יום כיפור: מי צריך לבקש סליחה מהקהילה הגאה?

אף אחד אינו מושלם, וכולם עושים טעויות. לכולנו יש ממי לבקש סליחה, ורבים מנצלים את יום הכיפורים כדי לנצל את ההזדמנות ולפרוק את מלאי הסליחות שלהם.
 
אבל אם כבר בנושאי מחילות וכפרות עסקינן, אז ישנם כמה אנשים וגופים שחייבים יותר מהתנצלות אחת כדי לכפר על עוונותיה כלפי עשירית מהאוכלוסייה: האוכלוסייה הגאה.

לכבוד יום הכיפורים, בחרנו בשלושהה אנשים וגופים שחייבים סליחה ומחילה מאיתנו – הלסביות, ההומואים, הביסקסואלים והטרנסג'נדרים.
הרשימה היתה ארוכה. השנה החולפת ידעה משפטים אומללים וטיפשיים, פוגעים ומעליבים ובעיקר מסוכנים, אבל התמקדנו דווקא בשלושה, שהצליחו להטביע חותם מפוקפק במקומות שבהם פוטנציאל הנזק גדול במיוחד ולא תמיד נראה מיידית לעין.

מנחם בן – הילד המגודל שחיפש את הצומי שלו (ומצא אותו)

עם כל הכבוד לעניין "ההומופוב הגאה" ואת הצעותיו החשוכות – זה לא אמין. שמעתם נכון, לדעתנו, ייתכן שמנחם בן כלל אינו הומופוב. אלא פשוט אוהב למשוך אליו אש. הוא חי מהאש, נושם ממנה – זה פשוט עושה לו את זה.

ולמרות שמדובר בילד מגודל שמחפש את הצומי שלו (ומוצא אותו כל פעם מחדש) אנחנו חושבים שאתה צריך לבקש סליחה. ממי? מכ-200 אלף ילדים ובני נוער להט"בים  שמרגישים שהם אולי נולדו פגומים או שהם שונאים את עצמם, שמפחדים לצאת מהארון ושומעים כל הזמן שהם חולים, שהם מסכנים ושהם מזיקים לעולם – בגלל משפטים מטופשים שיוצאים לך מהפה.

תביט פעם במראה, כשאתה רק עם עצמך, בלי המגננות של הזחיחות הזאת שאתה כל כך אוהב, ותשאל את עצמך: "יכול להיות שהגזמתי קצת?".

התקשרנו אל מנחם בן, ושאלנו אותו האם הוא רוצה אולי לנצל את ההזדמנות לקראת יום הכיפורים כדי לבקש סליחה. באופן לא מפתיע הוא ענה: "ממש לא, הם צריכים לבקש סליחה ממני – ולא ארחיב מעבר לזה".

שלמה שרף – הסטריאוטיפ של הישראלי המצוי

המאמן הלאומי המיתולוגי שלנו הוא חלומה של כל אישה פמיניסטית: שחצן, מלא חשיבות עצמית, אטום ולוקה בבורות איומה. אמנם עברו ארבע שנים, מי זוכר? אז זהו – שהרבה מאוד הומואים זוכרים את אותו ראיון. ועדיין לא סולחים.

מדובר היה בראיון לרשת שוקן, שם אמר שרף: "למה לעשות את המצעד דווקא בעיר הקודש? אתה יודע איפה אני הייתי עושה את זה? באילת, ליד הגבול, מעביר אותם את הגבול ולא מחזיר אותם. הדברים האלה לא מסתדרים לי בראש, מה אני אגיד לך? אולי אני סגור, אולי אני קיצוני, אבל ככה התחנכתי וככה אני מחנך את הילדים שלי, וטוב לי מה שאני רואה מהם. לי אין את הבעיות האלה".

שלמה שרף היקר, אתה סגור ואתה קיצוני. כדאי שתחשוב טוב בפעם הבא שאתה יוצא נגד ציבור של הומואים שאתה בכלל לא מכיר, כי למיליים כשלך יש כוח, במיוחד בעולם הכדורגל הגברי, שניזון מדברים חשוכים כשלך.

עמותת כמוך - חשכתה של הדת במסווה גיי - פרנדלי

נתחיל בסיפור על עמותה שמתיימרת לשמש בית להומואים דתיים אורתודוכסים. מעולה, יש לנו את הו"ד, ארגונו הנפלא של הרב רון יוסף, אז יאללה, בואו נצרף עוד אחד, כל המרבה הרי זה משובח. ואז מסירה מעליה עמותת כמוך את המעטה, צעד אחר צעד. ומה אנחנו מקבלים? ארגון שתומך ב"טיפולי ההמרה" הנוצריים (שגוירו כהלכה), ונחשבים ברחבי העולם לבלתי אתיים ולגורמים נזקים שהם לעתים בלתי הפיכים.

ועכשיו הגיע שלב ב'. בואו נשדך הומו עם לסבית. שיחיו כמו זוג רגיל, למרות "המחלה" שלהם. אהבה זה לא חשוב. להיות אמיתי עם עצמך, גם זה לא חשוב. להיות שלם עם עצמך? נו, באמת. הכי חשוב זה להיות נאמנים לגישה דתית חשוכה. רבותיי, זוהי הומופוביה בשינוי אדרת.

אז לארגון כמוך אנחנו אומרים - יש לכם על מה להתנצל בפני כל אותם הומואים ולסביות דתיים במצוקה, שפונים אליכם ומחפשים עזרה, ואתם במקום להראות להם את הדרך הנכונה, מבקשים לשנות אותם, למחוק את זהותם ולשדך להם בן או בת זוג לתפארת מדינת ישראל.

>> למה אני משדך בין הומואים ולסביות דתיים?

>> היכנסו ותיהנו מכתבות נוספות בערוץ הגאווה

>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם