>> הצטרפתם כבר לקבוצה שלנו בפייסבוק?
באמצעות עורך הדין של האגודה למען הלהט"ב, משה שוחטמן, דורש ג' מהחברה לשלם לו פיצויים על סך כ-107 אלף שקל.
ג' החל לעבוד ביולי 2011 בתפקיד איש מכירות בחברת ג'ון ברייס, מכללת היי-טק מקבוצת מטריקס. מדובר בחברת ההדרכה המובילה בישראל בתחום הדרכת המחשוב וטכנולוגיית המידע והאלקטרוניקה.
על פי מכתבו של עו"ד שוחטמן, משנודע לאחד העובדים על נטייתו המינית של ג', הפכו חייו של ג' לסיוט מתמשך. "העובד החל להטריד את מרשי הטרדות בעל אופי מיני מובהק, והפנה אליו התייחסויות מבזות במטרה להשפילו ולבזותו על רקע נטייתו המינית", כותב שוחטמן.
על פי החוק למניעת הטרדה מינית (תשנ"ח-1998), אחד המעשים שנחשבים להטרדה מינית הם: "התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית".
"כל הטלפונים של הלקוחות שלי פתאום לא היו זמינים"
לטענתו, שבועיים לפני פתיחת אחת הקורסים של חודש ספטמבר, החל ג' להתקשר ללקוחות כדי שיחזירו לו טופסי רישום, שטרם קיבל. "פתאום אני רואה שכל הטלפונים לא זמינים וכל המיילים מתקבלים בחזרה כשגויים", הוא אומר. "זה נראה היה לי יותר מדי מוזר כדי להיות יד הגורל".
ביום פתיחת, טוען ג', חששותיו התאמתו. לדבריו, הוא ראה את רשימת התלמידים שאמורים היו להירשם דרכו, רשומים דרך שם המשתמש של עובד אחר. "הוא נכנס לתיק הטיפולים האישי שלי, חיבל במספרי הטלפון והמיילים של הלקוחות, כדי שלא אוכל ליצור איתם קשר", טוען ג'.
ג' טוען כי קרא למנהלת שלו, וגם אותו עובד הגיע. "הם יושבים איתי בשולחן שלי, המנהלת רואה את היוזרים שלי עם הלקוחות שהוא פתח, והיא כמובן נלחצת קצת. הוא כמובן מכחיש את הכל. ואז היא אומרת לי שהיא תטפל בזה בחומרה".
"הוא ראה בהתעלמות של הממונים אור ירוק להמשיך ולהטריד"
מאותו רגע, טוען ג', נהג העובד להשפילו בפומבי. "הוא היה כל הזמן צועק: 'ההומו', מחקה אותי כאילו אני נשי, וצועק מול כולם, לקוחות ועובדים אחרים, דברים כמו: 'אתה הומו מסריח', 'הומו מזדיין', 'הומואים לא צריכים לעבוד פה' ו'הומואים לא רצויים פה'".
ואף אחד לא השתיק אותו, לא התערב?
"כלום. מילא העובדים, הם אולי מפחדים. אבל הלקוחות היו אדישים, היו כאלה שאפילו צחקו. הוא היה יכול לבוא לאיזה לקוח ולהגיד לו: 'לך להומו הזה, הוא יטפל בך'.
ג' טוען כי פנה למנהלת שלו, והיא הבטיחה לו כי תטפל בחומרה בעניין ההטרדה. "אבל בפועל היא לא עשתה כלום, וזה רק גרם לו להבין שהוא יכול להמשיך. הוא המשיך לגנוב לי לקוחות והמשיך להטריד אותי ולהשפיל אותי בפומבי".
