היערכות שיא. המצעד בשנה שעברה (צילום: פלאש 90 / יונתן סינדל)
מצעד הגאווה בירושלים בשנה שעברה | צילום: פלאש 90 / יונתן סינדל

מדוע אמנים ישראלים מסרבים להופיע במצעד הגאווה בירושלים? לטענת אנשי "הבית הפתוח", המרכז לקהילה הגאה בירושלים, שגם מפיק ומארגן את אירועי מצעד הגאווה שיתקיימו ב-21 ליולי, פנייתם לעשרות אמנים להופיע במסגרת המצעד - נענתה בשלילה. אנשי הבית הפתוח אינם מעוניינים לנקוב בשמותיהם של אותם זמרים וזמרות, אך לטענתם יש ביניהם גם כאלה המזוהים עם הקהילה.

לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק

"חשבנו שהשנה לא ניתקל בבעיות מיוחדות - דווקא כי יש המון אהדה חברתית נוכח אירועי השנה שעברה, אז נרצחה שירה בנקי ז"ל", אמרה שרה מאיר-קלר, מנכ"לית "הבית הפתוח". "יש המון אהדה חברתית, יגיעו המון אנשים תומכים מהארץ וגם מהעולם למצעד הזה, תנועות נוער וארגונים, וחשבנו שזה יקרה גם עם אמנים. ממש נדהמנו לגלות שזה לא ככה". מאיר-קלר סיפרה כי הארגון פנה לעשרות אמנים, אך אלה "הציעו מחירים מופקעים או שברוב המקרים הם התחמקו מלתת תשובה ברורה. זה מאוד ציער אותנו כי הבנו שיש פחד מההזדהות עם הקהילה הגאה בירושלים".

מאיר-קלר ציינה שיש פער בין האופן שבו קל להזדהות עם מצעד הגאווה בתל אביב לבין זה המתקיים בירושלים. "הקהילה הגאה בירושלים מאוד שנויה מחלוקת, לעומת תל אביב שם המצעד הוא אירוע תרבותי ותיירותי", הוסיפה."לאף אחד אין בעיה לקחת חלק, להפך - הרבה מהם דוחפים לכך. אבל כשהאירוע בירושלים מופק על ידי עמותה ולא על ידי העירייה, ויש בכלל מחלוקת על עצם קיום המצעד והאם נכון לצעוד בעיר הקודש - הרבה מהאמנים פשוט מתחמקים".

המצעד בתל אביב, השנה (צילום: עזרי עמרם, חדשות 2)
המצעד בתל אביב, השנה | צילום: עזרי עמרם, חדשות 2

גם חן עמרם, פעילה בקהילה הגאה מירושלים, מרגישה תסכול רב מחוסר ההיענות של האמנים. "אחרי המצעד של השנה שעברה, חשבנו שברור שבשנת 2016 מגיע לנו ללכת ברחובות עיר הבירה שלנו", אמרה. "היינו בטוחים שאנחנו כבר שם. אני בטוחה שיש התחייבויות קודמות ושיקולים כלכליים לאותם אמנים, אבל האווירה היא שהם לא רוצים להיות מזוהים עם האירוע". עמרם הדגישה גם את התסכול שבמסגרתו אמנים מעדיפים לקחת חלק פעיל במצעד בתל אביב: "כל עוד הקהילה היא קהילת מסיבה שכיף לחגוג איתה - זה נעים ונחמד, אבל כשזו קהילה שמדברת על זכויות בסיסיות - בריאותיות, משפחתיות ואישיות - וכמובן יש חשש גם מהאוכלוסייה המקומית - אנחנו רואים את מצעד ההתחמקות".

אנשי הבית הפתוח לא מעוניינים לנקוב בשמות האמנים שסירבו או התחמקו. "המטרה היא לא לעשות שיימינג לאמנים, הם לא האשמים", אומרת מאיר-קלר. "מי שאשם היא החברה כולה - שעדיין מעמידה בספק את עצם הלגיטימציה של המצעד. דווקא אחרי שנה כזאת יש עדיין חשש להזדהות עם הקהילה. מה זה אומר על החברה שלנו?". לעומתה, עמרם אומרת שאותם אמנים, ביניהם אמנים המזוהים עם הקהילה הגאה, מתנהלים בצביעות: "זהו מוסר כפולם מצדם. אנשים ברחבי ישראל חושבים שהמצעד בירושלים הוא 'פרובוקציה', איזה מסר הם מעבירים להם?"