מבצע ענבי זעם מסוקי אפאצי (צילום: אתר חיל האוויר)
מסוקי אפאצ'י. הפכו לנשק העיקרי מול החיזבאללה | צילום: אתר חיל האוויר

גם לאחר ההבנות שהושגו במבצע "דין וחשבון", לא שרר שקט בגבול לבנון. ברצועת הביטחון המשיכו ההיתקלויות בין חיילי צה"ל לבין מחבלי החיזבאללה, כאשר האחרונים ממשיכים לירות קטיושות לעבר יישובי הצפון. באפריל 1996 הגביר החיזבאללה את הירי על היישובים ומטח כבד שנורה ב-9 לחודש היווה את הקש ששבר את גב הגמל. ראש הממשלה שמעון פרס החליט כי ישראל לא יכולה לעבור לסדר היום והורה לצה"ל לתקוף מטרות בדרום לבנון. "אינני רוצה ליצור ציפיות מוגזמות", אמר פרס. "הפסקת אש תיחשב להישג בעיני"

על המבצע, שזכה לשם "ענבי זעם" (כשם ספרו של ג'ון סטיינבק), פיקדו הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק, אלוף פיקוד הצפון עמירם לוין ומפקד יחידת הקישור ללבנון גיורא ענבר. מטרת המבצע הייתה, שוב, השבת השקט לצפון ישראל. החיזבאללה לא נותר חייב וירה מאות קטיושות על היישובים. 24 אזרחים נפצעו, ורבים פונו למרכז הארץ.

אמנון ליפקין שחק במבצע ענבי זעם (צילום: סער יעקב, אוסף התצלומים הלאומי)
אמנון ליפקין שחק במהלך המבצע. השבת השקט לגבול הצפון | צילום: סער יעקב, אוסף התצלומים הלאומי

מהאוויר, מהים ומהיבשה

ב-11 באפריל החל חיל האוויר לתקוף מטרות בדרום לבנון, כאשר גם כוחות מחילות הים, התותחנים והשריון תוקפים מטרות בגזרה. בנוסף, ביצע צה"ל מבצעי איכות בעומק לבנון, בהם נטלה חלק מיוחד יחידת שלדג (בפיקודו של גל הירש), שקיבלה בסיום המבצע את צל"ש הרמטכ"ל.

לוחם מוסווה (צילום: במחנה, עיתון "במחנה")
לוחם מגלן. היחידה קיבלה את צל"ש הרמטכ"ל | צילום: במחנה, עיתון "במחנה"

אחת ממטרות האיכות, שהותקפה ביום הראשון למבצע, הייתה מפקדת המבצעים של ארגון החיזבאללה, השוכנת בלב ביירות. את היעד, משרד בקומה הראשונה באגף הצפוני של בניין בן עשר קומות, תקפו מסוקי אפאצ'י, שהפכו המבצע זה לאחד הנשקים העיקריים של צה"ל בגזרה. המטרה הושמדה בדייקנות "כירורגית", בעזרת ירי טילי "הלפייר" מונחי לייזר. "עקבתי בעיניים אחרי מעוף הטילים וראיתי איך אש מכסה את חלקה הצפוני של הקומה הראשונה בבניין", סיפר סגן י', שהשתתף בגיחה, לבטאון חיל האוויר. "הפגיעה היתה מדויקת. לא הבחנתי בשום סימן לפגיעה בקומות האחרות, או בבתים סמוכים".

מבצע ענבי זעם תקיפת מפקדת חיזבאללה בבירות (צילום: אתר חיל האוויר)
תקיפת מפקדת החיזבאללה בביירות. "ירי כירורגי" | צילום: אתר חיל האוויר

פגיעה בבסיס האו"ם

האירוע הזכור ביותר מהמבצע אירע ב-18 באפריל, כאשר סוללת תותחים של צה"ל ירתה אש לטובת חילוץ כוח מיוחד שהיה בפעילות באזור כפר כנא. ארבעה פגזים פגעו בשוגג בבסיס של האו"ם שהיה בסמוך, בו שהו באותה שעה מאות פליטים לבנוניים. כתוצאה מהירי נהרגו 102 אזרחים וכ-100 נוספים נפצעו, בהם ארבעה חיילי או"ם. באירוע נוסף שהתרחש באותו יום, באזור הכפר אל-נבטיה, נהרגו מאש צה"ל 11 אזרחים נוספים, בהם אמא ושבעת ילדיה.

שני האירועים עוררו תגובות זועמות בעולם כולו. ראש הממשלה פרס אמר כי "אנו מצטערים, אך איננו מתנצלים", אך הלחץ העולמי להפסקת המבצע החל לעשות את שלו. ב-25 באפריל פרסמה מועצת הביטחון של האו"ם הודעת גינוי לישראל ודרשה להפסיק את פעילות צה"ל בלבנון. ישראל המשיכה בפעילות מוקטנת במשך יומיים נוספים, וב-27 לאפריל הופסקה האש והושג מסמך הבנות בשם "הבנות ענבי זעם". 3 חיילי צה"ל נהרגו במבצע, ו-31 נפצעו.

מבצע ענבי זעם קברים בכפר קאנא (צילום: ויקיפדיה)
קברי ההרוגים בכפר כנא. גינויים קשים לישראל בעקבות האירוע | צילום: ויקיפדיה

הבנות עם חיזבאללה

על פי מסמך ההבנות, חל על החיזבאללה איסור מוחלט לירי קטיושות או כל נשק אחר לכיוון ישראל ואילו על צה"ל וצד"ל הוטל איסור על פגיעה באוכלוסיות אזרחיות ובתשתיות בדרום לבנון. כמו כן, הוחלט על הקמת ועדה שתפקח על ביצוע ההסכם, בהשתתפות נציגים מצרפת, ארה"ב, לבנון, סוריה וישראל.

בעקבות המבצע הכריז חיזבאללה על "ג'יהאד שיקום" בדרום לבנון וחיזק מאד את כוחו באזור. הארגון הקים רשת של שירותי רווחה עבור האזרחים, שיקם את בתים ותשתיות, ומנע נדידה של פליטים צפונה לכיוון ביירות. "בהסכם ההבנות נאסר על כל הצדדים להפציץ אוכלוסייה אזרחית", אמר מזכ"ל החיזבאללה חסן נסראללה, "אבל שמענו ששחק הודיע כי יגיב נגדנו בכל מקום. אני סבור כי אנשי הצבא הישראלי אינם מתכוונים לכבד את ההסכם". 

<< 1993: מבצע דין וחשבון ; 1997: מבצע שירת הצפצפה >>
לציר הזמן של כל מלחמות ישראל