במהלך האינתיפאדה השנייה, במקביל לפיגועים בתוך מדינת ישראל, החלה מגמה של ירי תלול מסלול מרצועת עזה לישובי הדרום. מדובר במגמה שהחלה מירי ספוראדי לישובי גוש קטיף והגיע לסדר גודל של מאות טילים בחודש שפגעו בנפש וברכוש. בקיץ 2005, אחרי סבבי לחימה שונים ברצועת עזה, הרג של חיילים רבים במהלך פעילות מבצעית ומסעות הרג שניהלו מחבלים בתוך ישובי גוש קטיף, הוחלט על ידי הממשלה לבצע מהלך של התנתקות חד צדדית מרצועת עזה ופינוי כל הישובים היהודיים מהרצועה.
מהלך כזה היה אמור לקדם שקט וביטחון באזור, בפועל, חמאס רק התחזק והאש נמשכה אל עבר ישובי חבל אשכול ועוטף עזה. בשנת 2006, לאחר חטיפת גלעד שליט צה"ל יצא לסבב לחימה נרחב ברצועה במבצע גשמי קיץ. בשנת 2008, מלאו 8 שנים לתחילת הירי מרצועת עזה, הירי התגבר והחיים בישובים והערים בחוף הדרומי ובנגב הצפוני הפכו לבלתי נסבלים. ב-27 בדצמבר של אותה השנה יצא צה"ל למבצע הגדול ביותר שניהל בשטחי רצועת עזה מאז ההתנתקות - מבצע עופרת יצוקה.
למבצע קדמו מספר אירועים, שהובילו להסלמה בין ישראל לחמאס. ב-5 בנובמבר ביצע כוח של חטיבת הצנחנים את מבצע "אתגר כפול", במהלכו הושמדו מנהרה באורך 300 מטרים שחפר החמאס (מנהרה שהייתה דומה מאד לזו ששימשה את המחבלים בחטיפת החייל גלעד שליט) ובית ממולכד סמוך לגבול בעזה. במהלך המבצע הרגו הצנחנים שישה מחבלים. החמאס הגיב בירי עשרות רקטות קסאם ופצמ"רים על יישובי עוטף עזה ועל ערי הדרום, שנמשך לכל אורך החודש, גם לאחר שישראל נצרה את האש מצדה. ב-24 בדצמבר ירה חמאס מעל 60 רקטות לכיוון ישראל, ושלושה ימים לאחר מכן יצא צה"ל למבצע עופרת יצוקה.
1. המצור על עזה
2. ביתור הרצועה
3. פגיעה באזרחים
4. "מכה קשה לחמאס"
המצור על עזה
צה"ל החל את המבצע בתקיפות מאסיביות של חיל האוויר על תשתיות של החמאס ועל אנשיו. כבר ביום הראשון למבצע תקף חיל האוויר מעל 100 יעדים שנבחרו מראש. בין המטרות שהותקפו: מפקדות, מחסני נשק, משגרים תת-קרקעיים ואתרי אימון של הארגון. ביום זה נהרגו כ-230 פלסטינים.
ב-3 בינואר החל צה"ל בירי ארטילרי על עזה והטיל על הרצועה מצור יבשתי וימי. ב-4 בינואר החלה הכניסה הקרקעית לרצועה, שנועדה להפוך את המכה שספג חמאס לכזו שממנה ייקח לארגון זמן רב להתאושש. הכוח הקרקעי שנכנס לרצועה היה גדול יחסית, וזאת במטרה להבטיח את שלומם של החיילים. עיקר הלחימה התבצעה בשטח בנוי, תוך התמודדות עם מארבים של החמאס שהוכנו מראש, היתקלויות עם מחבלים מתאבדים ובתים ממולכדים.
המטרות שבהם הונחה צה"ל לפגוע כללו בעיקר מקומות מסתור של החמאס ומצבורים של אמצעי לחימה, אולם גם מטרות כגון משרדי ממשלה, צירי תחבורה ראשיים ובניין תחנת הטלוויזיה "אלקודס" של החמאס, שהפגיעה בהם הייתה אמורה לגרום לארגון נזק מוראלי ולשבש את פעולתו הסדירה בתוך הרצועה.
"למרות ההרס וההרג, העם לא מפחד ולא מייבב", ניסה ראש ממשלת חמאס איסמעיל הנייה לעודד את עמו ממקום מחבואו. "עמידתכם האיתנה היא פלא אלוהי. אנו חשים כי הקוראן יורד אלינו לעזה, עזה היא עטרת ראשנו. עזה תנצח".
ביתור הרצועה
בתוך שטח הרצועה החמאס לא השקיע רבות בהתנגדות גדולה אל מול כוחות צה"ל אלא השקיע בשני כיוונים - מלכוד הרצועה כהכנה לכניסת הכוחות הקרקעיים והמשך ירי אל עבר העורף הישראלי. הארגון העדיף לרכז את כוחו בהמשך הירי על יישובי הדרום וזאת במטרה להחליש את העורף הישראלי ולגרום ללחץ ציבורי להפסקת המבצע. טווח ירי הרקטות של חמאס גדל מאוד והערכתו של ראש השב"כ יובל דיסקין, שאמר כי בתחומי הרצועה ישנן רקטות שיכולות לסכן גם את קריית גת ואשדוד, התבררה כנכונה. מירי טילי החמאס נהרגו שלושה אזרחים וחייל צה"ל אחד.