לדבריו, כאשר ראה שדבר לא נעשה, פנה ג' לגורם בכיר יותר בחברה. לטענתו, הגורם הבהיר לו חד-משמעית כי החברה מתנצלת על עוגמת הנפש שנגרמה לו, תפעל להפסקה מיידית של ההטרדות. "הוא אפילו אמר שהמעשים של העובד ייבחנו גם במישור הפלילי. אבל הם פשוט לא עשו כלום. זה רק גרם להטרדות להחמיר, כי העובד ראה בהתעלמות הזאת אור ירוק להמשיך ולהטריד".
"המזל שלי הוא שיש פה קהילה שתומכת ולא משאירה אותך לבד"
כאשר אנו שואלים אותו מדוע לא פנה למשטרה, כשראה שהפנייה למעסיק אינה עוזרת, משיב ג' בפשטות: "כי לא רציתי לאבד את מקום העבודה שלי. תבין, הפרנסה שלי זה האוכל שלי, זאת לא איזו חופשה בחו"ל בקיץ. בגיל 14 נזרקתי מהבית בגלל הנטיות המיניות שלי, ומאז אני לבד. הייתי במשפחה אומנת, שגם אותה עזבתי אחרי שגילו שאני הומו ולא אהבו את זה. אחרי זה גרתי בבית דרור ובצבא הייתי חייל בודד.
"לי אין משפחה שתעזור לי אם אתמוטט כלכלית. אם לא יהיה לי לשלם שכר דירה – אני נזרק לרחוב, פשוטו כמשמעו. אז זה קל להגיד: 'קום, תפנה למשטרה, תעלה על בריקדות, תילחם למען הזכויות שלך'. המזל שלי הוא שיש פה קהילה שתומכת, שלא משאירה אותך לבד במערכה. אם לא האגודה, לא היה לי אפילו את הסיוע המשפטי הזה של משה שוחטמן, והייתי צריך להמשיך לשאת את העלבון הזה למשך כל החיים".
ג' טוען כי אחרי שניסה לעבור צוות, כדי לא להתחרות עם העובד על אותם לקוחות, עדיין המשיך ליפול קורבן להטרדות. לאחרונה, הוא אומר, חש כי אזלו כוחותיו, והחליט להתפטר מהחברה.
ג'ון ברייס: "הטענות לא מוכרות ולא הועלו בתקופת עבודתו של העובד"
ג' מספר כי היום האחרון שלו בעבודה רק הוסיף על תחושת העלבון וההשפלה. "אני זוכר שביום האחרון שלי בעבודה, אני רואה את המנהלת שם מנשקת אותו, מחבקת אותו, מול הפנים שלי. הכל בסדר מבחינתם. פשוט השאירו אותי שם חסר אונים, חשוף.
"הרגשתי כל הזמן כאילו אני עומד במקום – וזורקים עלי עגבניות רקובות. ובן אדם פונה כדי לבקש עזרה – וכלום! אומרים לי שהמעשים שלו חמורים, יופי. אבל כלום לא נעשה!".
לדבריו של ג', אחת הסיבות שהוא פותח בהליך הזה, מלבד המצוקה הכלכלית אליה נקלע, הוא להעלות את המודעוּת לבעיה של הטרדה מינית על רקע הומופובי. "אני בטוח שיש הומואים רבים שמוטרדים, אבל שותקים, כי הם מפחדים לאבד את מקום העבודה", הוא אומר. "זה פשע שנאה לכל דבר. זה כמו שבבנק בשוויץ יפקירו עובד יהודי להטרדות"
והנזק הגדול ביותר אולי מכל הפרשה, הוא שהדבר גרם לג' לחזור לארון. "אני עובד עכשיו במקום עבודה חדש, ואני לא מספר שם על הנטיות שלי", הוא אומר. "נדרתי נדר שבחיים אני לא יוצא מהארון במקום העבודה".
מחברת ג'ון ברייס נמסר בתגובה: "מכתבו של עו"ד שוחטמן התקבל בחברה ערב החג, והועבר מיד לטיפול. במכתב הועלו לראשונה טענות שאינן מוכרות להנהלת חברה ולא הועלו בתקופת עבודתו של העובד. טענות אלו יטופלו וייבדקו".