ-20 אלף חיילים פרוסים בדרום קוריאה בגבול עם צפון קוריאה שנחשב לשקט אך מסוכן במיוחד. מבחינת האמריקאים צפון קוריאה היא חוליה בציר הרשע שמאיימת על העולם כולו, במיוחד לאור היכולת הגרעינית שלה. עם שליט מעורער בנפשו וצבא של יותר ממיליון חיילים הדאגה שלהם די ברורה. כמשקל נגד למשטר בצפון קוריאה ובסין, מחזיקה ארה"ב גם כמה עשרות אלפי חיילים ביפן ואת הצי השביעי שכולל כ-60 אלף חיילים שפרוסים על עשרות ספינות עם 350 מטוסי קרב.
המזרח הרחוק רווי גם הוא בסכסוכי גבולות ומאבקים גאו פוליטיים ובארה"ב חוששים ממלחמה אזורית וכמובן מפגיעה באינטרסים האזוריים שיש להם. בראיון שנתן בעבר לאתר פז"ם אמר ד"ר יורם עברון, חוקר בכיר במכון למחקרים אסטרטגיים, ש"ההתעצמות של צבא סין וחוסר היציבות בחצי האי הקוריאני הסיטה את הדגש האסטרטגי למזרח אסיה. אם עד לא מזמן מוקד ההסתכלות של ארה"ב מחוץ לבית היה אירופה, היום המוקד עבר למזרח אסיה וחלק משמעותי מהפריסה העולמית שלהם נמצא באזור".
הפיליפינים: הכוחות המיוחדים נלחמים בארגוני הטרור
כחלק מהמלחמה העולמית בטרור ניתן למצוא יחידות אמריקאיות במדינות נוספות באזור כמו הפיליפינים. 174 לוחמים אמריקאים, אנשי הכומתות הירוקות ויחידות נוספות של מפקדת הכוחות המיוחדים, פועלים יחד עם צבא הפיליפינים כנגד ארגון הטרור "אבו סיאף" לו קשרים עם אל קאעידה. בחודש פברואר 2012 מסרו מקורות רשמיים בפיליפינים על חיסול-ממוקד אמריקאי שבוצע בדרום המדינה. אותם מקורות מסרו שלפחות 15 פעילי הארגון נהרגו בפעולה. הייתה זו חשיפה ראשונה לפעילות מבצעית במדינה, משום שעד אותו שלב התעקשו בארה"ב שהכוחות פועלים באימון הצבא הפיליפיני וביעוץ.
לאחרונה פרסם צבא ארה"ב על פריסת 150 חיילים גם באוסטרליה. כוחות נוספים ניתן למצוא גם בסינגפור, תאילנד ובאי דייגו גרסיה שבאוקיינוס ההודי, שם מחזיקה ארה"ב בסיס לוגיסטי גדול ומפציצי B-1 וצוללות. מבסיס זה המריאו מפציצי B-52 ואחרים להפצצות במלחמת עירק ואפגניסטן.
אפריקה: אלפי חיילים שמשליטים סדר
מוקד נוסף שבו צבא ארה"ב מבצע פעילות ערה זה היבשת השחורה, אפריקה. ביוני השנה פרסם עיתון צבאי אמריקאי, ה-Army Times, כי 3,000 חיילים אמריקאים יפרסו בשנת 2013 ביבשת. כבר היום ניתן למצוא כמה מאות מהם פועלים באזור בעיקר כנגד פיראטים מסומליה שפוגעים באוניות משא ששטות באזור. סומליה אינה זרה לצבא ארה"ב ובמדינה מייחסים לאמריקאים מספר פעולות סיכול ממוקד בהן נהרגו פעילי ארגון "אל-שבאב" שמחובר גם הוא לאל קאעידה. 1,200 חיילים נוספים פועלים מבסיס קאמפ למוניר שבג'יבוטי. ורגע לפני שהחלו הבחירות האחרונות בארה"ב, אישר אובמה פריסה של 100 חיילים אמריקאים באוגנדה. חיילים אלו אמורים לסייע למשטר כנגד מורדים שפועלים במדינה. יש לציין שגורמים בארה"ב מייחסים גם את תגבור הכוחות באפריקה למאבק נגד חדירה סינית ליבשת.
דרום אמריקה: פעילות ערה בחצר האחורית של ארה"ב
יחידות צבא קטנות של ארה"ב פועלות גם בדרום אמריקה משתי סיבות: המדיניות האמריקאית שקובעת כי דרום אמריקה היא חצר אחורית ואסור שתהיה נתונה להשפעה זרה; והמלחמה בסמים, כשהאמריקאים מבינים שישנו חיבור בין מבריחי הסמים לארגוני טרור. כבר שנים ארוכות שחיילים אמריקאים פועלים בקולומביה לצדן של סוכנויות כמו הרשות למלחמה בסמים ועוד. לאחרונה הוחלט על בנייה של בסיסים נוספים בארגנטינה ומדינות נוספות, אבל ללא ספק הבסיס המוכר ביותר נמצא בגואנטנמו שבקובה, שם צבא ארה"ב מחזיק במקום אלף חיילים. אגב בתמורה להחזקת הבסיס משלמת ארה"ב לממשלת קובה 4,000 דולר בשנה.
הדף קצר מלרשום על כל הפעילות העולמית של צבא ארה"ב ועדיין לא דיברנו על החזקת הכוחות המסורתית במדינות אירופה. כפי שניתן לראות כל חייל שנמצא מעבר לים משרת אינטרס אמריקאי מובהק וכן, לא פעם גם אינטרס גלובלי. לממשל החדש-ישן יהיה מאוד קשה להחזיר את הכוחות ליבשת, בעיקר משום שחלק ניכר מהם נמצא שם גם לבקשת הממשלות.
חשוב להוסיף שהאמריקאים חשבו שאחרי מלחמת המפרץ הראשונה ולאחריה קריסתה ברה"מ הם יוכלו לנהל את העולם כשוטר העולמי מתוקף היותם מעצמת-על יחידה. אחר שספגו את פיגועי 11 בספטמבר, העריכו בארה"ב שיהיה עליהם להתמקד בהפצת הדמוקרטיה גם באמצעים צבאיים כחלק מהמטרה להילחם בציר הרשע ובטרור העולמי. אבל כיום המצב הכלכלי נמצא בשפל חסר תקדים והחוב הלאומי לא מפסיק לתפוח. לזה יש להוסיף גם את עייפות הציבור האמריקני ממלחמות רחוקות. לממשל בוושינגטון לא תהיה כנראה ברירה והוא יצטרך לבחור לעצמו את הזירות שבהן יתמקדו על חשבונן של זירות אחרות.