>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?

זוג גייז במיטה (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
חושש להיכנס למיטה (אילוסטרציה) | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
ר', בן 27, שואל: שלום אריאל. אני גבר טרנסג'נדר FTM (מנקבה לזכר). מבחינת משיכה, אני נמשך בעיקר לגברים. אני מאוד שלם עם עצמי, ועם המראה שלי, אבל כל עניין הדייטים מאוד קשה לי. ברגע שאני מגיע לסיטואציה מינית עם מישהו, אם אני לא מספר לו (ויש לי את הפטנטים שלי שגם במהלך הסקס לא ישים לב), אני מרגיש מאוד רע אחרי, ומפחד שאם הוא יידע בהמשך- ירגיש מרומה. מצד שני, אם אני חושף את עצמי כבר בהתחלה, בד"כ אנשים נבהלים וישר מוותרים (או במקרה הטוב נשארים חברים). אני מנסה להתאים עצמי בכל פעם, אבל זה מוציא ממני הרבה אנרגיות, ולפעמים גם את החשק להכיר בכלל מישהו. מתי ואיך לדעתך עליי לספר לבן-זוג פוטנציאלי או אפילו לסטוץ שאני טרנס?

אריאל עונה: שלום ר'. אני מצטער לשמוע על חוויות הדייטינג המתסכלות שאתה נאלץ לעבור, ואני מעריך מאוד את נחישותך למצוא זוגיות, למרות הקשיים בדרך. אין ספק שהסיטואציה בה אתה נמצא הינה מורכבת, וייעוץ קצר, מעמיק ככל שיהיה, לא יהפוך את חווית הדייטים שלך לפשוטה. עם זאת, אנסה להציע שלוש זוויות ראייה נוספות, שייתכן ויסייעו לך בהתמודדות זו:

אתה מתאר את החשש להיחשף בעיקר לפני סיטואציה מינית. נשמע גם שתחושת ה"רמאות" שאתה חש, מופיעה בעיקר בהקשר של מגע מיני. אם כך, הייתי מציע לך להימנע מסטוצים או מקשר המתחיל בסיטואציה מינית. כלומר, כשאתה מכיר מישהו, הייתי ממליץ לך להימנע מסקס במהלך המפגשים הראשונים (אתה פשוט יכול לנמק בכך ש"אתה מעוניין בקשר רציני, ומעדיף להמתין מעט עם הסקס"). תקופה זו תיתן לך מרווח בו תוכל להכיר יותר את הפרטנר, ולבחון עד כמה אותנטי תצליח להרגיש מולו.

אם אתה נתקל בבחור עם תפיסות עולם שמרניות והטרו-נורמטיביות, ובפרט אם תפיסות אלה מקבלות ביטוי טרנספובי, עדיף שתחתוך. כך תוכל גם להשיג שליטה בסיטואציה וגם תצמצם את חוויית הדחייה המתסכלת. מאידך, אם תגלה בחור עם תפיסות עולם פוסט-מודרניות ואף קוויריות, ותרגיש שנוצרת ביניכם כימיה וקרבה רגשית ללא סקס, תגדיל את הסיכויים שהאינטימיות תנצח, גם כש"תצא מהארון" בפניו. בנוסף, הקשר שייווצר לא יבנה על תחושות מרמה וזיוף, אשר כל-כך מקשים עליך. הסקס כמובן יוכל להמתין לשלב שאחרי.

אריאל כהן-ארקין (צילום: תומר ארקין)
אריאל כהן-ארקין | צילום: תומר ארקין

כיצד אתה מכיר גברים? אם גם אתה מסתייע באתרי ההיכרויות השונים, אפשר לספר על עצמך כבר בכרטיס. זהו בעצם מעבר "מאסטרטגיית הכמות", ל"אסטרטגיית האיכות". סביר להניח שהצעד הזה אמנם יקטין באופן משמעותי את כמות הפניות אליך, אבל הפניות שיגיעו יהיו הרבה יותר רלוונטיות, ויהפכו את חוויית הדייטים לנעימה ואותנטית יותר.

האם ניסית לצאת עם טרנסג'נדרים גברים (FTM) אחרים? חלק מהטרנסג'נדרים עשויים לשלול זאת, מאחר ולהשיג פרטנר "רגיל" נתפס עבורם כאיזושהי פנטזיה, מעין אישור להצלחה מבחינת הנורמטיביות שלהם (בדיוק כמו שהרבה הומואים מחפשים רק אחר הומו גברי, הדומה למודל הגבר ההטרו-נורמטיבי). אבל לפעמים דווקא כששני הפרטנרים מגיעים לקשר ממקום דומה ומבינים יותר מה עובר האחד על השני- החוויה הזוגית יכולה להיות מעצימה ומיטיבה יותר.

כאמור, אין ספק כי החוויה מורכבת מהנכתב לעיל, בעיקר ברמה הרגשית. במידה ואתה מרגיש צורך בליווי ומשענת לאורך המסע הארוך שאתה עובר, אני מזמין אותך לפנות לטיפול. בהצלחה!

