יזהר אשדות פרומו (צילום: אריאל ואן סטרטן)
השיר פגע בערכי צה"ל. יזהר אשדות | צילום: אריאל ואן סטרטן

כשעולם הבידור הישראלי מתפתח ומתרבים הגירויים כלפי בני הנוער, צה"ל מוצא את עצמו במאבק פרורפוגנדה מתמשך מול גיבורי תרבות שתהילתם נוגדת את האינטרסים של הצבא. המאבק הזה מגיע לכותרות לא פעם – בעיקר כאשר גיבור תרבות כזה או אחר משמיע את דעתו על הגיוס לצבא, על מדיניות צה"ל בשטחים ועל המציאות בה אנחנו חיים. כאשר היקפי הגיוס של בני הנוער יורדים, צה"ל מצביע על אותם כוכבים שלא עשו צבא ומאשים אותם בדוגמא שלילית.

השיא האחרון שראתה מדינת ישראל במאבק הזה התעורר בעקבות שירו החדש של יזהר אשדות, "עניין של הרגל", שיר אשר נפסל לשידור בגלי צה"ל, על ידי מפקד התחנה ירון דקל תחת טיעונים אידיאולוגיים-פוליטיים. האירוע שנראה כתקדים, אינו אלא חלק מהמאבק המתמשך בין צה"ל לבין מפורסמים ישראלים המתחרים במסרים שמנסה צבא העם להעביר לבני הנוער.

ניגשנו לבדוק את ההיסטוריה של המאבק הזה, משורשיו בימי אביב גפן, דרך הסאגה סביב בר רפאלי והשערוריה בה "כיכב" זוכה כוכב נולד ג'קו איינזברג.

אביב גפן – שובר הקונצנזוס

אביב גפן בקיסריה (צילום: ענבל צח)
אביב גפן - הסמל של שבירת הקונצנזוס | צילום: ענבל צח

בקונפליקט בין אמנים שמנצלים את זכות הביטוי במדינה דמוקרטית-מיליטריסטית כדוגמת מדינת ישראל לבין צה"ל, אביב גפן הוא ללא ספק סמל. אביב גפן, ממנהיגי הרוק הישראלי שפרץ את דרכו לעולם המוזיקה הישראלית אי שם בתחילת שנות ה-90, חולל סערה בישראל כאשר הודיע בשנת 1992 בפומבי כי לא שירת בצה"ל ואף קרא לבני נוער בישראל לא להתגייס כלל. גפן אף פרסם שירים הקוראים נגד השירות בצה"ל ונגד מדיניות צה"ל בשטחים כמו "פרופיל 97", "תראי אמא", "פושעים חפים מפשע" ועוד.

בימים שאחרי מלחמת המפרץ וכאשר לבתים רבים בישראל בנים הלוחמים בלבנון, צה"ל ושירות בצה"ל הינם עניין של קונצנזוס, אותו קונצנזוס שאביב גפן, אליל הנוער של ישראל באותם הימים תרם לסדיקתו. מאוחר יותר חשף גפן כי קיבל פטור משירות על בסיס רפואי בגלל מוט פלטינה שהותקן בגבו לתיקון עקמת מסכנת חיים. למרות זאת, סומן אביב גפן כסמל להשתמטות משירות בצבא והוא עדיין שנוי במחלוקת, זאת למרות היותו אחד האמנים המצליחים בישראל.

בשנת 2007 הוצע לגפן להנחות את התכנית "ציפורי לילה" של גלי צה"ל לצדו של גיא מרוז, אלא שביקורת ציבורית שהתעוררה סביב העסקת הזמר שלא שירת בתחנת הרדיו הצבאית, הביאה את צה"ל לחזור בו מהצעתו. בתגובה שהועברה מדובר צה"ל לעיתון "מעריב" בזמנו נאמר: "מדיניות גלי צה"ל, שלפיה מי שלא שירת בצבא, לא יוכל להוביל תוכנית אישית ברדיו, ובגינה הוחלט לא להעלות בשלב זה את אביב גפן לצדו של גיא מרוז ב'ציפורי לילה'".

