>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
"המטפלים שלנו נבחרו בקפידה כמומחים מוכרים בתחום", אומר ד"ר אורי שפר שלו, מנהל הקליניקה. "מטפלים אלה כבר הוכיחו את עצמם בטיפול, במחקר אקדמי ובעבודה מתמשכת עם הקהילה הגאה. היה לי חשוב לבחור בפינצטה את אנשי הצוות הטיפולי, מתוך עשרות הפניות שקיבלתי לאורך השנים מאנשי טיפול שרצו לעבוד ולטפל במרכז הגאה. כל אחד ואחת מאנשי הצוות הינו מומחה בתחום העבודה עם הקהילה הגאה".
"רוב התיאוריות הפסיכואנליטיות נכתבו על ידי סטרייטים"
שפר שלו מספר כי המרכז הגאה עצמו צובר ניסיון של מחקר ועבודה עם הקהילה הגאה ומשפחותיהם, וזאת על מנת להתאים את הטיפול בחברי הקהילה. "הצוות שלי מפרסם מחקרים, מאמרים וספרים בנושא. לדוגמא הדוקטורט שלי עוסק בהפרעות אכילה ודימוי גוף בקרב הומואים ופרסמתי מאמר על הפרעות אכילה בקרב בני נוער הומואים. אנו גם מעניקים ייעוץ לאנשי חינוך ומנסחים קווים מנחים למשרד החינוך לעבודה עם נוער בכיתות".
אנשי הצוות הטיפולי של המרכז הגאה גם רואים כחלק מתפקידם לחנך ולהסביר על אודות הצרכים הייחודיים של הקהילה הגאה ומקיימים הרצאות לאנשי טיפול כמו קב"נים בצבא, קציני נוער במשטרה ואנשי אקדמיה באוניברסיטאות.
"רובן המכריע של התיאוריות הפסיכואנליטיות נכתב על ידי תיאורטיקנים הטרוסקסואלים. גם אם פרויד עצמו, ב'מכתב לאם מודאגת', מרגיע אותה כי ההומוסקסואליות אינה סטייה. רק ב- 1973 הוצאה ההומוסקסואליות מהמדריך הפסיכיאטרי להפרעות נפש, שם תויגה לאורך שנים ארוכות כ"הפרעה מינית".
גם בישראל ה"נאורה", ב-2011 עוד יצא הספר "פרקים נבחרים בפסיכיאטריה" ובו פורסמו אמירות הומופוביות. התיאוריות הללו מקשות על מטפלים להבין מטופלים מהקהילה הגאה ולא להיות שיפוטיים כלפיהם. עד כמה יכול מטפל להבין נער שגדל במשפחה עם שני אבות, אם אותו מטפל התחנך לאורה של תיאוריה טיפולית פסיכואנליטית, שנקודת המוצא שלה היא שדרושה אימא לצורך התפתחות תקינה של ילדים?"
אז אתם בעצם באים לומר לאנשי טיפול שיש גם תיאוריות או דרכים אחרות לטפל באותו נער שגדל עם שני אבות?
"כן בהחלט. לאורך השנים, נאסף במרכז ניסיון מקצועי מצטבר שעוזר להבין את החוויות וההתלבטויות שיש לחברי הקהילה הגאה. למדנו שיש לתת דגש רב על קבלה אמפטית ולא שיפוטית של המטופל, שפעמים רבות מתמודד עם תחושות קשות של היותו שונה בתוך חברה סטרייטית, ונאלץ להתמודד עם דחייה או עם חוסר קבלה מול החברה ומול עצמו. המטפלים שלנו בקיאים באורח החיים הלהט"בי, מכירים את הקשיים ואת שלבי התפתחות הזהות המינית, כמו גם את התהליכים והאתגרים שחברי הקהילה מתמודדים עימם. למשל לעשות ילדים בפונדקאות בחו"ל או דרך הורות משותפת, תהליכים של שינוי מגדרי, התמודדות עם הגיוס לצבא ובשירות המילואים, שילוב בין עולם הדת לנטייה המינית, יציאה מהארון, קיום זוגיות חד-מינית, גידול ילדים במשפחה גאה ועוד".
ואיך הידע והניסיון הזה בא לידי ביטוי בטיפול?
