מי חיסל את רמטכ"ל חיזבאללה, מוסטפא בדר א-דין? ללא ספק שאלת השאלות מאז ה-12 במאי, אז נודע כי האיש ששפך נהרות של דם נאסף אל אבותיו.
א-דין, שנכנס לתפקידו אחרי חיסול גיסו עימאד מורנייה, הוא מהמחבלים האכזריים ביותר שידע האזור. אדם שאחראי למותם של מאות ואולי אלפים בפעולות טרור חוצה מדינות, והיה מבוקש על ידי מדינות רבות. לצד כל זה מדובר בפלייבוי חובב נשים שצבר ממון רב, כפי שנחשף במשפט המתנהל ממש בימים אלה בבית הדין המיוחד ללבנון, כנגד חמשת החשודים ברצח ראש הממשלה לשעבר רפיק אל חרירי.
ספק אם נדע אי פעם באופן ודאי מי לחץ על ההדק ומי שלח אותו. ולא מפני שאין קצה חוט, אלא להפך: כי רשימת הגורמים שרצו במותו של א-דין ארוכה במיוחד.
המורדים בסוריה: החשודים המידיים
ברגע שנודע דבר החיסול, עוד לפני שחיזבאללה הכריז על כך רשמית, האצבע הופנתה לכיוון קבוצות המורדים בשלטון אסד. יש להם חשבון ארוך מאוד עם חיזבאללה, ארגון שלצד האיראנים הביא לבלימת ההתקדמות של המורדים עוד לפני שפוטין שלח לסוריה את חייליו. למרות שחיזבאללה ספג בסוריה כ-1,500 חללים והרבה יותר פצועים, אנשיו התגלו כלוחמים אמיצים - ולא פחות מזה, אכזריים.
אנשי חיזבאללה בסוריה הביאו למותם של אלפי מורדים, לא ריחמו על אזרחים במדינה ותועדו כשהוציאו להורג שבויים והתעללו בהם. קבוצות של מורדים בסוריה, בהם גם דאע"ש, הכריזו כי הדבר הראשון שיעשו אחרי המלחמה יהיה לשחוט את השיעים וחיזבאללה בלבנון, משהו שמרמז על רמת השנאה.
פה צריך להגיד שהסיפור על חיסול באמצעות ארטילריה מוטל בספק: עוד לא נולד הפגז החכם שעושה כל כך עבודה נקייה. למורדים יש טילים מדויקים כמו קורנט, טאו או קונקורס, שבאמצעותם כבר הוכיחו רמת דיוק גבוה. מצד שני, המורדים נוהגים לתעד את הפגיעות המרשימות שלהם, ותיעוד כזה עוד לא עלה לאוויר - מה שמעמיד בספק את הכיוון הזה, אם כי לא שולל אותו.
ישראל: חשבון של עשרות שנים
באופן טבעי וברור, גם לישראל יש חשבון ארוך עם האיש שהיה אחד ממייסדי הזרוע הצבאית של חיזבאללה. בתחילת שנות ה-80 היה א-דין מעורב בפעילות צבאית נגד צה"ל, פעילות שהביאה למותם של חיילים רבים. ככל הנראה היה מעורב גם ב"אסון צור השני" ב-1983, פיגוע שיצא לפעול באמצעות פיצוץ של מכונית תופת. הרכב תפוצץ בכניסה למפקדה הישראלית בצור, וכתוצאה מכך נהרגו 60 חיילים, אנשי מג"ב ושב"כ. יש הטוענים כי א-דין היה מעורב גם באסון צור הראשון - שנחשב רשמית לתאונה, פיצוץ כתוצאה מדליפת גז - לצד עימאד מורנייה.
בשנות ה-80 נעלם א-דין מהאזור למספר שנים: הוא נכלא בכווית בגלל פעולות שהוציא לפועל. לאחר שיצא מהכלא באוגוסט 1990 חזר לעסוק בטרור, כולל פעולות נגד צה"ל בדרום לבנון ולא מעט ניסיונות לפגע בשגרירויות ישראל בעולם. הוא היה מעורב גם בשיגור של קטיושות לגבול הצפון, ובנוסף ניהל ככל הנראה חלק מהלחימה נגד צה"ל בשנת 2006.
ייתכן שא-דין עבד על פיגוע נוסף וחוסל על ידי ישראל, שפרסומים זרים מייחסים לה גם את חיסול עימאד מורנייה. די ברור שלישראל יש יכולת להוציא לפועל פעולה כזו, אבל בשלב זה אין שום דיווח רשמי שאכן כך היה.