שלוש שנים מאוחר יותר, בהתעלם מהביקורת הציבורית, בחרה תחנת הרדיו את אביב גפן בתור המנחה של המשדר המיוחד לפורים בגלגלצ. אז הביקרות הציבורית לא עזרה וגפן, עם כל דעותיו נגד צה"ל, זכה לשדר את התכנית.

בר רפאלי – לא פופולרית בקרב ראשי אכ"א

בר רפאלי היא אחד מסמלי היופי בישראל, אבל גם היא באותה הקטגוריה של אביב גפן, בפי העם – "האמנים המשתמטים". רפאלי קיבלה את הפטור שלה משירות צבאי באופן שעורר דיון רב ופרובוקציה בקרב הציבור בישראל, כאלו שגם היופי שלה לא מספיק כדי להסתיר.

שנים לאחר שקיבלה את הפטור משירות אחרי שנישאה לגבר המבוגר ממנה ב-20 שנה, השמיעה רפאלי לא מעט התבטאויות נגד השירות בצבא, ואף בעד ירידה מהארץ, במספר ראיונות שנתנה לכלי תקשורת גדולים בישראל. מנגד, ספגה רפאלי התבטאויות חריפות מצד ראש אכ"א (אגף כוח אדם בצה"ל) לשעבר, אלוף אבי זמי,ר בנאום שנאם בפני תלמידים במרכז הבינתחומי בהרצליה בינואר 2010. בדבריו קרא האלוף זמיר להחרים מוצרים המפורסמים על ידי סלבריטאים שלא שירתו בצה"ל. הדוגמא שהוא בחר לתת היא הקמפיין של פוקס בכיכובה של בר רפאלי.

בר רפאלי- הישראלית הסקסית 2012 (צילום: גיא כושי ויריב פיין)
בר רפאלי. ראש אכ"א מציע חרם צרכני על הבגדים שהיא מדגמנת | צילום: גיא כושי ויריב פיין

צה"ל מצדו לא יכול היה לגייס את רפאלי מכיוון שהיא הייתה רשומה כנשואה ולכן פטורה משירות. את המאבק בה הוא בחר לנתב לחרם צרכני נגד המוצרים שהיא מפרסמת. בשאלה אם צה"ל הצליח, התשובה היא שכנראה לא.

עברי לידר – נדרש להצהרה יוצאת דופן

עברי לידר, שהתגייס לצה"ל בשנת 1992, שאף לשרת בלהקה צבאית בגלל כישרונו המוזיקלי. במקום זה הוא שובץ לשרת כאפסנאי וכחודש לאחר גיוסו שוחרר בעקבות בעיה רפואית. בשנים שהגיעו לאחר מכן בנה לידר את הקריירה שלו לעיני כולנו. בזמן הזה הופיע אינספור פעמים בבסיסי צה"ל, בפני חיילים והיה אחד מהזמרים שהופיעו הכי הרבה פעמים במהלך מלחמת לבנון השנייה. לא פעם הביע לידר אהבה כלפי צה"ל והערכה על פועלו.

עברי לידר מלטף ומשקר (צילום: נעם וינד)
עברי לידר - אוהב את צה"ל, מעריך את פועלו. למה הוא צריך לחתום על הצהרה? | צילום: נעם וינד

בשנת 2007, שנה שאחרי מלחמת לבנון השנייה, שנה בה צה"ל ראה שפל חסר תקדים בהיקפי הגיוס לשורותיו, שנה בה בכירי צה"ל יצאו בהתבטאויות חסרות תקדים כלפי סלבריטאים ישראלים שלא שירתו בצה"ל, נקבעה לעברי לידר הופעה במסגרת אירוע הצדעה לחיילי צה"ל מטעם האגודה למען החייל. הופעה זו, כמו שאר ההופעות של לידר בפני חיילים הייתה במסגרת שירות מילואים שהוא עשה בשורות צה"ל.

