חייל שהמתין שלושה שבועות לתור לרופא עיניים וכתוצאה מכך המצב בעיניו החמיר, הוכה כנכר צה"ל לאחרונה תוך שבית המשפט מותח ביקורת נוקבת על התנהלות מפקדיו שלא טרחו לטפל כראוי בפנייתו.
מ' בן ה-26 מצפון הארץ התגייס לפני כשש שנים לחיל השריון. כבר מגיל 15 הוא סבל מבעיית קוצר ראייה, ובעקבות כך נאלץ להרכיב משקפיים. הוא התגייס לצבא בפרופיל 97 ונשלח לטירונות שריון בבסיס ההכשרה שיזפון. כחודש לאחר תחילת הטירונות, סבל מ' מבעיה בראייה וביקש להיבדק על ידי רופא עיניים. מפקדו נמנע מלהפנות אותו לרופא, אלא אפשר לו להיבדק על ידי אופטומטריסט בלבד. האופטומטריסט שבדק את מ' קבע באופן נחרץ שחייבים לשלוח אותו בדחיפות לבדיקה אצל רופא עיניים.
למרות זאת, מפקדו של מ' הורה לו לשוב מיד לבסיס. מצבו החמיר, אבל רק כעבור כשלושה שבועות נקבע לו תור אצל רופא עיניים שקבע כי חלה החמרה במצבו. כבר למחרת הוא נותח בבית החולים.
מ' הגיש תביעה להכרה כנכה צה"ל לקצין התגמולים במשרד הביטחון. רופא עיניים מטעם קצין התגמולים ציין כי לפני גיוסו לצבא, מ' סבל מקוצר ראייה שגרם לפגיעה בעיניו ולכן אין קשר בין שירותו הצבאי לבין הנזק שנגרם לו. מ' לא ויתר ופנה לרופא עיניים מומחה אחר שהגיש חוות דעת שקבעה כי ההמתנה הארוכה לרופא היא זו שגרמה להחמרת המצב ולצורך לבצע ניתוח. בסופו של דבר, קצין התגמולים הסכים להכיר ב-מ' כנכה צה"ל בשיעור של 50 אחוז.
מ', באמצעות עו"ד יואב אלמגור, הגיש ערעור לבית משפט השלום בחיפה על החלטת קצין התגמולים. רופאה מומחית למחלות רשתית בעין קבעה בחוות דעתה כי עצם האיחור באבחנה ובטיפול פגעו בצורה קשה ב-מ, והובילו לתוצאה הסופית - ניתוח. לדבריה, אם מ' היה נשלח מיד לרופא עיניים, ייתכן מאוד שהראייה שלו הייתה משתפרת.
"חלק משדה הראייה שלי נעלם"
בתצהיר שהגיש מ' לבית המשפט עולה כי כבר במהלך מטווח בטירונות הוא חש עיוות בראייה וביקש להיפגש עם רופא עיניים אבל נדחה. "פניתי למפקד שלי ואמרתי לו שאני רוצה לראות רופא עיניים כי אני רואה מעוות. ניסיתי לטווח בנשק, אבל פשוט לא ראיתי את הכוונת, אז קיבלתי אישור מהמ"מ לא לירות. חלק משדה הראייה שלי נעלם. המפקד אמר לי לפנות לאופטיקאי, אבל אמרתי לו שאני צריך רופא עיניים. הוא התעקש שאגש לראות אופטיקאי, וגם אליו לא שחררו אותי מיד", שחזר מ', "האופטיקאי היה מבוהל ואמר לי שמדובר בעניין רציני ואני צריך לראות בהקדם רופא עיניים".
לדבריו, במקום לשלוח אותו מיד לרופא, הורה לו לחזור לבסיס. "התקשרתי למפקד שלי מיד לאחר מכן ואמרתי לו את הדברים שמסר לי האופטיקאי והדגשתי את הבהילות שבה הם נאמרו, אבל הוא אמר לי לחזור לבסיס", סיפר מ'. כשחזר לבסיס, ניגש מ' למפקד תורן וביקש ממנו לראות חובש. אז, נאמר לו שהחובש יחזור רק בעוד שלושה ימים לבסיס. כשזה חזר, ביקש ממנו לקבוע לו תור לרופא עיניים. "הוא אמר לי שקשה מאוד להשיג תורים לרופא עיניים, אבל בסופו של דבר השיג לי תור כעבור ארבעה ימים", הסביר מ'.
כאמור, רק כעבור שלושה שבועות זכה מ' לפגוש את הרופא. למחרת הוא אושפז בדחיפות בבית החולים בילינסון ונותח בעיניו. מאז הניתוח, מ' סובל מראייה לקויה בעינו השמאלית ומעיוות בעינו הימנית. הוא סובל מעייפות רבה ומהפרעות בראייה. המומחה מטעם קצין התגמולים טען כי הנזק שנגרם ל-מ' בעינו הימנית נבע משירותו הצבאי, אבל לקוצר הראייה ולניוון הרשתית אין רלוונטיות לנזק.
המומחה הודה כי מערכת הרפואה הצבאית כשלה בכך שלא הפנתה את מ' לבדיקת רופא עיניים במהירות, שכן אז ייתכן כי הנזק לא היה מחמיר ותוצאות הניתוח היו טובות יותר. השופטים ציינו בפסק הדין כי הם נותנים אמון מלא ב-מ' ובאמו שהעידה גם היא בבית המשפט.
"עוד עולה מהעדויות כי מפקדיו של המערער התרשלו בטיפול בתלונותיו - ולמצער טיפולם בתלונותיו חרג מהמהלך הטבעי שהיה נדרש לעניין... אמרנו 'מפקדים' בלשון רבים, על אף שהמערער התייחס למפקד אחד בלבד שהיה אמון על מתן מענה הולם לתלונותיו. הכוונה היא לכל שרשרת הפיקוד, מהמפקד הישיר, דרך רופא הבסיס ועד למפקד הבסיס", הדגישו השופט אורי גולדקורן ושני נציגי הוועדה שדנו בתיק.
ערעורו של מ' התקבל ונקבעה לו נכות בשיעור של 100 אחוז. השופטים חייבו את משרד הביטחון לשלם ל-מ' הוצאות משפט בסכום של 7,000 שקל. "העיכוב הכולל באבחון היה יכול להימנע לו היו מפקדיו של המערער דואגים לבדיקתו על ידי רופא עיניים במיידי", ציינו השופט וחברי הועדה.