>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
כן, אני מדבר על אותו רכילאי שלא יכול לעמוד בפיתוי ומעשן ג'וינטים כאילו שזה הכי לגיטימי מול כולם, אותה יחצ"נית מפורסמת שמוכרת סמים לכל, אותו כוכב שחושב שלא רואים אותו בפינה מסניף קוקאין מקצה של מפתח ואותו הדי.ג'יי שמתלהב מזה ש"טינה" (שם כינוי לסם קריסטל מת') "באה לארץ".
"להט"בים נוטים לחזור לשימוש בנרקוטיקה כמו בתרופה"
אך האם מדובר בתופעה שעברה כל גבול בתוך הקהילה הגאה ובפרט זו הבליינית, או שמדובר בסטיגמה חסרת ביסוס? "לטעמי הבעיה היא לאו דווקא בקהילה הגאה, אלא בכלל בכל הסצנה הבליינית", אומר ד"ר אנדרה וייסמן מהיחידה לגמילה מתקדמת בבית החולים ברזילי בעיר אשקלון, בעל מרפאה לטיפול בבעיות התמכרות וגמילה מסמים בשיטת ANR (ויסות עצבי).
"החומרים הנרקוטיים שהם הרואין, מורפיום, קודאין אלו הם הגורמים הקשים לבעיה, הם נותנים תחושה מאוד מאוד נעימה, מעין הגנה נגד כאב פיזי ונפשי ובעיקר ללחץ נפשי, הסמים הללו מכניסים אותך או מווסתים את המערכות בגופך למקום שבו הכל טוב. לכן, אוכלוסיות שעובדות במקומות לחוצים או לאנשים החווים לחץ סביבתי עמוק וחודרני, יש נטייה להרגיש תחושה יותר מאוזנת ורגועה ברגע שהם מתנסים בחומרים הנרקוטיים. על כן ההתמכרות היא מאוד קלה ומהירה".
"במיוחד אצל מטופלים ומטופלות מן הקהילה ישנה בעיה קשה כי ברגע שהסם מגיע למערכות בגוף, המחשבה אצל הצורך היא שכל העולם מקבל אותו, חרדה היא כבר לא חרדה, דיכאון אינו דיכאון, לחצים מתמוגגים, זה פשוט 'מסדר ומאזן' אותם. אצל להט"בים הנטייה היא לחזור לשימוש בנרקוטיקה כמעט כמו תרופה, ולכן הקהילה מתמכרת יותר מאוכלוסיות אחרות לפי פרשנותי וניסיוני (למעלה מ-20 שנה)".
מהו לדעתך הסם הכי מסוכן בקרב הצרכנים הגאים?
"אני לא רוצה להגדיר את זה דווקא לקהילה הגאה. בעיקרון הסם הכי מסוכן כיום הוא הקראק, בעיקר בגלל התלות הנפשית אותה הוא יוצר. המשתמשים בו נכנסים ללופ של תדירות שימוש עולה וגדלה. קראק הנו סוג של קוקאין, אשר ממריץ ונותן לך תחושה של כוח באופן מאוד חד, לקוקאין יש השפעה פחות חזקה מן הקראק, וההשפעה של הקראק היא אמנם חזקה אך לזמן יותר קצר וכך נוצרת לה רכבת הרים, שבה המשתמש צריך את הסם בכל עת משום שברגע שהוא לא 'נוגע' הוא נכנס לדיכאון עמוק. הרבה מן הצרכנים הגאים אומרים כי הם משתמשים בקריסטל, ואז אתה שואל אותם איך הם צורכים אותו, הם משיבים "בעישון". ברגע שקריסטל נצרך בעישון זה הופך לקראק לכל דבר".
בכמה מקרים יצא לך לטפל להערכתך בקרב מטופלים גאים?
"היום לדוגמה מתוך שלושה מטופלים האחד הומוסקסואל, האחת לסבית ועוד אחד סטרייט, אבל מדובר רק מתחילת השנה הזו כבר בעשרות מקרים. בערך יחס של 1 מתוך כל 4 מטופלים, שוב עליך לזכור כי המטופלים לא תמיד משתפים אותנו המטפלים באוריינטציה המינית שלהם, אז כמובן אני מדבר על המקרים בהם החולה משתף את הצוות הרפואי. לא הייתי כותב מספרים אבל מה שכן אני מתרשם כי באחוז הידוע של המשתפים ישנו אחוז הרבה יותר גדול כי זוהי אוכלוסייה הנתונה בלחץ יותר גבוה".
מהי הסכנה בצריכה של הסמים הללו?
"הגוף שלנו מפתח ומייצר חומר שנקרא אנדורפין, סם ההנאה הטבעי הקיים בכל גופו של כל אדם, הסם שמסדר את מצב רוחנו, משכך הכאבים הטבעי של הגוף, הסם שמאזן את ההפרשות והנוזלים בגוף. זהו גם הסם שמסדר לנו את השינה, והוא בעצם החומר הכימי הכי חשוב שיש לנו בגוף. ברגע שאנו עושים שימוש בסמי ההרואין לדוגמה, אז ברמה הכימית הם מאוד דומים לאנדורפינים שהגוף מייצר. כשמתחיל שימוש מופרז, אנו מדכאים את הייצור הטבעי של האנדורפינים ובכך מתמכרים עוד יותר לסמים, חל ריבוי בייצור של רספטורים במוח עד כדי קריסה של המערכת המווסתת את ייצור האנדורפינים והאדם מאבד כל הנאה מן החיים וכל תחושה גם כן עד לכדי הפיכה למצב רובוטי".
מה לגבי סמים כמו פופרס? (סם פסיכואקטיבי הנצרך בשאיפה)
"פופרס כביכול יש ממנו את הרושם כי אינו מסוכן ואינו מזיק משום שהוא בא וחולף במהירות נדיפה, אך אני לא הייתי אומר שהוא בריא ולא מסוכן כלל. ישנו אמנם אחוז יחסית קטן באוכלוסייה המפתח תופעות פסיכיאטריות עם הסמים הללו, האיזונים הנוירולוגיים של המוח הם מאוד עדינים ואני לא הייתי משחק אתם בשביל לקבל איזושהי הנאה".
האם קיים קשר בין צריכת סמים וחשיפה למחלות?
ד"ר וייסמן: "כן, זוהי סכנה משנית ואינה אפקט ישיר של הסם, אך עניין שיקול הדעת מתערפל בעת צריכה, ואז אחת מן הבעיות הנפוצות הנה שאדם תחת השפעת סם מאפשר לעצמו דברים יותר חריגים".
וייסמן מציין, כי יש לכך השפעה גם ברמה הנפשית. "תוך כדי השפעה של הסם, האדם פותח דלתות כאלה ואחרות, ולמחרת הוא יצטרך להתמודד ולהצדיק את המעשה או להכחיש ולשקר לגביו. מאיפה לדעתך הוא יאזור את האומץ לעשות זאת? וכיצד נפשו תחיה עם השקר לאחר מכן? ומה עם הלחץ מחוסר הוודאות לאחר מעשה מיני לא מוגן? כמובן מידידו – הסם, ההשפעות הפסיכו סוציאליות הן הרסניות. אתה מגיע למקומות מאוד אפלים. תחת השפעה של סם אנחנו פחות זהירים ושקולים בבחירת הפרטנר לקיום יחסים הנוגעים בפן המיני כמו גם חסרי זהירות בדרך הביצוע (עם אמצעי הגנה או ללא)".
פרופסור פנחס דנון, פסיכיאטר ומומחה בין לאומי לטיפול בהתמכרויות, מנהל מחלקה בבית החולים לבריאות הנפש באר יעקב ומרצה קליני בכיר באוניברסיטת תל אביב משתף אותנו באבחנתו. "לקהילה הגאה ישנם כללים משל עצמה בכל הנוגע לשימוש בסמים מאשר לכלל האוכלוסייה, כאשר במסגרת הקהילה הם מחולקים ל-2, הנושא הראשון הוא סטרואידים ותוספי מזון ממריצים, והשני סמים מעוררים כמו אקסטזי וקוקאין. לטעמי, המסוכן ביותר הוא הקוקאין. הסיבה העיקרית לשימוש בו הוא הרצון לעורר את החשק המיני והתשוקה, והנזק כמובן הוא החל מפסיכוזה, חרדה ועד לדיכאון עמוק.
"כשאנחנו מדברים על התמכרות, אנחנו מדברים על 1 גרם קוקאין שעולה 100 דולר וממנו עושים בין 2-4 שורות אותן מסניפים בכל פעם שמתעורר הצורך בריגוש, הנאה, קבלה, לחץ. והכי מסוכן זו העובדה שאינך יודע מה יש בפנים, לפעמים מערבבים את הקוקאין עם רעל עכברים ולפעמים עם דברים נוספים. דרך אגב, גם בחשיש וגם בפופרס המצב הוא דומה, אתה לא יודע מה אתה באמת מכניס לגוף והתרכובת היא שונה בין יצרן ליצרן וכמובן שאינה בפיקוח".
כיצד נבחין בחבר או קרוב המתמכר לסמים?
"העצה שלי היא לשים לב להתנהגויות מוזרות בקרב החברים. אדם המשתמש בסמים יהיה קצר רוח, פחות נעים ונחמד, עם פתיל קצר ומזג מאוד עצבני. אסור להתבייש להושיב את ילדיכם או חברים שלכם לשיחה ולהסביר להם שהם הורסים לעצמם את חייהם. אין מנוס משיחה שכזאת והיא צריכה להיות מלווה בהסכמה להמשך טיפול פסיכולוגי במידה והבעיה היא פסיכולוגית או תרופתית ונוירולוגית במידה והמצב חמור יותר".
אז כיצד יש להתמודד עם התופעה? ד"ר וייסמן מאמין כי מדובר בתפיסה תרבותית. "כל אדם חי בשביל להרגיש את הרגעים בהם הוא נמצא במצב ה'סוטלי' (high) מארוחה טובה שאתה אוכל, מסרט טוב ועוד. באופן כללי אנחנו רוצים ליהנות, מה שגיליתי במהלך המחקר והעבודה שלי עם מטופלים בתחום הזה כבר למעלה מ-20 שנה זה שכמה שיותר טבעי ובריא כך הכימיקלים של גופינו מייצרים לנו יותר הנאה מן הרגעים דווקא הקטנים כמו שקיעה יפה".
ד"ר וייסמן מדמה את מוחנו לדיסנילנד של חומרים כימיים ולדבריו, אין כלל צורך בחומרים חיצוניים. "יש פרחים, יש שירים, יש מין ויש מיליון דברים מרגשים ומהנים אשר יכולים לעשות אותנו מאושרים ולגרום לנו להתרגש. העולם מלא גירויים המשפיעים על המוח שלנו ומאפשרים לנו ליהנות. מי שמאיץ את התחושות הללו בעזרת סם, ישלם את המחיר כי הוא מאיץ משהו אחד אך מדכא משהו אחר, הכל בא על חשבון משהו כשמדובר בכימיקלים, לכל יש תופעות לוואי ובמיוחד בסמים אשר אין אנו יודעים את מרכיביהם".
האם סגירת מועדונים היא הצעד נכון להתמודדות עם התופעה?
"לא, אלו הם שטויות, תסגור אחד, יפתחו עוד שלושה", אומר ד"ר וייסמן, "ומי שרוצה לעשות סמים ימצא את המקום גם מחוץ לאותם מועדונים. זה לא עוזר לשום דבר חוץ מלאינטרסים כאלו ואחרים בגופי המדינה. התהליך של עידוד גמילה ואי צריכה הנו דבר תרבותי שצריך לשנות, ולהכניס לתודעה. לטעמי הקהילה הגאה צריכה לקחת עצמה בידיים, ישנם מובילי דעת קהל רבים בתוכה הצורכים אותם סמים ומהווים דוגמה רעה לאותם נערים, צעירים ומבולבלים.
"ברגע שאנו רואים אנשים שהם מצליחנים עושים סמים זה יוצר את התחושה שזה בסדר, וההרגשה היא שאין סיכון ושהאומרים לא לדבר הם סתם חלק מפרופגנדה, 'אני יהיה בסדר, לי זה לא יקרה, אם הוא יכול אז גם אני', מה שאותם צרכנים לא יודעים הוא שאני לדוגמה טיפלתי בעשרות מוזיקאים ואנשי קולנוע מכל העולם ואת הטיפול הזה הם מסתירים לרוב מטעמי יחסי ציבור ובכך נראה שבאמת לא קורה לאותם אנשים כלום, אך זה לא נכון, כולנו פגיעים, אין חסינים כשזה מגיע לסמים".
עוד מוסיף ד"ר וייסמן בנוגע לאחריות המדינה. "היא מסתכלת על הנרקומן כבעל בעיה אישיותית וזוהי בעיה נוירולוגית (רפואית) ולא בעיה באישיותו של אדם. אדם מכור זקוק לטיפול רפואי מסודר ולאו דווקא לטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי. ברמה התודעתית המדינה חוטאה בהרבה מאוד תחומים והחריף ביניהם הוא בנושא החינוך. המדינה משדרת מסר שאין דבר כזה סמים קלים וסמים קשה, זהו שקר ביסודו, תחשוב על כך שברגע שהמדינה מגדירה כל סם כדבר קשה אז המעבר מסם כמו מריחואנה לקוק הוא הרבה יותר קל כי המשתמש אומר לעצמו כבר עשיתי סמים וזהו עוד סם בסך הכל. המדינה צריכה להיות יותר שקופה עם אזרחיה ולהתחיל לדייק בהגדרותיה לגבי כל סם והשלכותיו בנפרד. לא הגיוני שלא ניתן מידע בנושא לאזרחים בשום גיל, לא הגיוני שלא נעשית הבדלה בין סם קשה לקל".
