לכל יחידה בצבא יש מספר סידורי – דבר חשוב עבור ארגון כל כך גדול, שמפקדיו צריכים לזכור מי זה מי ואיפה כל אחד נמצא. חלק ניכר מהמספרים מסווגים ואסורים לפרסום על ידי הצנזורה, אבל למזלנו לכל יחידה יש גם שם שניתן לפרסם. החלטנו לצלול לשמות היחידות ולחפש את המדליקים שבהם, חלק בומבסטיים למדי כמו "מרכבות האש" של השריון, מלאי דמיון כמו "הדרקון המעופף" של חיל האוויר, מסתוריים כמו "היחידה" וכאלו שהפכו למותג, כמו 669. חלק נבחרו פשוט כי הם יפים, אחרים מלמדים על יחידה מופרעת ויש כאלה שאיש לא יודע מאיפה הגיעו.

שלדג 841 – הפנינה השחורה

ספינת שלדג (צילום: שי לוי)
ספינת פיראטים מודרנית | צילום: שי לוי

ג'וני דפ בדמותו בשודדי הקריביים (צילום: פורום פילם)
ההשראה | צילום: פורום פילם

הפנינה השחורה זו ספינת שלדג שפועלת במסגרת פלגה 916 בבסיס אשדוד. היינו עליה במספר הזדמנויות ויצא לנו לראות את אנשי הצוות שלה באימונים ואפילו בפעילות מבצעית – ושם גילינו שלספינה יש שם מחייב, כזה שמורגש מאוד.

עד היום לא ברור מי המציא את השם של הספינה, אבל המקור די ברור – היא נקראת על שם ספינתו של הפיראט הכי אהוב בקולנוע, ג'ק ספארו. בכל פעם שהפנינה השחורה יוצאת מהנמל המוזיקה של השיר מתנגנת ברמקולים שלה, ואני מדבר אתכם על עוצמה ששומעים עד בסיס החיל שבחיפה. הדבר נכון גם בסיום של "סודרים" שזה השם של חיל הים לאקטים של אימון, ובקיצור בכל הזדמנות. על צדי הספינה תראו כרזות של הסרט האהוב ורמזים שונים לנושא הפיראטים. פה אני חייב לתת מילה אישית – מדובר בפיראטים הכי חביבים שיצא לי לפגוש.

אווזי הפרא של גולני

דגל בגולני
אווזי הפרא. גאוות יחידה

חטיבת גולני נודעה תמיד כחטיבה של חיילים שלא עושים חשבון. בגדוד 12 אהבו מאוד את נושא הפרא, והעניקו לפלוגות שלהם שמות בצירוף המילה פרא. הראשונים לעשות זאת היו "אווזי הפרא", הפלוגה הרובאית. מאיפה הגיע השם? האגדה מספרת שבמהלך שנות ה-80 צפו לוחמי הפלוגה בסרט "אווזי הפרא", סרט מלחמה משובח על יחידה בריטית שזה היה שמה, והחליטו לאמץ את השם. אחרי שהשם תפס החליטו שאר הפלוגות של גדוד 12 לאמץ את השם וכך נולדו הפלוגות "סוסי הפרא", נשרי הפרא" ו"אריות הפרא". לפני כשנתיים דיווחנו על הוראה של הסגל בגולני לניפוץ סמלי היחידות, אך השמות עדיין אתנו.

קופי הדממה של גדוד 13

גולני מתברר חזקים בשמות יצירתיים וחזקים, הפעם אנחנו מדברים על קופי הדממה של גדוד 13. אגב, שמו של הגדוד גדעון, על שם המצביא גדעון בן יואש. פחות או יותר באותו הזמן שהקולגות מ-12 חיפשו את הפרא החברים מ-13 התרשמו מתחום הקופים ביחידות הלוט"ר. הפוזה הזו של כניסה דרך חלון וחיסול מחבלים קנתה את החברים והם החליטו לאמץ את השם קופים, רק שבמקום לוט"ר הכניסו את הדממה. האמת יצא להם שם יפה. אחרי שאימצו את השם הלוחמים אימצו גם פסל ענק של קוף אולם זה נאלץ להשתחרר מהצבא בהוראה של פיקוד החטיבה.

