>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
השתחררת מהצבא. אתה מסוגל כבר להריח את זיהום האוויר בתל אביב שכל כך התגעגעת אליו ביציאה מהבסיס. אל תתלהב מזה יותר מדי אם אתה משרת בקרייה כל הזמן הזה. עכשיו חוזרת אליך התחושה שחשבת שהשגת לפני שלוש שנים בסיום התיכון- חופש. חופש לעשות, חופש ליצור, חופש ליזום, חופש לחיות. טוב, אז מה בעצם אמורים לעשות עכשיו?!
אז בואו נתחיל במתיחות. נשחרר את הצוואר, הידיים, האגן. אבל בעיקר את האגן שכבר התחיל להחליד. אחרי המתיחות כמובן הגיע הזמן לטפל בשומנים שנצברו מהאוכל מלא השומן שהכין לכם הטבח בצבא במשך כל הזמן הזה. זאת אומרת, בהנחה שאתם לא עושים יומיות ואוכלים כל ערב אוכל נורמלי.
בגדים, חדר כושר ודירה בתל אביב
יש בפניכם שתי אפשרויות: האחת קלה והשנייה קלה גם כן - ושתיהן לא מומלצות. ברור שאתם יכולים עכשיו ללכת לחנות קסטרו הקרובה ולקנות כרטיס חבר מועדון ולהשתמש בסכום הכסף האדיר שהרווחתם במהלך השירות, אם בכלל נשאר ממנו משהו, כדי לחסל את כל החנות עוד לפני מכירת החיסול. ברור שתעדיפו לקנות בטופ מן, אבל אין לכם אחד קרוב לבית. אז לפי התקציב שלנו, עושה רושם שעל בגדים נוותר.
האפשרות השנייה היא לרוץ ריצה קלה למכון הכושר הקרוב לביתכם ולקנות עכשיו ומיד מנוי לשנה. תתחילו לעשות כושר, מדי פעם תרוצו עם בן הזוג או החברה הסטרייטית בשעות הערב המאוחרות. תישבעו שמעכשיו אתם מפסיקים לגעת בעוגיות עם קצח, שאתם תאכלו אך ורק פסטה מקמח מלא עם רוטב עגבניות, כי את השמנת תצטרכו להזניח (לפחות עד שתוכלו ללבוש מחדש את הסקיני הצבעוני שנשאר לכם עוד מכיתה י"א). אתם בטוחים, כמו כל אחד אחר, שיילך מעולה. ילך מעולה אבל בעצם, אתם רוצים לעבור דירה. כל עוד זה אצל ההורים ויותר מקילומטר מחוף הילטון, זה ממש לא מספק. אז בעצם ישנה אפשרות שלישית ומנצחת- דירה בתל אביב.
באמת הגיע הזמן להצטרף לבועה המהממת הזאת. לקום בצהריים, להסתכל מהחלון ולגלות כל יום מחדש שאתה גר בתל אביב. עכשיו סוף סוף יש לכם את החופש לצאת כל לילה לבלות, לבקר מדי פעם בגיי בר אקראי ולהגיד לחתיך שעושה לכם עיניים "אני ממוקם כמה רחובות מפה, רוצה לבוא לקפה?".
ואולי רמת גן?
ועכשיו אמא שלכם על הראש שלכם: "תל אביב?!". נזכרתם שממש לא מתחשק לכם לבזבז חצי מהמשכורת שתקבלו כמלצרים או מוכרי בגדים על שכר דירה. אופס, נזכרתם בחבר ההומו שלכם שהשתחרר שבוע שעבר! הוא בחו"ל. אז מה עושים עכשיו? מה עכשיו? מה? להיות הומו ולשלוח קורות חיים למשרת דייל פנויה? אולי. אבל עכשיו כולם ידעו מה אתם עושים בלילה, וזה ממש לא נעים.
"סליחה? מה אמרת? לא, לא. איפה זה רמת גן?". אז זהו, שזה ליד תל אביב. כמו גבעתיים, רק עם יותר ויאג'ות ופחות תימנים. נכון, זה לא תל אביב ולא תוכלו לקחת מישהו לדירת הרווקים שלכם ברגל, אבל זה בטח יותר טוב מלגור בדרום תל אביב או בבת ים. העיר הזו לא באמת כזאת מסכנה, יש בה הכל מהכל- מאפייה, פיצרייה, קולנוע, בית קפה... והכל רשום בלשון יחיד בכוונה.
אבל אל דאגה, הקרבה של העיר לתל אביב היא לפחות שיפור אחרי שגרתם באור יהודה ואף אחד לא ידע להגיד לכם איפה זה. וכדי לא לקפח אף אחד- הכלל הזה תקף גם לגבי כל ישוב שמתחיל ב"קרית".
רמת גן, תל אביב, מה זה משנה? העיקר שיהיו לכם חיי לילה שלא יכללו דבר מלבד שינה איומה. מה זה משנה באיזה ליין תבלו הפעם, הכי חשוב שעכשיו זה רק אתם והלירד שהולך להזכיר לכם שיש חיים אחרי הצבא. ועוד איזה חיים. עכשיו תרשמו לחדר כושר שאליו הולכים כל החתיכים בתל אביב, תפתרו מהשומנים העודפים או מהצנימות היתרה, תזרקו את הסקיני ותקנו אחד חדש (כי ממש לא זורם לך לוק היפסטרי עם בגדים שעבר זמנם) ותתחילו לבשל קצת לעצמכם.
ולפני שתחשבו שאני מרמה אתכם, אני אודה באשמה - ישנה אפשרות רביעית, והיא הזולה והקלה ביותר אם היום קמת יותר הורסת מבדרך כלל: לעשות עיניים לחתיך שנכנס הרגע לבר, שלגמרי במקרה שוכר אתמול דירה בתל אביב. אל תשכחו להודות לי ביום למחרת.