משימות השמירה הן חלק בלתי נפרד מהשירות הצבאי, אך יש מי שעבורו מדובר בטריגר אפשרי למחלות נפש חבויות. זה בדיוק מה שקרה ל-א', תושב תל אביב בשנות ה-40 לחייו, שהתגייס לצה"ל לפני כ-20 שנה. לאחר הטירונות הוא נשלח לקורס אפסנאי טכני ולאחר מכן שובץ לשרת בבסיס "קלע" ברמת הגולן.
כחלק משירותו הצבאי, א' הוצב לבצע שמירות במוצב מבודד בתנאי מזג אוויר קיצוניים. "שמרתי בקור מקפיא עצמות, בלי שום אמצעי חימום. במהלך מרבית השירות שלי שמרתי בלילות. פחדתי שהמפקדים יתפסו אותי נרדם בשמירה", טען א' בעדותו.
שנה לאחר תחילת שירתו הצבאי הבחינה אחותו של א' שמצבו הנפשי מידרדר. בני משפחתו של א' לקחו אותו לפסיכולוג קליני, וזה הפנה אותם למרפאה צבאית של בריאות הנפש. קב"ן שבדק את א' הורה לשחרר אותו מיידית מהצבא בעקבות מחלת נפש שלקה בה.
לפני מספר שנים החליט א' להגיש תביעה לקצין התגמולים במשרד הביטחון על מנת להכיר בו כנכה צה"ל, שכן מחלת הנפש פרצה עקב תנאי השירות שלו. לאחר שבקשתו נדחתה, הגיש א' באמצעות עו"ד יואב אלמגור תביעה לבית משפט השלום בתל אביב להכיר בו כנכה צה"ל. בתביעתו הגיש א' תצהיר בו הסביר כיצד השירות הצבאי גרם למחלתו. לדבריו, הקור הקיצוני שחווה במהלך השמירות בלילות גרמו לו ללחץ נפשי.
שופטי בית המשפט קיבלו ברוב דעות את תביעתו של א' ובחרו להכיר בו כנכה צה"ל. קצין התגמולים הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב וביקש לבטל את ההחלטה להכיר בו כנכה צה"ל בנימוק ששמירה זה דבר שבשגרה ואינה דבר שגורם לאירוע של דחק נפשי. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את ערעור קצין התגמולים וקבע כי א' יוכר כנכה צה"ל.