הנחשים של הצנחנים באדיבות בן גוריון

אין תמונה
ותודה לבן גוריון

בזמן שהגולנצ'יקים התמקדו באווזים, סוסים וקופים הצנחנים החליטו ללכת על נחשים ארסיים וקטלניים. מי שהביא את הנחשים לחטיבה האדומה היה לא אחר מאשר ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דוד בן גוריון. רוה"מ הראשון הגיע לטקס ההקמה של החטיבה וציטט בפני המג"ד את הפסוק "אל תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך כי משרש נחש יצא צפע ומפריו שרף מעופף". הצנחנים נדלקו, עצבו את התג על פי המשפט וכינו כל גדוד על שם נחש קטלני אחר, פתן, אפעה, צפע והאחרון לקבל את השם היה השרף שזה הגדס"ר.

669 – המספר שהפך למותג

אין תמונה
המספר היה פנוי. סמל היחידה של 669

אין ספק שהמספר והסמל של יחידת החילוץ והפינוי בהיטס הפך למותג של ממש, כאילו היה יין צרפתי משובח. אבל מתברר שהמותג הזה נבחר בגלל קנאה קלה ורחמנא ליצלן רק כי היה פנוי. כאשר יורם שחר ואבנר אילנאי הקימו את 669 הם הבינו שהם צריכים "שם שיווקי" כדי למשוך אליה את מלח הארץ. אז איש לא שמע על היחידה ומי שכן שמע לא רצה להגיע, ואנחנו מדברים גם על המפקדים הראשונים.

בעיה נוספת היא שבאותם ימים ליחידות קרביות היו מספרי יחידה בני שלוש ספרות, ואילו לחיל האוויר היו ארבע ספרות. שחר ואילנאי רצו שלוש ספרות כדי להיות קרביים וכדי להיות דומים לסיירת מטכ"ל. הם רצו לקחת את המספר 101 של הצנחנים אבל במטכ"ל העבירו להם את ההודעה הקצרה, "אין מצב". ואז הם גילו שלחיל האוויר יש מעט מספרים בני שלוש ספרות ואחד מהם פנוי. רוצים את 669? שאלו אותם. השניים קפצו על המציאה, גם כי זה היה דומה למספר של מטכ"ל שהיה אז, 269. בסיירת מטכ"ל התנגדו אבל הם נלחמו וכל השאר זה היסטוריה. זמן קצר לאחר מכן נבחר החתול לסמל של היחידה וגם זה היסטוריה – כל מי שהיה ביחידה מדביק את הסמל לרכב שלו, והאמת גם מי שלא. כמובן שלא ניכנס לשם הלא רשמי, "שש בש תשע", והמבין הבין.

שייטת 13: הכול בגלל פגישה

שייטת 13 (צילום: דו"צ)
נפגשו פעם בחודש, נחשו באיזה תאריך | צילום: דו"צ

השייטת קיבלה את המספר המפורסם בגלל חבר שכמעט טבע, ופגישה בתאריך המדובר. אנשי הפלי"ם, שזה בעצם השורשים של חיל הים, נהגו להיפגש כל 13 בחודש משום שביום זה טבעה ספינה של הארגון, ואחד מהחברים שלהם, זאב פריד, הצליח לשחות לחוף. הם החליטו להיפגש כל 13 בחודש ולהרים כוסית ומקימי השייטת החליטו לאמץ את המספר. היום אין אדם שלא מכיר את היחידה והמספר, שמעביר צמרמורת בעיקר אם אתה מחבל, ובחיל הים הם מכונים ביראת כבוד ה"שלושעשרונים".