צה"ל ביתר את הרצועה לשלושה חלקים והחל בהתקדמות איטית, מבית לבית, תוך טיהור הרצועה ממטענים ומאמצעי לחימה. במהלך ההתקדמות נתקלו הכוחות במחבלים וניהלו עמם קרבות מטווחים קרובים. באחד הקרבות נהרג סמל ראשון דביר עמנואלוף מחטיבת גולני, שנורה על ידי מחבלים בג'בליה והיה להרוג הראשון בתוך שטח הרצועה. ב-5 וב-6 לינואר נהרגו ארבעה חיילים נוספים מירי של טנק ישראלי שנגרם כתוצאה מטעות בזיהוי וב-8 בינואר נהרגו ארבעה לוחמים נוספים בקרבות מול מחבלי החמאס.
פגיעה באזרחים
במהלך הלחימה אירעו מספר מקרים של ירי על אזרחים, כשהזכור מכולם אירע ב-16 בינואר, כאשר טנק של צה"ל ירה לעבר בית בג'בליה והרג את שלוש בנותיו ואת אחת מאחייניותיו של הרופא עז א-דין אבו אל עייש. האירוע נחרת בזיכרון כיוון שאבו אל עייש, ששהה בבית יחד עם הבנות, עלה לשידור בערוץ 10 מיד לאחר הירי וזעק לעזרה בשידור חי.
אירוע נוסף של הרג אזרחים התרחש בשכונת א-זייתון, בה נהרגו 48 בני אדם, בהם לפחות שישה ילדים בני פחות מחמש. על פי ועדת הבדיקה של האו"ם, נהרגו חלק מהאנשים מירי ישיר של אש צה"ל, בעודם נושאים דגלים לבנים וידיהם מורמות באוויר. צה"ל פעל גם כנגד שוטרים פלסטינים, שנחשבו למזוהים עם החמאס והיו פעילים בארגון. 248 שוטרים פלסטינים נהרגו במהלך המבצע, כמה עשרות מהם ב-27 בדצמבר, כאשר הפציץ חיל האוויר מסדר טקס סיום קורס שוטרים, פעולה שזכתה לביקורת גדולה בזירה הבינלאומית.
במשך כל המבצע היה על צה"ל להישמר כאמור מפגיעה באוכלוסייה אזרחית, שהחמאס פעל מתוכה והשתמש בה כמחסה. כדי להתגבר על הבעיה הזהיר צה"ל את האוכלוסייה לפני ביצוע ירי באמצעות הצנחת עלונים ומסרים בטלפונים הסלולריים, אולם למרות זאת נמתחה על ישראל ביקורת חריפה. וועדת הבדיקה של האו"ם, שבראשה עמד ד"ר ריצ'ארד גולדסטון, קבעה כי הממשלה לא עשתה די על מנת להגן על האוכלוסייה האזרחית בעזה.
"אין שום הצדקה בחוק הבינלאומי לירי רקטות או פצצות מרגמה, שאותן לא ניתן לכוון למטרות צבאיות, לעבר אזורים בהם ממוקמת אוכלוסייה אזרחית", כתב גולדסטון בדו"ח שלו. משרד החוץ הגיב לדו"ח במשפט "דוח גולדסטון כותב מחדש פרק מביש בתולדות המשפט הבינלאומי ובסוגיית זכותם של עמים להגן על עצמם. אנו מתייחסים אליו בהתאם. פסק הדין נכתב מראש מז'נבה והוועדה עסקה רק בגביית עדויות מסולפות וחד צדדיות נגד ישראל".
"מכה כואבת לחמאס"
לאור התמשכות המבצע הקרקעי בעזה החל לחץ בינלאומי על ישראל להפסיק את האש. ב-8 בינואר קראה מועצת הביטחון של האו"ם להפסקת אש מידית, אולם ישראל לא קיבלה את הקריאה. "חמאס לא מותיר לנו ברירה, אלא לפעול להגנה עצמית", אמרה שגרירת ישראל באו"ם גבריאלה שלו. "ירי הרקטות הבוקר רק מוכיח שהחלטת האו"ם אינה מעשית ולא תקוים על ידי ארגוני הרצח", הוסיף ראש הממשלה אולמרט.
בשבועות שלאחר מכן החלו בכירים ממדינות העולם להגיע לאזור ולקיים מגעים לסיום הסכסוך. מזכ"ל האו"ם באן קי מון ביקר ב-15 בינואר במצרים ובישראל ואמר שהעימות חייב להסתיים באופן מידי וכי העניין תלוי בעיקר בישראל.
ב-17 בינואר עשה הלחץ המדיני את שלו וראש הממשלה אולמרט הכריז על הפסקת אש חד צדדית, שתיכנס לתוקפה החל משתיים לפנות בוקר. עם כניסתה של הפסקת האש לתוקפה החל צה"ל לצאת בהדרגה מתוך הרצועה, עד שהשלים סופית את היציאה ב-21 בינואר.
עם סיום המבצע נמתחה על ההנהגה בישראל ביקורת חריפה. המטרות העיקריות, כך נטען, שכללו יצירת רגיעה בגבול הרצועה, החלשת החמאס ויכולתו להתחמש ושחרור החייל החטוף גלעד שליט – לא הוגדרו כראוי ולא הושגו.
למרות הביקורת, טענו ראש הממשלה אולמרט ושר הביטחון ברק כי המבצע השיג את מטרותיו. "החמאס הוכה קשות, הן במערכיו הצבאיים והן בתשתיות שלטונו", אמר ראש הממשלה. "אם יחזור על התקפותיו הפרועות הוא יופתע שוב מנחת ידה של ישראל - אני לא מציע לו לנסות זאת". שר הביטחון הוסיף כי "כוחות צה"ל והשב"כ הנחיתו על חמאס מכה קשה וכואבת. ההישגים טובים ממה שהערכנו ערב היציאה למבצע, והם הושגו במהירות".
עופרת יצוקה - סיכום המבצע בעזה: