הצעת חוק ברית הזוגיות עלתה ביום רביעי שעבר על ידי האופוזיציה ונפלה בקול מהדהד, וחוק הפונדקאות נדחה בשלושה חודשים לאחר שעלה היום לוועדת השרים לחקיקה. אך האם הממשלה הנוכחית באמת מתנגדת לקהילת הלהט"ב או שיש פה ניסיון של האופוזיציה להתנגח בה במקום לנסות ולרתום את הליכוד?
בחינת הדברים מגלה מציאות מורכבת יותר. בעוד הצעד החוק על ברית הזוגיות נפלה ברביעי ברוב של 50 ח"כים מול 39 שהצביעו בעד, ההצעה לסדר שעלתה באותו הנושא בדיוק – "הסדרת מסגרת אזרחית זוגית" - דווקא הועברה בתמיכת הקואליציה וללא מתנגדים להמשך דיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט. גם הצעת החוק בנושא הפונדקאות, שהיוזמת שלו חברת הכנסת גרמן (יש עתיד) העריכה תחילה שיופל על ידי הממשלה הנוכחית, דווקא נדחה להמשך דיון בעוד שלושה חודשים, מה שעורר אצלה תקווה כי יעבור בסופו של דבר ברוב במליאה.
גורמים בליכוד טוענים כי לא נעשה ניסיון אמיתי לרתום אותם לפני ההצבעה היום בוועדת השרים לחקיקה, אלא שח"כ גרמן דוחה טענות אלו. "רציתי להחיל דין רציפות על החוק שעבר בקריאה ראשונה בממשלה הקודמת, אבל מי שצריך לאשר זאת זה שר הבריאות הנוכחי וממנו אין סיכוי", אמרה שרת הבריאות לשעבר בהתייחסה לסגן השר ליצמן (יהדות התורה).
אלא שגם היא מודה שהיו סיכומים מראש בינה לבין הליכוד. כך, למשל, הוחלט שלא להעלות את הצעת החוק הפרטית בנושא פונדקאות למליאת הכנסת, שכן כישלון שם יוביל להקפאת חקיקה לחצי שנה, ואיסור להגיש חוק דומה בתקופה זו. המטרה, לנצל את שלושת החודשים הקרובים עד הדיון הנוסף כדי שגם הליכוד יגבש הצעת חוק משלו בנושא הפונדקאות.
אמיר אוחנה, יו"ר גאווה בליכוד, מציין שהכוונה להביא הצעת חוק דומה להצבעה במליאה עם תמיכה רחבה של חברי הכנסת מצד הליכוד, כולנו, המחנה הציוני ויש עתיד. "אנו פועלים להגשת הצעת חוק משלנו כבר בשבועות הקרובים, שהשינויים בה קלים, למשל, שלא תהיה הגבלת שכר לפונדקאית", אומר אוחנה. וגרמן עצמה מוסיפה כי "זה שלא הפילו את החוק אלא רק דחו אותו בשלושה חודשים - מעורר תקווה שגם בליכוד מבינים שהגיע הזמן לתקן את החוק".
זה, כך נראה, רק חלק מהסיפור. מעבר להסכמה בין יש עתיד לליכוד בנושא הפונדקאות נראה שיש גורם שלישי שמביא את הצדדים לקידום הנושא – בג"ץ שהוגש על ידי בני הזוג איתי ויואב פנקס-ארד במימון סוכנות הפונדקאות "תמוז", הטוענים לאפליה בפני החוק הקיים 19 שנה (משנת 1996).
"אם לפני כחצי שנה המדינה הייתה יכולה להשיב לבג"ץ 'יש חוק ממשלתי שמתקדם, והוא ייתן מענה', מה המדינה תאמר כיום?", מנסה להסביר ח"כ גרמן את התמריץ של הממשלה לקדם חוק שכזה. "כי אם המדינה לא תיתן תשובה והחוק לא יעבור, אין לי ספק שבג"ץ ייקח את הסמכות ויכריע את מה שהממשלה מהססת לגביו, ואחר כך יגידו שהוא אקטיביסטי, למרות שבג"ץ מדבר על זה וממתין לחקיקה משנת 2002".
כלומר, עתה כשאין חוק ממשלתי הקורם עור וגידים, עלולה הממשלה למצוא את עצמה נכנעת לתכתיבי בג"ץ, ועוד להתלונן שהתערב, במקום להשלים חקיקה שעברה בקריאה ראשונה ולתת לחברי הכנסת לקבוע את טיבה.
מה שעשוי להוביל לחוק פונדקאות, הוא בדיוק מה שחסר כדי לקדם את חוק ברית הזוגיות שנפל ברביעי שעבר. נראה שבמקרה זה חסרה עדיין תמיכה לנושא בליכוד, ובהעדר בג"ץ אין מכבש לחצים שייאלץ את הח"כים להכריע לכאן או לכאן.
"על הפונדקאות אני רוצה להאמין שהם יילחמו בגלל שיש להם את השוק של בג"ץ", אומרת גרמן, "אבל על ברית הזוגיות, לעומת זאת, ויתרו בליכוד. הלוואי ויהיה גם עניין להגיש בג"ץ על ברית הזוגיות, בכל הסקרים רואים שהציבור בעד מתן אפשרות להתחתן בתהליך שהוא לא רק אורתודוקסי, לא ייתכן שאי אפשר להתחתן אפילו בטקס רפורמי, זה לא הגיוני".
חברת הכנסת מתייחסת בדבריה לכך שעל פי הערכות קרוב למיליון ישראלים לא יכולים להתחתן, בהם פסולי חיתון, חברי הקהילה הגאה ועוד. רבים טסים לחו"ל כדי להתחתן וחוזרים לפה, מה שמאלץ את המדינה להכיר בנישואיהם במקום שיעשו זאת בארץ ויפרנסו עסקים מקומיים.
כעת בקהילה ממתינים להגשת בג"ץ על ידי אגודת הלהט"ב בעוד 33 יום, ומקווים שבית המשפט העליון יעתיק את מעשיו של מקבילו האמריקאי שהכיר בנישואים גאים, או לכל הפחות שיהווה גורם המזרז את חברי הכנסת לנסח חוק משלהם כפי שקורה בחוק הפונדקאות.