האם הפרידה סופית?

ס', בת 22, שואלת: אני ובת-הזוג שלי היינו בזוגיות של 3 שנים. גרנו יחד תקופה של שנתיים בערך, ובגלל שנכנסנו לקשיים כלכליים כל אחת חזרה לגור אצל ההורים שלה (עדיין גרות באותה העיר). אתמול, ביום בהיר אחד, בתקופה שהכל היה בסדר גמור, בלי שום סימנים מוקדמים, נפגשנו בערב והיא אמרה שהיא אוהבת אותי מאוד, אבל היא לא יכולה לאהוב אותי כבת-זוג, כי היא לא מרגישה שהיא אוהבת אותי מספיק… זה הפתיע אותי מאוד כי במשך התקופה הזו לא רבנו, ואני ממש אוהבת אותה ואני יודעת שגם היא. אני חושבת שהיא עושה את זה בגלל ההורים שלה, כי היא מכבדת אותם ולא יצאה מהארון עד היום (אני סיפרתי רק לאימא). איך אני יכולה להציל את המצב? בבקשה תעזור לי...

זוג נשים (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
אם יש סיכוי לקאמבק? (אילוסטרציה) | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

אריאל עונה: שלום ס'. אני מצטער לשמוע על הפרידה מבת-זוגך, נשמע שהפרידה כואבת לך מאוד. עם זאת, חשוב לי להדגיש שאין פתרון קסם שיחזיר אותה אלייך, ואין לנו שום אפשרות לשלוט בבחירותיה. בנוסף, אינני חושב שיש משמעות לסיבה להחלטתה זו- בין אם נעשתה בעקבות לחץ ממשפחתה ובין אם הרגישה שכבר לא טוב לה בקשר.

עם זאת, אני כן חושב שישנה משמעות למידת המחשבה, שהקדישה לפני שקיבלה את החלטתה. קיימות שתי אפשרויות, האחת שקיבלה את החלטתה בלחץ רגעי וללא שיקול דעת מעמיק. השנייה, שהחלטתה התבשלה זמן רב בתוכה וכעת גובשה ונלקחה באופן סופי. כך או כך, הייתי מציע לך שתנסי לשמור ממנה מרחק ככל שאת יכולה, ולמעט בדיבור איתה אם בכל זאת ייצא לך להיתקל בה. אין לי ספק כי בהתנהלות זו כרוך קושי רב, ולכן אנסה להסביר את הרציונאל העומד מאחורי העצה:

במידה והחלטתה איננה סופית- אם החלטתה התקבלה ללא מחשבה מעמיקה, יתכן והיא איננה מבינה לעומק את ההשלכות של ההחלטה. נשמע כי כיום את סביבה כל הזמן, מנסה לגרום לה שתחזור אלייך. באופן הזה היא איננה חשה בחסרונך, ולכן גם איננה יכולה לפתח געגועים או לאמוד ולהעריך את חסרונך. אם תחושת החסר הזאת תעלה, והיא תבין את מחיר הפרידה, ייתכן ותרצה לחזור ולבסס את הקשר שוב. כל עוד היא לא חווה את החסר הזה, לא יהיה לה למה להתגעגע.

במידה והחלטתה סופית- יתכן בסיטואציה זו, המשך הקשר עימה רק יציף אותך רגשית וימנע ממך לבחון את הדברים באופן יותר מאוזן. ההתרחקות ממנה תסייע לך לפעול ולקבל החלטות באופן שקול ושכלתני, ולא באופן המונע רק מהפן הרגשי. אם זוהי אכן החלטתה, השינוי צריך לבוא מקבלת המצב, ולא מניסיון להילחם בו, להכחיש אותו או לנסות לשנות אותו באופן נואש. כמו כן, התרחקות ממנה, תוריד את הנפח שהנושא הזה תופס כיום בחייך, מה שעשוי להפחית עבורך גם את הכאב הכרוך בפרידה.

פגישות עם איש מקצוע או הסתייעות בקבוצה (כמו קבוצת הבנות של איגי או קבוצות אחרות ללסביות) יכולות לסייע לך בהתמודדויותייך אל מול קשיים אלו, ובמידת הצורך אף לסייע לך למצוא קשר זוגי מיטיב יותר עבורך. מאחל לך הצלחה בהמשך הדרך.

הכותב הינו מטפל מיני (סקסולוג) מוסמך, דוקטורנט בעבודה-סוציאלית, מטפל ב-"מרכז לרפואה מינית" בביה"ח תל-השומר, וכן בקליניקה פרטית בתל-אביב וברחובות.

  • שאלות או תיאום פגישה ניתן לשלוח למייל ariel.cohen.arkin@gmail.com
  • הייעוץ אינו מהווה תחליף לטיפול מיני, זוגי, פסיכולוגי או רפואי (!) במקרים מורכבים או רפואיים, אמליץ באופן מפורש לפנות לטיפול כזה או אחר.

>> יש כזה דבר לסביות שלא מדברות מספיק?