משרד הבריאות פרסם במהלך חודש אוקטובר השנה, רגע לפני פתיחת מושב החורף של הכנסת, תזכיר הצעת חוק בעניין בנקי הזרע בישראל על מנת להסדיר את פעילותו בדמות חקיקה ובקרה. פעילותו של בנק הזרע בשנים האחרונות איפשרה הליך פשוט לקבלת תרומת זרע עבור לסביות, ביסקסואליות ונשים ככלל, שביקשו להקים משפחה. ואולם, תזכיר הצעת החוק החדש מבקש לעגן בחקיקה סעיפים שעשויים להקשות על ההליך, בפרט כלפי ציבור הלהט"ביות שניצלו את השירות עד כה. הצעת החוק הוגשה בחודש שעבר, וביום חמישי (4.11) ניתנה ההזדמנות האחרונה למתן תגובה אודותיה.


על פי הצעת החוק החדשה שנועדה להסדיר את פעילות בנקי הזרע בישראל, יוקם מאגר מידע שיאפשר לאדם לברר אם נולד מתרומת זרע תוך שמירה על חסיון התורם, ונוסף על כך לאפשר הליך מוסדר של שאיבת זרע מהמת. הצעת החוק נולדה, בין היתר, כדי לתת מענה לאי אלו בעיות שהתעוררו בשנים האחרונות ובהתבסס על ההמלצות של היועץ המשפטי לממשלה, בהינתן העובדה כי בזמן הקיים שוק בנקי הזרע בישראל נעדר פיקוח ממשלתי, ולא עוגן בחקיקה ראשית שתמנע סוגיות משפטיות סבוכות. לדוגמא: כיום, יכול אדם לתרום למספר רב של נשים שונות, ובהיעדר פיקוח ותיאום בין בנקי הזרע השונים, הדבר עשוי ליצור מצב של גילוי עריות עתידי. לפיכך, מבקשת הצעת החוק החדשה להקים מאגר מידע ארצי בפיקוח המדינה ויחד עם זאת, לאפשר שאיבת זרע מאדם שמת באופן פתאומי וכן מאדם שמצהיר מראש, טרם מותו, על רצונו בתרומה ושימוש בזרעו לאחר המוות.

זוג לסביות עם ילד (צילום: By Dafna A.meron)
מקטינים את מלאי תרומות הזרע ומייקרים את התהליך | צילום: By Dafna A.meron
לצד מרכז מאגרי המידע ההכרחי וחקיקה בדבר תרומת זרע מהמת במסגרת הצעת החוק החדשה, ישנה שורה של הגבלות על הן תורמי הזרע והן על הנתרמות. הגבלות שבחלקן פוגעות בנשים, לסביות וביסקסואליות, ועשויות לייקר את ההליך ואף להקטין את הזמינות של זרע בישראל. שורת ההגבלות כוללת בין היתר איסור תשלום לתורם הזרע למעט פיצוי, איסור ביצוע הזרעה ביתית, איסור תרומת זרע על ידי פסול חיתון, על התורם להיות יהודי תושב ישראל, ונוסף על כל אלה - זוגות שאינם רשומים כנשואים ומעוניינים בהליך תרומת הזרע - בן או בת הזוג לא ירשמו כהוריו של הילד, ועל כן יצטרכו לעבור הליך ביורוקרטי של אימוץ הילד. משמעות הדבר שזוגות לסביות וביסקסואליות שאינן יכולות להינשא במדינת ישראל כחוק, יתקשו בתהליך תרומת הזרע ויחויבו בהליך משפטי של אימוץ הילד.

"ניסיון לבצע מחטף חקיקתי"

משום שהצעת החוק מתייחסת במהותה ובתוכנה לזוגות שהם גבר ואישה בלבד, ומשום שבהגדרתה מתייחסת רק למעמד הנשואים כחוק (הטרונורמטיבים בלבד), היא יוצרת אפליה בין זוגות הטרונומטיבים שעשויים לעבור את תהליך תרומת הזרע ביתר קלות לבין זוג לסביות שלא יזכו לאותו מעמד בדין. עו"ד חגי קלעי, מומחה למשפט חוקתי ומנהלי, פנה בשבוע החולף ליועצת המשפטית של משרד הבריאות בבקשה להסב את תשומת ליבה לקשיים שעשויים להתעורר באם יחוקק חוק בנקי הזרע החדש. לטענתו, הצעת החוק נעשתה במחטף מכוון על ידי משרד הבריאות במסגרת שורה של מהלכים שנועדו לייצר קושי בקרב חלקים נרחבים בקהילה הגאה שמעוניינים בהקמת משפחה.

