שמעו קטע,
לפני 15 שנה, ב-23.6.2000 נערך מצעד הגאווה בתל אביב.
הלכתי יחד עם חבר. בדרך פגשנו – מחזה נדיר באותם ימים - זוג גייז עם תינוק בעגלה, בדרך למצעד.
זה מאוד ריגש אותי. תמיד חלמתי שיהיו לי ילדים, ונוכחתי באותו רגע לדעת שיש סיכוי שהחלום הזה יתגשם – גם אם אני הומו.
ביקשתי לצלם אותם – והנה לפניכם התמונה, שהולכת איתי כבר 15 שנה. עדות וזכר לחלום שעוד יתגשם.
השבוע התרגשתי, כמו רבים אחרים, מהנער המדהים רואי מימרן, שעמד עם חולצה עליה נכתב 'אני בן לשני אבות ואני לא מתנצל!' מול נציג "הבית היהודי", כאשר חבריו לשכבה מריעים לו ותומכים בו, רגע שהיווה אולי אחד מרגעי השיא במאבק הלהט"בי של השנים האחרונות להכרה, שילוב ושיוויון זכויות מלא בפני החוק (כן, אפילו יותר מעוד הצעת חוק).
ביקשתי מרואי חברות פייסבוקית, והוא אישר. מיד ראיתי בתמונותיו פרצופים מוכרים. הלכתי ופישפשתי בתמונות הישנות שלי, ומצאתיה.
התינוק הזה, שפגשתי עם הוריו לפני 15 שנה בדרך למצעד הגאווה, התינוק הזה שממלא אותי תקווה כבר 15 שנה בלי שפגשתיו מאז, התינוק הזה מילא אותי השבוע בגאווה.
כי התינוק הזה, הגיבור הזה, הוא רואי מימרן.
* הכותב הוא עו"ד אמיר אוחנה, מתמודד במקום ה-32 מטעם הליכוד לכנסת ה-20