היום כבר שכחת, אבל במבט נוסטלגי לאחור רוב הסיכויים שנטייתך המינית הגאה חבויה בתמונת הילדות שלך. מהבובה הראשונה דרך הקלאס ועד הנשיקה עם הילדה הכי חמודה בכיתה שגרמה לך לבכות - הצצה חטופה יכולה לספק הסבר טוב למה שגילית איפשהו בגיל 20: אתה גיי. קבלו את כל אותם סימנים שהיו אמורים להדליק כבר אז את הנורה הוורודה
הצעצועים שליוו אותך בדרך ליציאה מהארון | צילום:
חדשות 2
אתם יוצאים כבר שלושה חודשים, עושה רושם שזה מתקדם לכיוון טוב, מדי פעם עוברת לך המחשבה המרתיעה שאולי הוא האחד. עכשיו זה פחות או יותר השלב בו אתם מוצאים את עצמכם ישנים יחד כמעט כל לילה. באחד הלילות האלו שאתם לבד בבית הוא שואל אותך על הילדות שלך ואפילו רוצה לראות תמונות.
כמו תמיד: הכל התחיל בילדות
תחילה, הוא רואה אותך תינוק, וחיוך רחב על שפתיו. כשהוא ממשיך לדפדף באלבום הוא מגיע לגיל שנתיים, אח"כ ארבע, שש, מטפס במעלה השנים ומשקיף מעיניו אל ילדותך, פתאום הוא מסתכל עלייך וצוחק קלות, מחייך אלייך ולוחש- "הוו איזה חמוד".
"מה מצחיק?", אתה שואל. "אתה רוצה להגיד לי שלא ידעו כבר אז?!", הוא ממשיך ואומר שאם היית נולד היום "ודאי היו שמים לב", היום כבר יודעים לקרוא בין השורות.
לא משנה מי אתה היום, לא רלוונטי כמה גברי אתה חושב שאתה, אם תרצה בכך או לא, במבט נוסטלגי לאחור רוב הסיכויים שנטייתך המינית חבויה בתמונות הילדות שלך. תת המודע שלך שיגר אותות זעירים עד שהבנת מה טוב לך באמת.
אין ספק שהיית חווה אחרת את גיל ההתבגרות אם היו מטפטפים לך רמזים במהלך השנים. אם היו שמים לב במה באמת רצית לשחק כשהיית ילד, מה שעשע אותך, גרם לך סיפוק ועיבד את היכולות החברתיות שלך היום.
אם נולדתם לפני האייטיז אתם כבר לא ממש מזהים את עצמכם באלבום התמונות, לכן ערכנו עבורכם תזכורת קטנה לכמה מהמשחקים והחוויות שקרוב לוודאי חוויתם גם אתם. על הדרך, השווינו אותם לאלה של האח הסטרייט שלכם. שיהיה קצת נחת להורים.
שם זה התחיל? הדובי הוורוד האהוב עליך | צילום:
istockphoto
גילאי 1- 3: הדובי האהוב שלך
לפני שנים רבות, היית תינוק קטן חמוד וקולני. אמך הייתה מרימה אותך גבוה ומשמיעה קולות מגוחכים כדי שתצחק, ואבא היה חוזר מאוחר ומביט עלייך ישן.
בלילה היית בוכה כשהיה נופל לך הדובי הוורוד שכה אהבת לחבק. לא חזרת לישון עד שאבא היה קם להרים לך אותו וכששוב היה בין זרועותיך, עצמת את עינייך. לעומתך אחיך היה תינוק פחות חביב ממך, כל המאמצים של אמך לגרום לו להיות עליז כמותך היו לשווא. מהר מאוד אביך הבין עם מה עליו להתמודד וקנה בובה שתתאים לו.
הדובי של אחיך | צילום:
shaunl, Istock
גילאי 4- 6: מדליק נרות שבת
אל גן החובה הגעת מחויך, היית הפייבוריט של הגננת ובאחד מימי השישי שמיטל הייתה חולה היית "אמא של שבת" במקומה. שמת במקומה את המטפחת ובירכת על נרות השבת.
ילד מדליק נר | צילום:
lovleah, Istock
בזמן החופשי בחצר המשחקים היו הבנים מסיעים רכבות צעצוע ומטיסים מטוסים מנייר, אתה העדפת לשחק בעגלת הקניות ולגזור בדים צבעוניים בפינת היצירה. אחיך, בגן החובה, היה מושך לבנות בשיער וזורק עליהן חול.