ארה"ב וצרפת: לא שוכחים
לארה"ב ולצרפת יש חשבון מאוד ארוך עם א-דין, כפי שהיה להם עם מורנייה. השניים האלה נחשבים ליוזמים והמפקדים של הפיגוע נגד מפקדת המארינס ומפקדת צבא צרפת בלבנון - מפקדות שהוקמו כדי לייצר הפרדת כוחות בין הניצים במלחמת לבנון הראשונה.
ביום ראשון, ה-23 באוקטובר 1983, נכנסה למפקדה האמריקאית משאית תופת עמוסה ב-10 טון חומר נפץ ובלוני גז. הפיצוץ הביא למותם של 241 חיילים אמריקאים, ופציעתם של 128. לא עברו עשר דקות ומשאית נוספת התפוצצה במפקדה הצרפתית, מה שהביא למותם של 58 חיילים צרפתים - רובם צנחנים מהגדוד הראשון - וחמישה אזרחים לבנונים. 15 נוספים נפצעו. מורנייה וא-דין הפכו מהר למבוקשים כבדים, אבל הם בפירוש לא עצרו את הפעילות שלהם בשנים אלה: ב-83' היה א-דין מעורב בניסיון לפוצץ בסיס אמריקאי בכווית, ובאותה שנה הצליחו הוא וחבריו לפוצץ את שגרירות ארה"ב במדינה.
>> מכורים לפז"ם? הירשמו לפייסבוק שלנו
האמריקאים הוכיחו שיש להם סבלנות ארוכת שנים בכל הקשור לחיסול טרוריסטים, ומיותר לציין שיש להם יכולת להוציא לפועל חיסול כזה. גם הצרפתים לא שוכחים חשבונות פתוחים, וספק אם הם היו מוכנים להסתפק בתקיפה האווירית הלא משמעותית שהוציאו לפועל זמן קצר אחרי הפיגוע במפקדה שלהם.
סעודיה וכווית: ריבית פיגועים
לסעודים ולכווייתים יש חשבון ארוך שנים עם א-דין, בין השאר בגלל עשרות ההרוגים שספגו בגללו בתחילת שנות ה-80.
באמצע שנות ה-80 נעצר א-דין כאמור על ידי הכווייתים, ואף נידון למוות. גיסו, עימאד מורנייה, הוציא לפועל לא מעט פיגועים וחטיפות מטוסים - כולל ניסיון חיסול של שליט כווית - כדי לשחרר אותו מהכלא, מה שלא הוסיף לו נקודות זכות. בסופו של דבר הצליח א-דין לברוח מהכלא בעזרת האיראנים, שחילצו אותו כשעיראק כבשה את כווית ב-1990.
לצד שאר פעולותיו ברחבי העולם חזר א-דין לפעול נגד כווית וסעודיה, מדינות שתומכות כיום במורדים הסורים. הסעודים לא מסתירים את השנאה שלהם לחיזבאללה, וגם אם הם לא עומדים מאחורי החיסול באופן ישיר, יש להם בוודאי יכולת לספק את המודיעין ואת האמצעים.
לבנון: חיסול מבית
אופציה נוספת שלא ניתן לשלול היא חיסול פנימי לבנוני, כולל מטעם חיזבאללה. בפברואר 2005 היה א-דין מעורב באופן ישיר בחיסול רפיק אל חריריו, וזה לא מקרה המוות היחיד שהוא אחראי לו בתוך מדינתו, לבנון. כמפקד בכיר של חיזבאללה יש לא מעט לבנונים שרואים בו אשם עיקרי בכך שמדינת הארזים נשטפת בדם של מלחמת האזרחים בסוריה.
חיזבאללה לא מנע את העדויות נגד א-דין, כולל חשיפה של מידע עליו, במסגרת התיק שמנוהל בפרשת רצח חרירי. במסגרת שלב העדויות במשפט נחשפה דמותו של גבר רודף נשים, חובב בילויים. לחיזבאללה אין בעיה מבצעית לחסל את מי שצריך כדי לעצור משפט של אחד מבכיריו או למנוע הדלפת מידע; זה לבדו מעלה את האפשרות שמעמדו בארגון התערער משמעותית, שהוא נתפס כמי שנכשל בתפקידו ומשך אש מיותרת לכיוון חיזבאללה. האופציה הזאת נראית מעט קלושה, אבל לא מופרכת.
אז מי באמת חיסל את מוסטפא בדר א-דין? לא רק שרשימת המחסלים האפשריים ארוכה, אלא שעדיין לא הזכרנו את עיראק, קטאר, ירדן ומדינות נוספות שלא רצו ולא רוצות בטובת האיש והארגון שלו. סביר שיעברו שנים רבות, אם בכלל, עד שנדע את התשובה.