רוב סמית' הוא פעיל למען הקהילה הלהט"בית ומחבר הספר "וידוייו של חייל שאינו שואל ואינו מספר": סיפור ההישרדות של גבר שחור והומו ביציאה מהארון ובמלחמה בעיראק. "אני בחור גיי שחור, וחי חיי נישואים מאושרים ובריאים עם בעלי הרוסי מישה", פותח סמית' את הטור שכתב במטרה להעלות את הסוגיה הגזענית שהטרולים באינטרנט מזכירים לו באופן תדיר.
"יש מעט מאוד דימויים של גברים שחורים וגאים שזוכים לאהבה, הבנה ותמיכה בקהילה הלהט"בית בכללותה", הוא מציג את הבעיה, "תמונות של הומואים שחורים נעדרות בצורה בולטת מהעין מכמה דפי אינסטגרם כמו cutest gay couple, couplee, fays with stories ואחרים המציגים את סיפורם של זוגות גאים".
חוסר הייצוג לדבריו, מתקיים לצד תפיסה גזענית, ומעט פטישיסטית, שמתייחסת לגברים שחורים לפי האיבר שלהם בלבד. התגובות הגזעניות תמיד נסובות סביב עניין אחד, "איבר שחור", שזה לדעתם, מסכם את כל הסיבות למערכת עם יחסים עם בחורים שחורים.
"גבר שחור צריך להיות נאהב, נתמך ולקבל את הכבוד המגיע לו מכל כך הרבה סיבות חוץ ממה שיש לו בתחתונים", כותב רוב סמית' ומביע את כאבו על חוסר הייצוג של זוגות בצבעים שונים ומגוונים באינסטגרם, שחוזר תמיד לפרסם תמונות של גברים לבנים ובריאים עם בני זוגם הדומים להם במובנים אלו. "בעלי ואני החלטנו לפתוח את חשבון האינסטגרם המשותף שלנו כדי שהומואים צעירים בני כל הצבעים – ובייחוד גברים שחורים וגאים – יוכלו לראות מישהו נשוי ואהוב".
>> הפעם הראשונה שעשיתי סקס אחרי המעבר
>> "רצינו לכבד את משפחת ורסצ'ה כמה שיכולנו"
בפוסט האינסטגרם בחשבון המשותף שלהם מוסיף סמית', "יותר מדי אנשים שנתקלים בתמונות של מישה ושל חושבים לעצמם שהוא בן אדם ואני לא יותר מ'זין שחור' על שתי רגליים. בואו נקדיש רגע להעריך זה את זה כבני אדם, ולפנות מקום לעוד עמודי אינסטגרם של גברים גאים ושחורים, וגם לנסות להכיר בגברים שחורים את המורכבות והאנושיות שלנו".