המדינה: "אין מקום לקריטריונים". ארכיון (צילום: רויטרס)
שוב נערכים למבצע, שוב לא שקט ברצועת עזה | צילום: רויטרס

שבוע עבר מאז החל מבצע צוק איתן ונראה שהמצב מסלים בכל יום שעובר. חיל האוויר הוריד על רצועת עזה כ-500 טון חומר נפץ במאות גיחות תקיפה ומנגד, שוגרו מרצועת עזה מאות רקטות שכבר הגיעו לגוש דן, ירושלים ואף לחדרה. כבר בשלב מוקדם זה של המבצע, עושה רושם שחמאס עושה מה שצריך כדי להשיג תמונת ניצחון: הוא משגר רקטות אל עבר בתי אזרחים, הוא שולח לחופי הארץ חוליות קומנדו ימי, הוא עושה שימוש במנהרות תופת ולא יהיה בלתי סביר להגיד שהיד עוד נטויה.

הימים האחרונים, הם למעשה נדבך נוסף במלחמה ארוכת שנים שהמוקד שלה הוא סיר הלחץ שנקרא רצועת עזה. הקסאם הראשון נורה לכיוון שדרות באפריל 2001, כאשר פרצה האינתיפאדה השנייה והעזתים ראו איך גדר המערכת שהקיפה את הרצועה בלמה את כל הפיגועים שהוציאו. על כן הם התמקדו בכוחות צה"ל שישבו ברצועה ובהתנחלויות. אלה ספגו כמעט מדי יום טילי נ"ט, מטענים, ירי צלפים וכמובן גם הקסאמים שתפקידם היה להעביר את הפיגוע מעבר לגדר.

מובלעת נצרים כונתה באותם שנים "מלכודת המוות של החיילים", משום שאלה נפגעו ממטעני גחון, ירי נ"ט וצלפים. עזה שלפני ההתנתקות זכורה בגלל לא מעט אסונות כמו אסון הנגמ"שים הראשון והשני (מה שהוביל למבצע "קשת בענן"), מותם של החייל אלון אברהמי, והחיילות עדי אוסמן ושרית שניאור שנהרגו בחדירה להתנחלות, או מותם של סרן חגי ביבי וסגן אלכס לאונרדו ויסמן שנהרגו מירי מחבל באזור גוש קטיף. לא מעט אנשים יופתעו לגלות שמספר ההרוגים - אזרחים וחיילים - לפני ההתנתקות גבוה בהרבה מכל מה שהיה בשנים שחלפו מאז.

ירי הרקטות מעזה רק התגבר בשנים שמאז, מה שגרר מבצעים גדולים של צה"ל ברצועה. בסוף השבוע הראשון של מבצע צוק איתן, אנחנו מביטים לאחור אל סבבי הלחימה בעשור האחרון, כאשר אלו, מיותר לציין, הפכו עם השנים אלימים יותר וחמורים יותר.

מבצע ימי תשובה

מבצע ימי תשובה  הוא המבצע הנרחב הראשון אליו יצא צה"ל בתגובה לירי רקטות מכיוון הרצועה, עד אליו, בוצעו מספר פעולות קטנות. המבצע החל ב-30 לספטמבר 2004 בתגובה לירי רקטות שכתוצאה ממנו נהרגו שני ילדים בשדרות. כוחות צה"ל התמקדו במהלך המבצע באזורים של בית חנון, בית להיה ומחנה הפליטים ג'בליה שהיו מתחמי השיגור העיקריים של רקטות קסאם לכיוון העיר שדרות. שמות אלו, אגב, יחזרו פעם אחר פעם בהקשר לירי הרקטות מעזה.

מי שפיקד על המבצע היה תא"ל שמואל זכאי, כיום המנהל של נמל התעופה הלאומי בן גוריון והוא עשה זאת מחמ"ל מיוחד שהוקם לטובת המבצע שהתנהל במקביל על הקרקע ומהאוויר. במשך ימי המבצע, כוחות היבשה של צה"ל איתרו מטרות ופיתו את המחבלים ליזום אתם מגע ואז השמידו אותם. הפעולות הקרקעיות בוצעו יחד עם סיוע וירי צמוד ומדויק של כלי טיס שאיתרו והשמידו חוליות של משגרי קסאם וחוליות נ"ט שפעלו לצדן.

