כ"ט בנובמבר 1947. באו"ם הכריזו לפני רגע שהם מקבלים את תכנית החלוקה המעניקה מדינה ליהודים ולצידה מדינה לפלסטינים – והמדינות המקיפות אותנו לא מחכות הרבה לפני שהן תוקפות אותנו מכל העברים. ב-14 במאי 1948, ערב הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, בזמן שהתושבים יצאו לרקוד הורה ברחובות, חצו יותר מעשרת אלפי חיילים מצריים את הגבול. מטוסי קרב מפציצים את תל אביב ומכל העברים צבאות האויב מסתערים על הגבולות – בירדן, סוריה ולבנון. המלחמה לעצמאותה של מדינת ישראל נפתחת.
אומנם צבאות ערב לא נחשבו לחזקים ומתקדמים אך השילוב של מספר צבאות סדירים כנגד צבא שרק נולד גרם לעולם להאמין שמדינה יהודית כבר לא תקום פה. למרות הכול, עשרה חודשים אחר כך צה"ל מצליח להביס את כולם – והשאר נכנס לדפי ההיסטוריה.
לרגל יום העצמאות ה-64 של מדינת ישראל אנו מביאים לכם שלושה סיפורי גבורה מכל חיל – חיל הים, חיל האוויר וזרוע היבשה – שעשו את הבלתי יאמן במלחמה הזו.
מטביעים את אוניית הדגל המצרית
האמיר אל פרוק הייתה משחתת מצרית כבדה ואוניית הדגל של חיל הים המצרי. במהלך הקרבות תקפה אל פרוק את תל אביב ואנשי צוותה הפילו מטוס של חיל האוויר שנשלח להטביע אותה. ב-22 באוקטובר 1948, בשעת לילה מאוחרת, אל פרוק עושה את דרכה לכיוון רצועת עזה בכדי להעביר לוחמים רעננים ואספקה, כשהיא מלווה בספינת מלחמה נוספת.
באותם ימים היו בחיל הים מספר יחידות קומנדו ימי, שבעתיד יהפכו לשייטת 13. אחת מהן היא יחידת סירות הנפץ בפיקודו של יוחאי בן נון, לימים מפקד חיל הים. ההפעלה של סירות הנפץ נחשבה ללא פחות ממטורפת: הספינה עמוסה בחומר נפץ וההגאי יושב בחלק האחורי בסוג של כיסא מפלט. המטרה היא להסתער לכיוון המטרה ולהפעיל את המנגנון שמפעיל את המטען. במרחק של מאה מטר הלוחם פולט עצמו מהסירה שממשיכה לעבר היעד עד ההתנגשות והפיצוץ. סירת הצלה, שהיא חלק מכל פעולה כזאת, אוספת בסיום את הלוחמים מהמים.
כאשר מאתרים בצה"ל את אל פרוק מעמיסים על אוניה של חיל הים שלוש סירות נפץ וסירת הצלה. הכוח בפיקודו של בן נון יוצא לעבר היעד. במרחק של 13 ק"מ מחופי עזה בן נון נותן ללוחמים תדרוך אחרון וכמנהג אותם ימים הם שותים כוסית של רום. סירות הנפץ מורדות למים והם פותחים בהסתערות לעבר היעד. אחד הלוחמים מסתבך ופולט עצמו במרחק של 50 מטר במקום המאה מטר של טווח הביטחון. אל פרוק נפגעת ואוניית הליווי פותחת באש כבדה. בן נון, שהיה בסירה השלישית, פותח בהסתערות תחת אש ומשמיד גם אותה.
בעקבות פעולה זו קבל בן נון את העיטור הגבוה ביותר, גיבור ישראל. מאז אותה פעולה הצי המצרי לא יצא יותר מהנמלים שלו.
פלוגת הקומנדו הצרפתי בבאר שבע
100 אנשי פלוגת הקומנדו הצרפתי, בפיקודו של טדי איתן, היו עולים שהתנדבו להילחם למען העם היהודי. חלקם היו בעלי ניסיון מבצעי עשיר שאותו צברו במסגרת המחתרת הצרפתית במלחמת העולם השנייה ובמסגרת צבא צרפת החופשית. ב- 20.10.48, נקבע כי לוחמיו של איתן יהיו בין הפורצים לעיר באר שבע. על אנשי היחידה שהיו מסופחים לגדוד 9 הוטלה המשימה לפרוץ לשטח הבנוי אחרי שהגדוד יכבוש שכונה בעיר.
התקיפה על באר שבע בחלה באיחור רב; הלוחמים איבדו שעות חשיכה שהיו נחוצות להם לצורך הפעולה. לאחר הרעשה ארטילרית וכיבוש ה"שכונה החדשה", פרצו אנשי הקומנדו הצרפתי דרך תעלת נ"ט שעליה שלטו חיילים מצרים. הלוחמים השמידו תחת אש כבדה את העמדות המבוצרות של המצרים עד שהגיעו לבית העלמין המוסלמי. שם איבדה המתקפה את תנופתה אך שאגות בצרפתית של המפקדים דרבנו את הלוחמים והם חידשו את ההסתערות. הם הגיעו לבתי העיר, נלחמו מבית לבית וטיהרו באש כבדה את השטח.
מפציצים את קהיר מהאוויר
ב-15 ליולי 1948 מקבל לידיו חיל האוויר מטוסי הפצצה כבדים מסוג בי-17. מדובר במטוס הפצצה כבד שהיה בשרות חיל האוויר של ארה"ב בזמן מלחמת העולם השנייה. למטוס אמנם יש כמות גדולה של מקלעים, אך הוא כבד ואינו מסוגל לתמרן מול מטוסי קרב שמהם היו לא מעט בחיל האוויר המצרי. בחיל האוויר מחליטים לנצל אותם עוד בטרם ינחתו בארץ – ובטיסתם הראשונה לארץ יעברו מעל קהיר ויפציצו את העיר.
התכנית נתקלה בקשיים. מסלול המטוס עבר מעל סלובקיה ויוגוסלביה, כאשר לפתע נפתחה לעברו אש מן הקרקע. התברר שהם סטו מהנתיב ונכנסו בטעות לאלבניה ובגלל זה נורתה לעברם אש נ"מ. המטוס חצה את הים התיכון ובאזור החוף המצרי טיפס לגובה של 25 אלף רגל. מערכת החמצן הישנה לא עבדה כמו שצריך ובגלל האוויר הדליל שבגובה הזה אנשי הצוות החלו לאבד את ההכרה אחד אחרי השני. למרות כל זה הם התעקשו והמשיכו המשימה. כדי להטעות את המצרים המטוס טס עד לנקודה של 200 ק"מ מדרום מערב לקהיר, לפני ששינה נתיב לכיוון העיר.
כאשר היו מעל ליעד, ארמונו של המלך פרוק, נפתחו דלתות המפציץ והפצצות החלו נופלות. ביעף הראשון נפלו פצצות ממש קרוב לארמון אולם שתיים מהם נתקעו במטוס. ביעף השני הפיל המטילן את הפצצות הבאות בתור שנפלו על הפצצות התקועות וכך שחררו אותם. לאחר התקיפה חזר המטוס ונחת בבסיס עקרון (היום תל נוף). שני המטוסים האחרים הפציצו את עזה ואת רפיח.
המצרים, שנתפסו בהפתעה גמורה, לא ירו כלל לעבר המטוסים הישראלים וגם מטוסי קרב לא הוזנקו לעברם. תושבי קהיר היו בהלם מההפצצה ויוקרתו של חיל האוויר המצרי נפגעה קשות.