לוחם כיפת ברזל לשעבר הוכר לאחרונה כנכה צה"ל בעקבות חרדה ודיכאון שהתפרצו במהלך שירותו הצבאי.
י', תושב מרכז הארץ בן 27, התגייס לצה"ל לפני כעשר שנים והוצב בסוללת טילי "הוק" במערך הנ"מ (כיום מערך ההגנה האווירית בחיל האוויר). לאחר מכן עבר למערך ההקמה של מערכת כיפת ברזל, שבמסגרתו למד לימודים תיאורטיים בטכניון.
בעיצומם של הלימודים החל י' לסבול מכאבי ראש ממושכים ומקשיי שינה. הוא פנה לפסיכיאטרים מטעם הצבא והתלונן על דיכאון, אך אלה בדקו אותו ולא מצאו כל הוכחות לתלונותיו. כתוצאה מכך, הוא סבל מירידה בתאבון והחל להסתגר ולהתבודד בעצמו.
י' המשיך בשירותו וקודם לתפקיד עוזר קצין ההדרכה. במסגרת התפקיד הוא עבר השתלמויות רבות ופיקד על קורסים – אך מצבו הנפשי לא השתפר. הוא שב והתלונן בפני מפקדיו על בריאותו הנפשית, ופסיכיאטר בבית החולים שיבא רשם לו טיפול תרופתי נגד מצב פסיכוטי חריף.
מצבו של י' הוסיף להידרדר, והוריו התייעצו עם פסיכיאטר פרטי שהחליף את הטיפול התרופתי אותו קיבל. לאחר שנרשם שיפור במצבו, בני משפחתו שכרו את שירותיו של עו"ד אלי סבן ועו"ד לימור בריק, אשר פנו לקצין התגמולים במשרד הביטחון בבקשה להכיר בי' כנכה צה"ל.
קצין התגמולים דחה את התביעה בנימוק שלא נמצא כל קשר בין המחלה בה לקה י' לשירותו הצבאי. עורכי הדין ערערו על ההחלטה לבית משפט השלום בתל אביב בטענה שההפרעות הנפשיות התפרצו אצל י' במהלך ההכשרה לתפקיד מיירט בסוללת כיפת ברזל. בתגובה, קצין התגמולים טען כי מחלתו של י' לא קשורה לשירותו הצבאי אלא לחייו האישיים.
השופט שי מזרחי החליט להכיר בי' כנכה צה"ל, וקבע כי גורמי בריאות הנפש בצבא היו צריכים להיענות לקריאותיו הראשונות של העותר כבר בפברואר 2010. הוא קיבל את חוות הדעת של הפסיכיאטר מטעמו של י', שקבע כי הטיפול הנפשי שקיבל במסגרת הצבאית היה רשלני.