בסוף השבוע שלפני ההופעה המתוכננת פנתה האגודה למען החייל להפקתו של לידר והתנתה את הופעתו בפני החיילים בשליחת מכתב לקצין חינוך ראשי ובו הוא מצהיר כי הוא "אוהב את צה"ל ומכבד את ערכיו". בהחלטה משותפת של לידר והמנהלת האישית שלו, רונית ארדיטי, התנאי שהציבה האגודה למען החייל גרר סירוב וכתוצאה מכך המופע בוטל. לדברי האגודה למען החייל, הבקשה לחתימה על המכתב הגיעה מלשכת קצין חינוך ראשי. כתוצאה מהרעש התקשורתי ונוצר והמסר שסתר כל הכרת תודה שמגיעה ללידר על פועלו למען מורל חיילי צה"ל, חזר בו צה"ל מביטול ההופעה ולידר הוזמן להופיע בשנית.

הצהרה עברי לידר
ההצהרה שעליה נדרש עברי לידר לחתום

ג'קו אייזנברג - פרובוקטור מקצועי

את ג'קו כולנו מכירים – זוכה הריאליטי "כוכב נולד" בעונה הרביעית – העונה שנוהלה תוך כדי מלחמת לבנון השנייה. אותו כוכב נולד ששנייה לאחר הזכייה בגמר הגדול סיפר בראיון למוסף שבעה ימים של ידיעות אחרונות כי לא שירת בצה"ל, וכי הוא גאה בזה. אותו ראיון פרובוקטיבי שנתן אייזנברג לידיעות אחרונות סחף אחריו גל של תגובות זועמות, בטח ובטח בתקופה כל כך רגישה מבחינה לאומית.

ג'קו שוחרר משירות וקיבל פטור על רקע היותו בן יחיד לאלמנה, אביו נפטר כתוצאה מהתקף חרדה במהלך מלחמת המפרץ ולמעשה היה החלל היחיד בחזית הישראלית באותה המלחמה. ג'קו לא שם רסן לשפתיו וכתוצאה מכך ספג לא מעט אש, אש שהגיעה לשיאה כאשר כמה חודשים לאחר מכן נחשף השפל הגדול בגיוס בני נוער לצה"ל. בהתבטאות לתקשורת, אמר ראש אכ"א דאז, האלוף אלעזר שטרן, בתדרוך עיתונאים בבקו"ם כי חבל שבתכניות "האלו" (כשהוא רומז ל"כוכב נולד") השירות בצה"ל לא מהווה מדד. בכך למעשה התכוון לאייזנברג, הפיינליסט שלא שירת בצה"ל. זה לא עזר לו, בעונה שלאחר מכן, מרינה מקסימילאן בלומין הגיעה לגמר כוכב נולד. אמנם היא הפסידה לחייל בשירות חובה, אבל אין ספק שהיא הצליחה ובגדול.

קופרמן מסיימים עונה 4 גקו אייזנברג (צילום: ראובן שניידר )
אייזנברג - יצא על צה"ל וצה"ל יצא עליו בחזרה | צילום: ראובן שניידר

מאבק נחוץ?

במאבק הארוך השנים הזה תמיד עולה השאלה – למה נגד המשתמטים ולא בעד המשרתים? צה"ל כבר יצא בניסיון של מעבר מקמפיין של מלחמה בהשתמטות למאבק על כל מתגייס ומתגייס. אם כך, נשאלת השאלה, למה צריך לעשות חרם כלכלי על מותג ישראלי רק כי הפרזנטורית לא שירתה בצה"ל? למה צה"ל מנהל מאבקים באלו שהוא בעצמו ומרצונו פטר משירות צבאי? והאם גם בגיל 64, המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון לא יודעת לעשות הפרדה בין צבא לאזרחות ובין צרכי הביטחון לחופש הביטוי, התרבות והאומנות?

הצעד של מפקד גלי צה"ל לפסול את שידורו של השיר של יזהר אשדות בגלי צה"ל שואב מן המקורות הלגיטימיים ומסמכויותיו הסבירות של כל מנהל תחנת רדיו. למרות זאת, אנחנו לא בטוחים שישנו צורך לנהל מאבק נגד האומן שזכותו ואם תרצו, אפילו חובתו, להביע את דעתו, למתוח ביקורת ולאתגר את מקבלי ההחלטות ואת המציאות בה אנחנו חיים.

>> דובר צה"ל נגד יזהר אשדות: "מברך על ההחלטה לפסול את השיר"