פרופסור דנון מחזק ואומר, כי לטעמו לא צריך לסגור שום מועדון אלא להחמיר את הענישה. "אני אומר זאת בצורה מאוד ברורה. הם אמנם גילו את זה במועדונים הללו, אך זה לא מתחיל משם ולא קיים רק שם, מספיק לגשת לבית חולים בין 3-5 בלילה ולראות כמה ילדים השתמשו בגז צחוק, אלכוהול או גז מזגנים לפני שהם התעלפו והגיעו למיון. לטעמי הבעיה היא בחוק. אלה שמוכרים צריכים להיענש בחומרה, בכדי להרתיע את האנשים המחפשים לעשות כסף קל על חשבון האוכלוסיות החלשות. כשבנאדם נתפס מוכר, ומשתחרר אחרי 6 חודשים אין כאן כוח הרתעה".
יש סמים קלים וסמים קשים
טרסק מספר, כי המאבטחים והשומרים קיבלו הוראות ועוד יקבלו הוראות נוספות לגבי מעשנים וצרכני סמים באופן כללי. "כמו שאצלנו העישון אסור ומוגדר רק לאזור מסוים, כך סמים לא יעשו בפומבי ואם יראו או יתפסו יתבקשו אותם אנשים לעזוב את כותלי המועדון. אתה חייב להבין כי אני לא מטיף, אני לא מחנך אבל יש לי חובה כמוביל בתחום התרבות לדבר ולהסביר כי השימוש בסמים אינו דבר חיובי והאפקט שלו על המשתמשים הוא שלילי, במיוחד בתל אביב אנשים מאוד חזיריים בתחום הסמים ולא רק שאינם יודעים ממי ומה הם קונים הם גם צורכים כמויות לא הגיוניות ועושים זאת בצורה פומבית ולא מכבדת לא את עצמם ולא את הבליינים הסובבים אותם".
שימי קוברסקי מבעלי ליין הקלבסה אומר כי אסור לקשר בין צריכת סמים לסצנת המועדונים הגאה. זה נכון שבראייה הכוללת יש אנשים שעושים את ההקשר הנ"ל, אבל הם לא יותר מ-15-20 אחוז מכלל המבלים. אנשים רוצים לצאת וליהנות - אלה שלא יוצאים חושבים שזוהי מאורת סמים ושאנשים מכניסים לגופם חומרים ללא הפסקה, וזו טעות ביסוד הדבר".
יותם פפו, מבעלי ליין האריסה, מספר כי הליינים השונים נפגעו בגלל כל נושא הסמים שנמצאו, משום שזה נותן לגיטימציה לכל חיי הלילה. "חיי הלילה הם דבר חיובי ובמקום להתעסק בבילוי ובהנאה, הדיבור הכללי בתקופה האחרונה הוא על כך שחיי הלילה הפכו למאורת סמים וזה פוגע בתדמית של כל הליינים ובכל הסצנה, ולאו דווקא רק למסיבות המתקיימות באותם מועדונים מדוברים. לטעמי אי אפשר לומר כי הסמים זוהי איזושהי בעיה של הקהילה הגאה במיוחד, אני חושב שזוהי בעיה כוללת חברתית בחיי הלילה".
האם סגירת שערי מועדון הבלוק הייתה צעד חיוני?
"אני חושב שלא צריך לסגור את המועדון למען 'יראו וייראו'. קשה לי להבין כיצד בעלי מועדונים יכולים לעשות משהו באופן אופרטיבי גם אם הם נורא רוצים, סמים מגיעים בגדלים קטנים ואפשר לשים אותם בהלבשה התחתונה, ואף אחד לא יגיע אליהם, אין חיפוש גופני המאפשר מגע שכזה. לאן נגיע? מה נשים כלבי גישוש כמו בשדה תעופה? בעל מועדון לא יכול למנוע צריכה או סחר בין כותלי המועדון, לעומת זאת מה שלדעתי כן צריך להיעשות על ידי המשטרה זה לצמצם את הנזקים הנובעים עקב צריכת סמים כמו שנהוג ברחבי העולם למשל: להקים עמדות שתייה קלה וטבעית על מנת להקל ולהרגיע את הצורכים. כל הגישה צריכה להשתנות, אין מה להיאבק, זה לא מצליח, זה לא עובד, וכשסגרו את הבלוק אותם משתמשים במידה והיו פשוט עברו למקום אחר שבו הם צרכו את אשר חיפשו".