אין תמונה
מבצע ימי תשובה - תחילת עידן המבצעים הגדולים ברצועת עזה

הפעולה עם הסיוע האווירי הצמוד מכונה "טקטיקת הבועה" והיא פותחה במיוחד ללוחמה בלב אוכלוסייה אזרחית והופעלה במהלך מבצע ימי תשובה בפעם הראשונה. היא אפשרה שיח טוב בין הכוחות ופגיעה כירורגית ומדויקת במטרות שהכוחות ביבשה סימנו לכלי הטיס. המתודה הזו הוכיחה את עצמה היטב ולראיה תוצאות המבצע שהוכתרו כהצלחה.

הודות למבצע, הירי הופסק כליל כאשר האבדות לצד הישראלי כללו שני חיילים ואזרחית מאלי סיני. בצד הפלסטיני ספרו למעלה ממאה הרוגים, מתוכם, 87 מחבלים שהיו ידועים בשמם. השאר היו ככל הנראה אזרחים, בהם גם ילדים. מפרסומים עולה כי צה"ל הצליח להשמיד במהלך המבצע לפחות עשר חוליות של משגרי קסאם, בכל חוליה היו כחמישה מחבלים ובנוסף נהרסו עשרות בתים ששימשו את ארגוני הטרור כמחסני רקטות, מלכודות ועמדות ירי. במהלך המבצע, ישראל האשימה את אונר"א בסיוע למחבלים ואף חשפה סרט שמוכיח העברה של רקטה ברכב השייך לאו"ם. צה"ל יצא מהשטח ב-17 באוקטובר והזהיר שאם יחודש הירי, הכוחות ישובו לפעול באזור.

מבצע גשם ראשון

צה"ל יצא למבצע "גשם ראשון" ב-25 בספטמבר 2005 אחרי שהפלסטינים ביצעו ירי מסיבי של רקטות קסאם אל עבר העיר שדרות. זה היה המבצע הראשון אחרי תכנית ההתנתקות והעיתוי שלו – שבועיים לאחר שזו הושלמה. הטריגר לתחילת המבצע טמון בעצם בתהלוכה חמושה של חמאס ברצועה. במהלך התהלוכה, רקטת קסאם שהוצגה על רכב התפוצצה וזו גרמה לפיצוצים משניים של עוד תחמושת שהייתה על רכבים סמוכים שהשתתפו בתהלוכה. כתוצאה מהפיצוץ האדיר נהרגו 20 פלסטינים בהם מספר ילדים ועשרות רבות נפצעו.

בחמאס האשימו את ישראל בפיצוץ ואף טענו שבזמן התהלוכה פעילי הארגון הבחינו בכלי טיס שהיה באוויר. לטענתם, אותו כלי טיס שיגר טיל לעבר השיירה. עדי ראיה אחרים טענו שמאותו כלי טיס הפעילו מטען שהצמיד השב"כ לאחד מהרכבים. ישראל הכחישה כמובן את הדברים שיוחסו לה, וזה כמובן לא מנע ירי של עשרות רקטות לעבר שדרות כבר באותו הערב. כתוצאה מהירי, נפצעו שבעה מתושבי העיר בדרגות פציעה שונות.

גשם ראשון (צילום: Abid Katib, GettyImages IL)
גשם ראשון - רגע אחרי ההתנתקות | צילום: Abid Katib, GettyImages IL

המבצע עצמו נמשך מספר ימים ובמהלכו הושמדו מהאוויר מחרטות לייצור קסאמים, מחסני אמצעי לחימה, מפקדות ומרכזים לוגיסטיים של החמאס. בנוסף, ביצעו מטוסי חיל האוויר פיצוצים על קוליים בשמי הרצועה, זאת כדי ליצור אפקט פסיכולוגי בקרב תושבי הרצועה בתקווה שהם יפעלו בעצמם נגד פעילי הטרור. מסוקי קרב של חיל האוויר ביצעו סיכולים ממוקדים מהם נהרגו מספר מחבלים ובנוסף פגעו ברכבים שהובילו רקטות לאזורי השיגור. במהלך המבצע, צה"ל הציב מול הרצועה כוחות קרקעיים רבים, אך בסופו של דבר, הם לא נכנסו לרצועה. בסיום המבצע, נרשם שקט שנמשך מספר חודשים, אבל הירי כמובן התחדש והטווח אף הורחב.