לטענתו של עו"ד קלעי, שורת הסעיפים וההגבלות בהצעת החוק מוצעת כפתרון למשבר שאיננו קיים בשוק תרומות הזרע בישראל. קלעי מסר כי "תזכיר החוק פורסם לתגובות הציבור בין יום כיפור לסוכות, מבלי ליידע גופים מרכזיים שיושפעו מהצעת החוק, בדרך שנדמית כניסיון לבצע מחטף חקיקתי. לגופה, הצעת החוק במתכונתה הנוכחית עתידה לפגוע בצורה קשה בנשים בכלל, ובנשים לסביות וביסקסואליות בפרט. זאת, שכן הצעת החוק מקטינה את מלאי תרומות הזרע ומייקרת בצורה משמעותית את ההליך. בנוסף, הצעת החוק לא מכירה במעמד של בת זוג של נתרמת, ונותנת לגברים הנשואים לנתרמת זכות וטו על אפשרותה של האישה לעשות שימוש בתרומת הזרע".  

מיכל עדן (צילום: תומר ושחר צלמים)
עו"ד עדן. "הצעת החוק מתעלמת מהיות הלסביות צרכניות מרכזיות של בנקי הזרע" | צילום: תומר ושחר צלמים
בהתייחס לסעיף העיקרי בתזכיר החוק, המאפשר קיומו של מאגר מידע שיהיה נגיש לילדים שהובאו לעולם באמצעות תרומת זרע, במטרה לברר האם נולדו מתרומה, אומר עו"ד קלעי כי אמנם הפתרון שמציע משרד הבריאות הינו הכרחי, אך יוצר קשיים רבים יותר שהנפגעות העיקריות הן נשים לסביות. "למעשה, נראה שבלהיטות לפתור קושי ממשי שקיים כיום - מחסור במאגר מידע שילדים יוכלו לפנות אליו על מנת לברר האם נולדו מתרומה - יוצר משרד הבריאות שורת קשיים חמורים בהרבה", מסביר עו"ד קלעי.

"פגיעה לא ראויה ולא חוקתית"

גם עו"ד מיכל עדן, יו"ר ועדת זכויות הלהט"ב בלשכת עורכי הדין בישראל, שיגרה מכתב בהול למשרד המשפטים בשם הלשכה כולה בדרישה לקיים הליך דיון ציבורי עוד קודם לקידומה של הצעת החוק על שולחנו של המחוקק. "כיו"ר הוועדה לזכויות להט"ב פניתי אל משרד הבריאות בדרישה לאפשר ארכה למתן תגובות לתזכיר, שכן המדינה פרסמה את החוק לפני חג סוכות ומעטים קיבלו הזדמנות לקרוא את התזכיר ולהגיב לו", מספרת עו"ד עדן, "אני מאמינה שניתן יהיה לתקן את התזכיר במהלך הדיונים בכנסת, בועדת העבודה הרווחה והבריאות. אם החוק יעבור בכנסת במתכונתו הנוכחית, הוא עלול להקשות על חברות הקהילה להסתייע בשירותי בנקי הזרע. למשל, אם בנות זוג ירכשו מספר מנות זרע ולאחר הריון ראשון תורם הזרע יחליט שהוא מתחרט, אז לפי ס' 24(א)1 לתזכיר החוק, יש לו זכות לבטל את התרומה בכל עת לפני ביצוע ההזרעה או הפריית הביציות. מה גם שהצעת החוק מתעלמת מהיות הלסביות צרכניות מרכזיות של בנקי הזרע, כשלמעשה היא מגבילה את ההליך רק לזוגות נשואים (גבר ואישה)".

לצד פנייתה של עו"ד מיכל עדן, יצאה האגודה למען הלהט"ב בישראל בקריאה דחופה למשרד הבריאות במטרה לדון בקשיים שתזכיר החוק עתיד לייצר לחברות הקהילה. חן אריאלי, יו"ר שותפה של האגודה, מסרה בתגובה: "זכויות חברי וחברות הקהילה הם מאבק ארוך שנים שמטרתו לייסד ולעגן את האפשרויות השוות כאזרחים שווים, ללא אפליה. תזכיר הצעת חוק בנקי הזרע כפי שפורסם, מהווה פגיעה חמורה בזכות יסוד של חברות הקהילה לשוויון ולהקמת משפחה. ההצעה, כפי שהיא מנוסחת כעת, מערימה קשיים שאינם ניתנים לגישור ומייצרת אפליה חמורה שתפגע במאות אלפי נשים בישראל, לסביות וביסקסואליות, פגיעה לא ראויה ולא חוקתית. אנחנו מפצירים במשרד הבריאות לזמן דיון דחוף על מנת לאפשר לצרכים ולהצפת החסמים והבעיות בתזכיר, על מנת שלא לייצר פגיעה מעמיקה ואי שוויון פושע בזכותן של נשים להקים משפחה בישראל".

ממשרד הבריאות טרם נמסרה תגובה.