ע', צעיר ממרכז הארץ, התגייס בשנת 2008 לקורס טיס. טרם גיוסו הוא נחשב לבריא וללא כל בעיות רפואיות, התאמן באופן קבוע ושמר על כושר. הוא החל בטירונות שכללה ריצות, מסעות ואימונים, וכמו כן נשא ציוד רב שחלקו נחשב לכבד במיוחד. "במהלך הטירונות נאלצתי להרים משאות כבדים מדי יום, במשקל של 20 ק"ג לפעמים. עשרה ימים לאחר תחילת הטירונות, הרגשתי כאבים עזים בגב התחתון. התלוננתי בפני המפקד שלי על כאבים בגיד בעקבות עמידה ממושכת וריצה", סיפר ע'.
לדבריו, הוא קיבל פטור מריצה וכעבור חודש גם פטור מקפיצות ומסעות – אך ל-24 שעות בלבד. "בסיום אחד המסעות התלוננתי על כאבים ברגליים, בשוקיים ובכף רגל שמאל", מוסיף ע'. בדיקה שערך לו רופא הקורס לא העלתה דבר, אבל ע' המשיך להתלונן. מומחה לכירורגיה ואורתופדיה שבדק את ע' קבע כי הכאבים שלו נבעו ממאמץ יתר, ופסק שהוא ישהה במנוחה במשך שלושה שבועות. מצבו של ע' לא השתפר גם לאחר המנוחה, והוא התלונן על כאבים בגב התחתון.
ארבעה חודשים לאחר תחילת הקורס, ולא חל שיפור במצבו הבריאותי של ע'. הוא נשלח לוועדה רפואית אשר קבעה לו פרופיל 45 שלמעשה גנז את חלומו להיות טייס. לאחר שפרש מהקורס, הוא שובץ כמש"ק מודיעין עד לשחרורו מצה"ל.
ע' פנה לקצין התגמולים במשרד הביטחון בתביעה להכיר בכאבי הגב שלו כנכות שנגרמה כתוצאה משירותו הצבאי. קצין התגמולים דחה את תביעתו של ע', בנימוק שהנזקים הגופניים לא נגרמו בגלל שירותו הצבאי. ע' לא ויתר ובאמצעות עורכי הדין ד"ר מאיר טויזר וד"ר אייל אמרגי הגיש ערעור על החלטת קצין התגמולים לבית משפט השלום בתל אביב. הם הגישו חוות דעת של רופא מומחה שקבע כי הנזק הגופני שנגרם ל-ע' הוא קבוע ולא זמני.
קצין התגמולים טען מנגד, כי יש לדחות את הערעור בנימוק שהנזק או הנכות שנגרמה ל-ע' אינה קבועה וכי מדובר בדבר שהוא בר חלוף, כפי שקורה לחיילים רבים הסובלים מכאבי גב עקב מאמץ גופני. השופט שי מזרחי קיבל את הערעור של ע' וקבע שהוא נכה צה"ל לכל דבר ועניין. השופט קבע כי קצין התגמולים ישלם ל-ע' הוצאות משפט בסכום של 6,000 שקל ודחה את חוות הדעת של הרופא המומחה מטעם משרד הביטחון.