דלק סילוני (דס"ל), המשמש שבעיקר את מטוסי הקרב של צה"ל, נחשב למוצר יקר מאוד ויש כאלה המכנים אותו ה'זהב השחור'. הדס"ל מועבר לטייסות הקרב של של חיל האוויר בבסיסי 'חצרים' שבנגב, 'עבדה' שבערבה ו'רמון' ליד מצפה רמון, באמצעות קו צינור הנפט של חברת 'ק.צ.א.א (קו צינור הנפט אשקלון –אילת). חלקו הגדול של הצינור העובר מאילת לאשקלון חוצה בין השאר את הנגב ובין השאר שטחי אש רבים וכן שבטי בדואים רבים בפזורה.בקו הצינור הזה זורמים מידי שנה מאות מיליוני ליטרים של דס"ל.
בשנתיים האחרונות כנופיות של עברייני תשתיות בדואיים החליטו לגנוב את הדלק ולמכור אותו לכל דורש. עבודה לא פשוטה, מורכבת וסבוכה שכן הצינור עצמו מאובטח על ידי חברת ק.צ.א.א ובאיזור יש סיורים רבים של חיילי צה"ל. כמו כן מדובר, כאמור, בשטחי אש.
ארבעה חברי כנופיית הדס"ל המתגוררים באחד השבטים סמוך לרמת חובב נהגו להגיע באישון לילה עם טנדר שהכיל בין השאר גנרטור, רתכת, מקדחה, מיכלים וחביות למילוי הדלק. הם נהגו לקדוח חור בצינור, החדירו לתוכו ברזי מתכת וצינורות ובאמצעותם שאבו את הדלק לתוך החביות והמיכלים. כדי לטשטש את עקבותיהם הם נהגו לכסות את ברז השאיבה שחיברו לצינור באמצעות חול ואבנים. גורמי בטחון טוענים שגניבת הדלק יכולה הייתה לגרום לפגיעה במטוסי הקרב המחוברים לצינור הדלק שכן יכול היה לזרום למנועים דלק מזוהם.
עשרות מקרים של גניבת דלק סילוני
בעקבות תלונות רבות של ק.צ.א.א בחשד לגניבות של מאות אלפי ליטרים הקימה המשטרה כוח משימה מיוחד בפיקודו של רפ"ק ניבי אוחנה אשר הביא למעצרם של ראשי כנופיות הגנבים.
לאחר שהמעורבים סירבו לדבר, החוקרים לקחו את פאיז אבו סראחין, אחד המעורבים בגניבה, והכניסו אותו לתא מעצר בו הושתל מדובב שמטרתו היתה לדלות ממנו מידע על הגנבים ועל שיטות עבודתם. אבו סראחין התוודה בפני המדובב כיצד והוא שלושת חבריו שנעצרו גנבו בעשרות מיקרים את הדס"ל.
תמליל מהשיחה בין המדובב לסראחין נחשף כאן לראשונה וחושף את שיטות העבודה ומכירת הדלק לנהגים פרטיים.
- המדובב: "איך גנבתם את הדלק?"
סראחין: "היינו מרתכים את הצינור, לאחר מכן מבריזים את הברזים פנימה ומכניסים את צינורות הפלסטיק באורך של שבעה מטרים וכך שאבנו את הדלק מתוך הצינור למיכלים. היינו מכסים את החור בחול, אבנים וענפים של עץ כדי שלא יגלו אותנו ודאגנו לא להשאיר סימנים".
- המדובב: "אתה עשית את החיבור בין הברזים לצינור?"
סראחין: "כן, יא גבר, אני עשיתי את זה יחד עם עוד חבר. שניים אחרים היו תציפתנים ששמרו עלינו אם יגיעו למקום שוטרים או חיילים. היינו ממלאים את החביות והמכילים ושמים בטנדר".
המדובב: "אתה בטוח שעשית את זה עם עוד אחרים?".
סראחין: "כן אני לא אשקר לך. מיליון אחוז עשיתי את זה. אחר כך השאר לקחו את הרכב ומכרו את הדלק. עשינו את זה המון פעמים".
-המדובב: "ומה עשיתם עם הדלק שגנבתם?"
סראחין: "החבר'ה מכרו אותו. עירבבו את הדלק עם סולר ולא היו תקלות במכוניות. הכול היה בסדר, יא גבר".
-המדובב: "ואתה גם מכרת את הדלק?"
סראחין: "כן בטח. במכולת מכרנו שבעה או עשרה קו"ב. אחרים היו ארבעה קו"ב. אני מכרתי אישית לאנשים. הייתי מוכר כל ליטר ב -4.6 שקל מחיר זול. אחרים מכרו בחמישה שקלים. אחד הספקים ידע שהדלק גנוב והפסיק לקנות ממני. הוא פחד אז מכרתי לאחרים. הסתדרתי".
- המדובב: "ומה לא קרה כלום לרכבים?"
סראחין: "מה פתאום. זה סולר טוב יותר מהרגיל. שום בעיות לא היו. אין בו שום בעיות. לקחנו מנקודה טובה של הצינור המון דלק. אנחנו היינו עושים חורים בצינור וגונבים את הדלק. בכל פעם היינו עושים חורים בנקודות אחרות של הצינור וגונבים. היו מיקרים שהדלק נזל לנו, כי עלי (אחד המעורבים בגניבה) עשה עבודה לא טובה. הריתוך שעשה לא היה טוב. העובדים בק.צ.א.א גילו חלק מהנקודות וסגרו לנו אותן. אז עשינו חורים במקומות חדשים. היינו מגיעים עם רתכות, משחזות, מקדחים גדולים, דיסק וגנרטור. יש מקומות של איזורי הצינור שאין בהם שמירה. אין שמירה. אני אומר לך את זה באחריות".
וידויו של אבו סראחין הביא להפללת שלושת מחבריו ולהגשת כתב אישום נגדם לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. בכתב האישום שהוגש נגדם נטען, כי הקידוח והריתוחת בצינור יכלו להוביל לפיצוץ אדי דלק, להפוך את הצינור למוביל אש ולזהם את איכות הדלק וליצור תקלות במטוסי הקרב.
מתברר, שלמרות שכנופיה זו נלכדה אירעו לאחר מכן עוד כמה עשרות מיקרים של גניבות דס"ל על ידי עבריינים אחרים.