"כשאדם מגיע לטיפול או ייעוץ במרכז הגאה, הוא לא צריך להסביר למטפל/ת שלו מושגים כמו מה זה 'נכנסתי לאטרף', 'גלשתי בגריינדר', 'יצאתי מהארון', 'אני ג'נדר קוויר', 'רציתי לפתוח את הזוגיות', 'הלכתי לשפגאט', 'עשיתי תאומים בתאילנד" וכדומה. הרבה אנשים באים אלינו לאחר שאמרו שנמאס להם להסביר וללמד כל פעם מחדש את המטפל/ת שלהם על דברים כל כך בסיסיים כאלה, שהם חלק מחייו ולא מובנים לצערנו להרבה אנשי טיפול".
אנשי טיפול רבים אומרים שלא צריך לחוות את מה שהמטופל חווה כדי שיוכלו להבין אותו. למשל שהמטפל לא צריך להיות הורה לילד אוטיסט כדי שיוכלו לטפל בהורה לילד כזה. מה אתם חושבים על כך בנוגע לטיפול בחברי הקהילה הגאה?
שפר שלו: "אנחנו מסכימים שהנטייה המינית של המטפל/ת לא חייבת להיות הומוסקסואלית כדי שיוכל להבין ולטפל בחברי הקהילה הגאה, אך אנו סבורים שחובה על המטפל להיות בעל ידע וניסיון עשיר לגבי הקהילה הגאה על מנת שיוכל לספק מענה הולם לחבריה. למשל אפרת ודפנה היו מלוות מקצועיות בארגון נוער גאה ואני הייתי שם מנהל המערך הפסיכו-סוציאלי במשך 4 שנים. אני גם התנדבתי באגודה בבית פזי כמנחה קבוצה חברתית. דפנה הייתה העובדת הסוציאלית של קו הסיוע 'יש עם מי לדבר' באגודה, ואנה עוסקת בתמיכה נפשית בארגוני הקהילה הגאה שנים רבות כגון באגודה ובקל"ף".
באמת ישנם עדיין אנשי טיפול שלא יודעים מה זה הומו או לסבית או איך להציע להם טיפול?
"לצערי הרב לא חסרים כאלה", אומר שפר שלו. "מ'מטפלים' שמציעים למטופל להמיר את נטייתו המינית ולהפכו להטרוסקסואל, דרך מטפלים שמתוך חוסר הבנה סבורים שהנטייה המינית או המגדרית של המטופל היא המקור לכל קשייו וצרותיו ושעל הטיפול להתמקד אך ורק בכך, וכלה במטופלים שסבורים שזהות מינית היא רק "מה שהאדם עושה במיטה".
אבל בטח יש גם אנשים שקשה להם לבוא למקום כמו המרכז הגאה שכל כך מזוהה עם הקהילה הגאה?
"נכון יש גם כאלה. אבל אנחנו מאמינים שאם הם פנו אלינו, סימן שיש משהו בתוכם שרוצה לבוא דווקא לכאן. אנו שואלים אותם למה בחרו לפנות דווקא אלינו? לרוב הם מחפשים דרך להתחבר אל הקהילה הגאה ואל חלקים בתוכם שקשה להם לקבל וההגעה למקום פתוח, קהילתי ומקבל כמו המרכז הגאה עוזרת להם בתהליך הקבלה העצמית ובגיבוש הזהות המינית שלהם. ולמי שעדיין קשה לבוא, אנו מציעים ללכת לקראתו ולספק לו ליווי צמוד מהכניסה לגן מאיר ועד הכניסה לחדר הטיפול".
אז אם הם באים למרכז הגאה הם חייבים להיחשף ולהיות "מחוץ לארון"?
"ממש לא. אנחנו מאפשרים לאנשים לבוא, להתלבט ביחד, לחשוב מה מתאים להם ומה לא. לפעמים אנשים מגיעים עם תהיות לגבי הנטייה המינית שלהם ומחליטים שהתהיות הללו יישארו בחדר הטיפול בלבד. לפעמים אנשים שומרים לעצמם את העובדה שהם נמצאים כאן בטיפול וכמובן שכל מה שנאמר בחדר הטיפולים נשאר בסודיות. זו החובה המקצועית שלנו".
איזה מסר תרצו להעביר למי שמתלבט אם לבוא אליכם לטיפול במרכז הגאה?|
"שיש לו כאן בית ומקום חם ומקבל. שאנו מחכים לו ונשמח שיבוא".
ניתן לקבוע פגישת היכרות ללא תורים או תקופת המתנה בטלפון: 03-5252896/7 שלוחה 0 או במייל: gaycenteril@gmail.com