מצעד הגאווה 2014 היה חגיגה שלמה של צבעים, זהויות, מגדרים ותמיכה, אבל באופן מפתיע לא כולם חוו אותו כך. גולש בשם עידן העלה פוסט לאתר הייעוץ AskPeople בו שיתף חוויה מזעזעת שעבר בבוקר המצעד:
יצאתי היום מהבית בסביבות 10 בבוקר כשאני לבוש בבגדים למצעד הגאווה. באמת שלא הייתי לבוש מוקצן מדי, חולצת V עם פסי הגאווה, שרשרת פרחים צבעונית ומכנס קצר בצבע לבן. ממש לא מהאלה של הבוקסרים הצמודים והעירום המלא. לא אוהב את זה.
עליתי על רכבת מבנימינה לכיוון תל אביב. היא הייתה די עמוסה, והתיישבתי ליד קבוצה של כמה גברים בני 25 בערך עם חזות מזרחית, למען האמת קצת נראים ערסים (אני לא גזען, רק מתאר). הם התחילו לשאול אותי שאלות: "מה אתה הומו?", "מה זה השרשרת פרחים הזאתי?", "לא חנוק לך עם המכנסיים הצמודים האלה?", "מה אתה הולך למצעד?", "למה לך?", "לקחת אמצעי מניעה" ועוד. לאט לאט הם הגבירו את השאלות ונכנסו לעניינים אישיים, ואני כמו מטומטם מבושה וממבוכה חייכתי ועניתי לשאלות שלהם!
הם שאלו אותי אם אני מחוץ לארון, אם ההורים שלי יודעים שאני הומו, אם אני לא מתבייש, איך המרגש להיות עם גבר, מה אני לא נגעל, אם נבדקתי במחלה כלשהי, אולי אני חולה איידס? כי הרי כל ההומואים חולי איידס... פשוט התקיפו אותי בשאלות שכל שאלה זה כמו חץ ללב. כל אחד זורק שאלה אחרת שנייה אחרי שנייה, ואני כמו אדיוט יושב שם חצי צמח חצי עונה בקול שקט לא מובן.
היו עוד 4 אנשים שישבו במושב ממולנו, 2 חיילים ועוד זוג מבוגרים. ראיתי שהם הקשיבו לשיחה אבל לא התערבו. אני חושב שגם הם היו מובכים מהכל.
אחרי שקלטתי שאני נמצא באמבוש פשוט קמתי משם והלכתי לעמוד בין הקרונות. אז אחד מהם קינח וצעק לי בקרון: "גיי מסריח". אפילו לא הסתובבתי, שיחקתי אותה כאילו לא שמעתי את זה. אבל כל הרכבת בערך שמעה, ומישהי מבוגרת נזכרה להתערב ואמרה "תפסיקו זה לא לעניין".
ובתחנה הקרובה פשוט ירדתי ולקחתי רכבת חזרה הביתה. היה כבד עליי לשמוע את כל הדברים האלה... כל מצב הרוח שלי נהרס ולא רציתי ללכת למצעד בכלל! שמתי אוזניות, שמעתי שירים והתחלתי לבכות כמו איזו ילדה קטנה.
יש לי גוש בגרון עכשיו, כ"כ רע לי... בא לי לעוף מהמדינה הזאת. אני לא מאמין שאני חי בסביבה של הומופובים! אני לא מאמין שכמו אפס בגללם הפסדתי את מצעד הגאווה ולא הלכתי! חברים שלי מתל אביב חיכו לי ובסוף תירצתי להם שאמא שלי חולה ושאני לא אגיע. מרגיש כל כך כלומניק שאני לוקח את זה ללב.
למה אני לא יכול לשים פס על אנשים? למה אני כזה פגיע? חרא חיים!
רוב התגובות לפוסט של עידן היו תומכות, מבינות ומציעות תנחומים וסימפטיה. ביניהן היו גם כאלה שטענו כי הטעות הייתה שיצא מהבית בלבוש גאה לפני שהגיע לתל אביב:
"היום ראיתי מה עשו אנשים שבאו מהפריפריה - הם באו לבושים רגיל עם בגד חגיגות מלמטה, מתחת לביגוד רגיל, ו/או בתיק יד והחליפו מלבושים ממש בקרבת האירועים. שווה לך לחשוב על הרעיון הזה לפעם הבאה. אתה הרי לא עומד להתחיל מסע לחגיגה כל פעם, לבדך, במאבק נגד כמה דפוקים".
ואילו תגובה נוספת קראה לו לקחת דברים בפרופורציות:
אוקיי כמה דברים:
1. זה לא משנה מה לבשת.
2. אתה לגמרי גזען, תפסיק להיות כזה אשכנזי מתנשא.
3. מה שקרה לך באמת לא נעים, אבל מה לעשות שהעולם רחוק משוויון זכויות (ולכן לקרוא לשוויון בנישואים כל המצעד זה ממש לא התקדמות לפי סדר העדיפויות). אבל לא נורא, צריך להתמודד עם זה במקביל לחיים המהממים שלנו.
השאלה נכתבה במקור באתר הייעוץ AskPeople
עוד ב-mako גאווה: