בני נוער להט"בים רבים מסתירים את נטיותיהם המיניות או זהותם המגדרית מפני המשפחה או החברים בדרך להשלמה עצמית. בני נוער טרנסג'נדרים עוברים גם כן תהליך דומה, אך פועמים רבות להשאיר את העבר מאחוריהם, ואיש בסביבתם לא יודע שנולדו כבני המין השני. אך יש מי שמנצל זאת לרעה, וחושפים אותו לציבור בכוונה לפגוע באותו אדם.
ט', נערה טרנסג'נדרית בת 18, נאלצה להתמודד עם תוצאותיה של פעולת אאוטינג שכזו, לאחר שתלמידים מבית הספר הקודם בו למדה, פתחו עמוד פייסבוק בו הוציאו אותה מהארון כטרנסג'נדרית. בניסיון להתמודד עם התחושות הקשות, פרסמה ט' את המקרה באתר העצות ask people.
"אני כותבת כאן עם דמעות שחנוקות בגרון... ", כתבה ט' באתר, "כל כך הרבה עשיתי בשביל להגיע למצב שאנשים לא מכירים אותי כטרנסג'נדר, והנה, הנה אני עושה צעד אחורה וחוזרת לעבר.
"מאז שהייתי קטנה ידעתי שאני בת בגוף של בן. בשנות ההתבגרות הראשונות שנאתי את עצמי, היו לי מחשבות אובדניות, ניסיתי להתאבד מס' פעמים ופשוט לא ידעתי מי אני בכלל. בגיל 16 למדתי לקבל, לאהוב את עצמי, להשלים עם מי שאני, להבין שאני בכלל בת ולא בן. להבין שאני כלואה בגוף של בן שרק רוצה להתפרץ ממנו. ואז החלטתי לעשות את המהפך הגדול, והפכתי את עצמי בהדרגתיות לאישה.
"סבלתי המון בגיל 16-17, מהמשפחה, מהחברים הקרובים, מילדים מהשכבה, ילדים משכבות אחרות ואפילו סתם אנשים שעברו ברחוב וזיהו את המהפך. אנשים לא ידעו לקבל אותי, היו חייבים לעבור לידי ולהעיר משהו. לא יכולה להניח לי לשקט.
"לא יכולתי לסבול את זה, הייתי חוזרת כל יום הביתה חבולה נפשית... ואז החלטתי לעבוד דירה, למקום אחר לגמרי, עברתי מהצפון הרחוק - למרכז הארץ… ידעתי שכאן יקבלו אותי יותר, כי כאן להיות טרנסג'נדרית זה פחות שונה ויותר מקובל. וכך עשיתי. עברתי דירה. ובית ספר.
"במרכז רוב האנשים מכירים את האני האמיתי שלי, את היותי אישה, רוב האנשים לא יודעים שפעם הייתי בכלל בן... וגם אם הם חושדים - לא שואלים... פשוט זורמים... כמובן החברים הקרובים שהכרתי כאן במרכז מכירים אותי, את העבר שלי ויודעים את כל התהליך.
"אבל הנה האנשים מהעבר לא מרפים והחליטו לעשות מעשה מלוכלך, לפתוח עליי דף פייסבוק מרושע עם תמונות שלי מהיותי בן. מדובר בכמה ילדים רעים ככל הנראה שהיו איתי בחטיבה (כי היו שם תמונות מהחטיבה). מדובר בדף פייסבוק אכזרי מאוד שהם מפיצים את זה אחד לשני בבית ספר וזה הגיע גם למישהי שהכרתי כאן בתל אביב.
"אני נשמעת יחסית רגועה, למרות שמבפנים אני מתפוצצת ושבורה, אבל כבר אין לי כוחות, פשוט אין לי... אני לא יכולה להכיל את הרוע הזה של בני האדם. מאיפה כל גועל הנפש הזה? למה אני לא יכולה לחיות כמו שאני רוצה? נמאס לי, פשוט ככה"
גולשי האתר התרגשו מדבריה של ט' והגיבו לפוסט שלה בתגובות חיזוק ועידוד, ואף המליצו לה להגיש תלונה נגד העמוד. אחת הגולשות אף הציעה לה לפנות לארגון האינטרנט הישראלי, בבקשה לסייע בהסרת העמוד הפוגעני, וזה אכן עשה כך. אל איגוד האינטרנט, המטפל במקרים של בריונות ברשת, ניתן לפנות במקרים דומים באמצעות הטלפון 03-9700-911 או במייל safe@isoc.org.il