פפו מדגיש כי חשוב לטפח את חיי הלילה בתל אביב, ולא לפגוע בהם. "חיי הלילה הם אחד מהדברים שמחזיקים ומחזקים את העיר תל אביב. גם מבחינת מיצוב דעת קהל בעולם, חיי הלילה בתל אביב הם אחד מן הנושאים החיוביים היחידים ששומעים עליהם בחו"ל ולא קשורים למלחמות, טרור ודתות. לדוגמה ליין האריסה הצליח להגיע לפי רמת הצפיות בסרטוני הפרומו של הליין ביוטיוב למיליוני אנשים בעולם אשר מקשרים את תל אביב לאחר צפייה בסרטון כיעד תיירותי מומלץ, לכיף, לחוף, לחתיכים וזה לדעתי משהו שממש צריך לשמור עליו, חייבים להבין שחיי הלילה הם אלו שהופכים את תל אביב למיוחדת".
"שימוש בסמים לא בא מהמועדונים"
יותם יוגו, רזידנט בליין הצ'יזקייק, רזידנט ומפיק במועדון הבלוק, אומר: "החודש וחצי האחרונים שסבבו סביב פרשיית המועדונים היו צרה רצינית ורגשית לכולנו ובפרט לחיי הלילה בתל אביב, למרות שכרגע מסתמן כי הכל טוב, המשטרה החליטה לסגור את המועדון לפני תקופה ולא מסיבות צודקות בכלל, כל המערכת עברה איזשהו ספין מסוים שאפילו לא קשור לצדק או לאי צדק. לקחו את הבלוק ועשו ממנו שעיר לעזאזל, אני מכיר את ירון טרקס הבעלים של המקום כבר המון שנים והלב שלי תמיד אתו בכל מה שהוא עושה וכל חודש שמועדון כזה סגור הנזק הוא במאות אלפי שקלים".
"אני יכול לומר שמדובר על ליין טראנס שכבר לא קיים במועדון ועל עסקאות שבוצעו או לא בוצעו לפני למעלה משנה למיטב הבנתי. העובדות הן שכרגע יש החלטה של שופט לפתוח את שערי המועדון לאחר שהוא הסביר ונימק כי הוא מצליח לראות ולהבין את החשיבות שבחיי הלילה ובתרבות המוזיקה בעיר, ולטעמי הוא גם ראה היטב את אטימותה של מערכת המשטרה אשר לא רצתה להגיע לשום הידברות ולא רצתה למצוא שום פתרון חוץ מסגירת המועדון.
"מועדון הבלוק למי שלא מכיר הנו אחד המועדונים היחידים המקפידים בכל נושא העישון ואינו תומך בקהל משתמשי הסמים ויותר מזה אפילו מקיים שיתופי פעולה למיטב הבנתי עם הרשות למלחמה בסמים בנושאים אלו ואחרים ולטעמי פשוט נעשה פה עוול. חשוב להבין שמי שבא ומחפש לצרוך סמים או מביא מהבית או כל דבר אחר, זה לא משהו שבעלי מועדון יכול למנוע אותו לצערנו. הפתרון במקרה הזה לדעתי הוא פשוט לחנך את הדור הצעיר, בסדנאות הסברה, כיתות אמן והרצאות בנושא הסמים על מנת למגר את התופעה".
קיי לונג (אושיית אופנה וחיי לילה ודראגיסטית מצליחה) כתבה בדף הפייסבוק שלה: "הגיע הזמן לעמוד מול המשטרה שעושה בחיי הלילה כעולה על רוחה. שימוש בסמים לא בא מהמועדונים, ונעשה לשימוש אישי בלבד. כמי שנמצאת בחיי הלילה כבר יותר מעשור ולא נגעה לעולם בסמים, אני יכולה לומר שכל מי שרוצה לעשות זאת עושה על פי החלטתו בלבד ויוכל לעשות זאת ללא קשר למועדון כזה או אחר. תל אביב וחיי הלילה זו תרבות, תרבות שחשובה לכולנו".