מבצע גשמי קיץ

המבצע נפתח ב־28 ביוני 2006 בתקרית החטיפה של גלעד שליט בה נהרגו שני לוחמים מצוות הטנק שלו. אירוע החטיפה, לווה בירי מסיבי אל עבר יישובי הדרום, מכה קשה שהגיעה אחרי חודשים של טפטופי רקטות, מלבד מקרה בודד שזכה לתגובה ארטילרית צה"לית הולמת. בתגובה לאירוע החטיפה ולירי המאסיבי, חיל האוויר הפציץ את תחנת הכוח של רצועת עזה, מה שגרם לניתוק חשמל לשני שלישים מאוכלוסיית הרצועה. כמו כן, הותקפו מספר גשרים כדי לעכב את מילוט החייל החטוף. במקביל, נכנסו בפעם הראשונה מאז ההתנתקות כוחות שריון, חי"ר והנדסה אל דרום הרצועה וחיפו עליהם סוללות ארטילריה שגם ירו לעבר שטחי שיגור בצפון הרצועה.

גם במבצע הזה ביצע חיל האוויר מספר סיכולים ממוקדים, הפציץ מחנות אימונים ומחסנים כמו גם את בניין משרד הפנים הפלסטיני בעזה. המבצע הזה נמשך מספר חודשים והתגלגל לסדרה של מספר מבצעים קטנים יותר שזכו גם הם לכל מיני שמות מבית היוצר הצה"לי. במהלך המבצע נהרגו שלושה חיילים ושני אזרחים. בצד הפלסטיני, נהרגו 394 בני אדם, מהם 270 מחבלים באופן וודאי. בנוסף, נפצעו כ-1,000 פלסטינים. שיגורי הרקטות לכיוון ישראל התחדשו כבר בחודש שאחרי הפסקת האש, לא כולל כמה רקטות שהיו ביום שאחרי הפסקת האש הרשמית.

גשמי קיץ (צילום: Gettyimages IL)
איום המנהרות מפחיד מתמיד - מבצע גשמי קיץ | צילום: Gettyimages IL

מבצע חורף חם

ב-27 לפברואר 2008, כלי טיס של חיל האוויר תקף רכב מסחרי בו היו חמישה מחבלים מתנועת החמאס שבדיוק חזרו מאימונים בבסיס של משמרות המהפכה באיראן. אלה היו אמורים להדריך את אנשי הארגון לבצע פיגועי איכות ולהשתמש בכלי נשק מתוחכמים שהוברחו גם הם מאיראן. בתגובה לחיסול החמישה, שיגר החמאס כחמישים רקטות לעבר שדרות ואף לאשקלון. מהירי הזה, נהרג אדם אחד במכללת ספיר, פצע עוד כמה וגרם להפסקות חשמל נרחבות באזור שנפגע.

בתגובה לירי הרקטות, תקף חיל האוויר מטרות ברצועת עזה וכעבור מספר ימים נכנסו לשטח גם כוחות קרקעיים גדולים. אולם, ברצועת עזה הצליחו להמשיך לייצר שיגורים לעבר ערי הדרום כולל שדרות אשקלון ואשדוד כאשר אחת מהן נחתה על הבית השכן לבית משפחת דיכטר. עשרה חיילים נהרגו בפעולה ו-35 אזרחים ישראלים נפצעו. הפלסטינים רשמו בצד שלהם כ-170 הרוגים, מהם 115 מחבלים והשאר אזרחים וכן 350 פצועים נפצעו לפחות. הפסקת האש כללה את ההודנה המפורסמת, הפסקת אש לחצי שנה שנשמרה באופן מאוד יחסי ועל כך יעידו תושבי עוטף עזה.

חורף חם (צילום: דובר צה"ל)
מכאן משוגרות הרקטות . לוחם במבצע חורף חם | צילום: דובר צה"ל

מבצע עופרת יצוקה

עופרת יצוקה היה המבצע הגדול ביותר שצה"ל ניהל ברצועה אי פעם. הוא החל ב-27 לדצמבר 2008 אחרי תקופה ארוכה של ירי רקטות לעבר ערי הדרום.

המבצע נפתח בתקיפה אווירית בטקטיקת "הלם ומורא", כלומר, ריכוז של אש רבה בזמן קצר. מטוסי חיל האוויר תקפו במקביל מאה מטרות שונות, בהן גם מגרש המסדרים של המשטרה הפלסטינית בזמן שנערך שם טקס סיום קורס קצינים. בהתקפה ההיא נהרגו 89 שוטרים, רובם אנשי חמאס כאשר במכת האש הראשונה כולה נהרגו כ-150 אנשי חמאס בסך הכל.