גילאי 7- 9: גם אני רוצה בארבי
שלום כיתה א'! "איך גדלת ככה כל כך מהר", אומרת לך אחת הדודות ומוסיפה: "עוד כמה שנים, תכבוש הרבה לבבות, כל הבנות בכיתה יפלו לרגלייך". בינתיים, עד שתצטרך לגרד אותן עם שפכטל ממפתן ביתך ביקשת מאימא את בית הבובות הכי גדול בחנות, כבר אז היה לך טעם יקר.
החברה הכי טובה שלך. בארבי | תמונת AVI:
אור גץ, חדשות1 ערוץ 2
הבארבי הפכה לחברה הטובה שלך באותן שנים. מדי יום כשחזרת מביה"ס היית מסרק ומטפח את הבובות, אהבת לקלח אותן, להלביש אותן בשמלות ולהנהיג מסיבת תה בבית הבובות. כשאימא לא הייתה רואה היית משאיל איפור ותכשיטים מחדרה אל חדרך, מפנק אותן ואת עצמך.
אח שלך, כן זה שהיום קורא לך "אחי" עלה לכיתה א' רק בגיל 8. הגננת לא הייתה מוכנה לחתום על שחרורו מגן הילדים עד שכל השיער שגזר לבנות הגן יצמח מחדש.
גילאי 10- 12: כל אחד והדובון שלו
כשמלאו לך שמונה אביבים זנחת את קופסת הצעצועים לטובת קופסה אחרת שהייתה ממוקמת במזנון בסלון. הרבה לפני ששמעת שמיטל זמינה ב- icq, שקעת לך בהזיות מצוירות ובררת את סדרות הטלוויזיה אשר ילוו אותך לעד.
זה התחיל עוד בימי הדובי הוורוד
מחלומות על דורותי בארץ עוץ להשתכשכות בשלג עם בולי ועד להתגפפות עם פיטר פן בשומקום. אך היצורים ששבו את ליבך יותר מכל, הסיבה להבריז משיעורי חקלאות, מה שהכי רצית להיות כשתהיה גדול היה-דובון אכפת לי. יש יאמרו שעוד מימי הדובי הוורוד, טבועה בך הזיקה לדובים.
כך ריחפת לך עם הדובונים על גבי ענני נוצה רכים ולבבות ורדורדים וביחד האמנת, שתוכלו להפוך את העולם למקום יפה יותר. אחיך עד היום צופה בשידורים חוזרים של מקרון 1.
גילאי 13- 14: מצויד בגומי, אתה יורד לשכונה
כשעזבת את הטלוויזיה ירדת אל החצר, שם חיכו רוב הילדים מהשכונה אחה"צ, שמשחקים להם כדורגל או כדורסל, ואתה מצויד בגומי ודילגית, פוגש את חבריך (ובעיקר חברותיך) לסשן של משחקי חברה. המשחק החביב עליך ביותר היה-קלאס. כך קיפצת לך בין המשבצות בבטחה, נזהר שלא למחוק את הגיר.
מיטל הייתה מביאה את החברות ואת יניב, שלימים הפך לחברך הטוב ביותר וגם למושא תשוקתך בגיל ההתבגרות. כשלא היה גיר באזור, היית מתפשר על תופסת ומשתדל להיתפס על ידי יניב.
אתה ויניב משחקים | צילום:
sonyae, Istock
אחיך היה רחוק מכל שאיפה שהייתה להורייך, בגיל עשר, עדיין ירה באקדחי קפצונים ושיחק בגוגואים.
גילאי 15- 16: הנשיקה שעצבה את חייך
הגיע הגיל בו אתה יכול ללכת למסיבות חברתיות ולישון אצל החברים לילה שלם: זמן אמת או חובה ושבע דקות בגן עדן. כולם מתלהבים, ובשבילך אלו הם רגעי סיוט ואימה: "אלוהים רק שלא ישימו אותי ביחד עם ילדה מהכיתה". אף פעם לא תשכח ליניב את החובה שהטיל עלייך- לנשק את מיטל . אחד הרגעים המביכים של גיל 12 (שהוא גם ככה גיל מביך לכשעצמו).