אבירי הזנב הכתום

טייסת 107 (צילום: הראל)
שימו לב לזנב. מטוס F-16 של טייסת אבירי הזנב הכתום | צילום: הראל

ניתן להגיד ששמות היחידות בחיל האוויר זה גן חיות של ממש, שכולל ציפורים עטלפים ואפילו נמרים ודרקונים. ויש גם אבירים. נתחיל מהאבירים כאשר מקור השם ברור, בעבור הטייסים קרבות האוויר, הגם שנעלמו מהעולם ונשארו רק באימונים, הם לא פחות מקרבות האבירים של ימי הביניים.

טייסת אבירי הזנב הכתום הוקמה על ידי יפתח ספקטור, מי שהיה מפקדה הראשון. מקימי הטייסת החליטו לצבוע את הזנב של המטוסים בכתום וכך נולדו להם האבירים או הכתומים כפי שהם מכונים בחיל. אבירים זה שם אהוב על חיל האוויר ולאבירי הזנב הכתום ניתן לצרף את אבירי הזנב הכפול, אבירי הצפון ואבירי הציפור הצהובה. כאמור טייסים רבים מחשיבים את עצמם לאבירים אבל גם בחיל האוויר יש שטוענים שאבירי הזנב הכתום נסחפו עם המשחק.

טייסת העטלף

השבוע הלך לעולמו מי שהיה אגדה בחיל האוויר הישראלי, יואש (צ'אטו) צידון. צידון היה זה שהקים את טייסת העטלף ומי שהעניק לה את הסיסמה והשם. צידון העניק לה את המשפט "ביום בליל ובערפל", לזכר הימים בהם הוביל ספינות מעפילים לפני קום המדינה. מפה העטלף, מה שנראה לא רע בכלל כציור על מטוסי ה F-16 של היום. עם השנים המשפט זכה לתוספת קרבית והיום המוטו של הטייסת: "ביום בליל ובערפל – אנחנו טסים גם כשהציפורים הולכות ברגל".

הדרקון המעופף

שם מפחיד וטייסת מפחידה. זאת משום שמדובר בטייסת שתפקידה לדמות את האויב בקרבות אוויר ושלל אימונים. אם תרצו טופ גאן כחול לבן, רק בלי טום קרוז. ממה שאנחנו מבינים יש פה בעיה של זכויות יוצרים וזאת משום שמקימי הטייסת העתיקו את השם וגם את הסמל מטייסת של חיל האוויר הצרפתי. "טייסת הדרקון המעופף" ייחודית בחיל האוויר הישראלי משום שהיא מפעילה מגוון רחב של מטוסים, גם מסוקים מסוגים שנים ואפילו אמל"ח קרקעי. הטובים ביותר מגיעים לטוס בהם וכשהם באוויר הם הופכים לכוח האדום שנלחם, איך לא, בכוח הכחול. הם טסים במתארי טיסה שידועים כתו"ל של האויב ועד כמה שאנחנו יודעים זה לא כולל דרקונים יורקי אש.

האריה המעופף של הצבא הירוק

לחיל האוויר יש דרקונים מעופפים, אפילו פילים וגמלים מעופפים אולם מסתבר שכאלה יש גם בצבא הירוק. פה העדיפו ללכת על סטייל – תכירו את גדוד "האריה המעופף". זהו גדוד בביסל"ח שמכשיר את מפקדי העתיד של צה"ל וצריך להגיד שהשם רומז על המקור שלו, כי גדוד האריה המעופף הועבר לביסל"ח לפני שנים רבות מחטיבת הצנחנים. על זה נאמר – כך יעשה לגדוד הצנחנים שלא יקרא לעצמו על שם של נחש. נחזור לרגע של רצינות ונגיד שבעבר הכשיר הגדוד את המפקדים הזוטרים של חטיבת הצנחנים, ומפה קיבל את שמו. אגב, בביסל"ח יש שמבטיחים שהחיילים והמפקדים עפים שם עד היום.