תקיפה אווירית נוספת יצאה למחרת היום, אז הושמדו בין השאר כארבעים מנהרות הברחה. לאחר מכן נכנסו כוחות גדולים של חי"ר, שריון והנדסה שפעלו נגד מאות מטרות טרור. ההערכה היא שבמשך המבצע הושמדו למעלה מ-500 בתים ששימשו את ארגוני הטרור למטרות שונות. במהלך המבצע נחשפה שיטת "הקש בגג" לאזהרת אזרחים לפני תקיפת מבנה. כל תקיפה הוקדמה בשיחת טלפון לבית שמיועד לתקיפה עם בקשה לעזיבת המקום.

עופרת יצוקה (צילום: דובר צה"ל)
מבצע עופרת יצוקה - המבצע הגדול ביותר ברצועת עזה בכל הזמנים | צילום: דובר צה"ל

בסיום המבצע, הפלסטינים מנו 1,160 הרוגים בהם גם 250 הרוגים שלדבריהם היו בלתי מעורבים. מספר הפצועים עמד על כמה אלפים נוספים. ישראל ספגה במבצע 13 הרוגים מהם 3 אזרחים ולמעלה מ-800 פצועים, כ-550 מהם אזרחים. במהלך המבצע נורו בפעם הראשונה רקטות לערים קריית גת, באר שבע, אשדוד ויבנה.

מבצע עמוד ענן

למבצע עמוד ענן, צה"ל יצא אחרי שורה של תקריות שדרדרו את המצב הביטחוני – מטענים שהופעלו נגד כוחות צה"ל, טילי נ"ט שנורו לשטח ישראל מתוך הרצועה וירי ספורדי של רקטות אל עבר ערי הדרום, מה שהתגבר מיום ליום. יריית הפתיחה של המבצע הייתה ב- 14 בנובמבר בשעה ארבע אחר הצהרים, כאשר חיל האוויר חיסל מהאוויר את מי שהוגדר רמטכ"ל חמאס, אחמד ג'עברי. מיד לאחר מכן החלה סדרת תקיפות של מחסני תחמושת ובורות שיגור שהכילו רקטות קרקע-קרקע מסוג פג'ר 5 (בעלות טווח של 75  ק"מ). חיל הים תקף במקביל מספר מטרות בצפון הרצועה מתוך הים והיה למעשה החיל שפעל הכי קרוב לבתי הרצועה. מהלך זה הביא להרג של עשרה פלסטינים.

אין תמונה
כיפת ברזל באשדוד בעמוד ענן. תוספת חדשה לעימות המתמשך ברצועה

למרות הפעילות המוגברת של חיל האוויר, חיל הים, חיל השריון וחיל התותחנים אשר ביצעו 1,500 תקיפות משגרים, הפלסטינים הצליחו לשגר עשרות ואף מאות רקטות בכל יום. אלה גרמו לנזק ולנפגעים, אם כי בכמות מאוד נמוכה ביחס למה ששוגר, זאת הודות למערכת כיפת ברזל ולמשמעת של הציבור הישראלי שנשמע להנחיות פיקוד העורף. רק ביממה הראשונה למבצע שוגרו 250 רקטות אל עבר ישראל, 71 מהן יורטו. צה"ל גייס כוחות גדולים של מילואים, אולם בסופו של דבר אלה לא נכנסו לרצועה, מה שגרר ביקורת ציבורית רבה.

במבצע נהרגו שבעה ישראלים, שניים מתוכם חיילים, ועוד 240 נפצעו כולל נפגעי חרדה. בצד הפלסטיני היו 210 הרוגים, מתוכם, 58 אזרחים ונפצעו כ-450 פלסטינים. במהלך המבצע נורו לעבר ישראל 1,506 רקטות, מהן נפלו בערים 58 רקטות ו-431 יורטו, השאר נפלו בשטחים פתוחים. הפסקת האש החזיקה מעמד חודשים ספורים עד שזה התגבר והגענו למבצע הנוכחי, צוק איתן. צר לנו לבשר, אבל כמו שזה נראה גם זה לא יהיה אחרון.

>> טיל אזהרה לפני ההפצצה: תיעוד נדיר של נוהל "הקש בגג"