קו הקשב והתמיכה של האגודה למען הלהט"ב, "יש עם מי לדבר", מפעיל זה שנים רבות מענה טלפוני ייעודי לחברי וחברות הקהילה, שמאפשר להתייעץ, לחשוב יחד עם מתנדבי ומתנדבות הקו על שאלות המטרידות אותנו, וגם פשוט למצוא אוזן קשבת ותומכת. לצד המענה הטלפוני ניתנים ייעוץ ותמיכה גם בדוא"ל ובמערכת צ'אט אנונימית וייחודית שהותאמה במיוחד לצרכי הקו.

פנינו לרכזי הקו הוותיקים, ד"ר גיל פישהוף ומיכאל פינקלשטיין, בבקשה לשמוע על כמה מן השאלות הנפוצות המגיעות אל קו הקשב, מהן הסוגיות שמטרידות אותנו, וכן הצצה אל נקודות מרכזיות במענה לשאלות השונות.

>> "אני הומו בן 20, ודתי. אני מרגיש ממש קרוע. מה לעשות?"

>> "נולדתי זכר, אבל גם בגיל 23 אני מרגישה אישה. מה לעשות?"

>> "אני עומד להתגייס. מתסכל אותי שוב לחזור לארון. מה עושים?"

>> "אני בת 17 ונמשכת גם לבנים וגם לבנות. זה יעבור? אני מבולבלת?"

>> "אני רוצה לצאת מהארון בפני המשפחה. האם כדאי?"

>> "בתי בת ה-17 סיפרה לי שהיא לסבית. קשה לי עם זה, אני נגד"

>> "בן זוגי רוצה לפתוח את מערכת היחסים, ואני נגד. מה לעשות?"

>> "אני מוצא את עצמי ברצף של מין מזדמן, ולא מצליח להגיע לזוגיות"

>> "אני בן 35, ללא זוגיות ורוצה כבר להפוך לאבא. מה לעשות?"

>> "אני נמשך ליחסי מין שיש בהם כאב, השפלות ושליטה - זה נורמלי?"

הנקודה החשובה ביותר, מדגישים גיל ומיכאל, היא שאין 'תשובת מרשם' או 'תשובת בית-ספר' לאף אחת מן השאלות המופנות אל הקו. "הסוגיות של נטייה מינית וזהות מגדרית הן תמיד מורכבות וקשורות להיבטים רבים של החיים שלנו. לכן, הדבר החשוב ביותר שאנו מנסים לעשות בקו הקשב הוא לאפשר ולסייע לפונים לעשות תהליך מאורגן של חשיבה ובחינה עצמית, בסביבה תומכת ובטוחה. התשובות לשאלות שמטרידות את הפונים נמצאות בתוכם, והמתנדב רק צריך לשמש תומך ומסייע בתהליך הבחינה שהפונה עצמו מנהל, ולעיתים להוסיף מידע וזוויות הסתכלות אפשריות נוספות".

למעשה, מוסיפים גיל ומיכאל, "אחד הקשיים בניהול שיחת קשב טובה ומסייעת, הוא שפעמים רבות יש לפונה רצון טבעי ומובן לקבל תשובה מוחלטת וברורה. הוא או היא נמצא/ת במצב של מצוקה, של התלבטות, והרעיון שמישהו חיצוני יציג תשובה חד משמעית שתאפשר לשים סוף להתלבטות הוא לפעמים קוסם מאוד ומקל מאוד". אבל, מזהירים גיל ומיכאל, "זהו נתיב מסוכן, משום שהמתנדב שלנו לא יכול להחליט במקום הפונה, ולבחור במקומו. בחירה כזו תמיד תכלול בתוכה היבטים מהחוויות האישיות של המתנדב או המתנדבת המשיב/ה, שיכול להיות שאינם מתאימים לעולמו של הפונה. כלומר אנו כמתנדבים צריכים להיות קשובים מאוד לשאלה מתי אנחנו מביאים את עצמנו אל השיחה ו'מלבישים' את חיינו על אלו של הפונה, ומתי אנחנו מאפשרים לחוויה האוטנטית שלו להיות במוקד. לכן, ניהול של שיחת קשב דורשת הכשרה ארוכה והרבה אימון, כמו גם ידע רב על הקבוצות הרבות שמרכיבות את הקהילה שלנו, ולכן כל המתנדבים והמתנדבות של 'יש עם מי לדבר' עוברים קורס הכשרה מקיף בן חמישה חודשים, על ידי מיטב אנשי המקצוע בתחום".

שאלנו את מיכאל וגיל איזה סוג של שאלות מגיעות אל קו הקשב. גיל מספר: "רווחת מחשבה כאילו קו הקשב מיועד לבני נוער וצעירים המתלבטים לגבי יציאה מהארון. פעמים רבות כאשר אני מספר לידיד או מכר שאני מתנדב בקו הקשב אני שומע אמירות כגון 'זה הקו לצעירים מבולבלים'. למעשה הדבר אינו כך. קו הקשב נועד ללוות אותנו כלהט"בים לכל אורך החיים וביחס להרבה מאוד התמודדויות שחברי וחברות הקהילה נתקלים ונתקלות בהן. ואכן, השאלות שמגיעות לקו הקשב הן מגוונות מאוד, ועוסקות בסוגיות כגון זוגיות גאה והורות גאה, קושי למצוא זוגיות, חוויות של אפליה או שנאה כלפי להט"ב, סוגיות של דימוי גוף, היחס בין אמונה דתית לנטייה המינית ואיך משלבים ביניהם, ועוד.

בחרנו להביא בפניכם מספר דילמות אותן מעלים פונים בפני מתנדבי הקו, ואיתן נקודות למחשבה ולבחינה מפי רכזי קו הקשב. כפי שציינו גיל ומיכאל, כל מקרה הוא ייחודי ומורכב, ולכן אלו הן התייחסויות כלליות בלבד, וכל מקרה נדרש להיבחן לגופו.