עידו כהן המתנדב באיגי (ארגון הנוער הגאה) שיתף לפני ימים אחדים סיפור של נער שהגיע אליו, לאחר שצעיר בן 24 שידל אותו לשכב ללא קונדום. מחשש להידבקות ב-HIV, לקח אותו כהן לבית החולים לקבלת טיפול מונע  ל-HIV (PEP- POST EXPOSURE PROPHYLAXIS ), אך שם רק החלו הקשיים. הקטין לא הורשה לקבל את הטיפול ללא אישור הורים, דבר שלא היה יכול לעשות שכן הוא עדיין בארון ולא סיפר להם כלל שהוא הומו.

"2 בבוקר ואני יושב במיון, בגלל חבורה של אידיוטים", כתב כהן בפייסבוק לאחר המקרה. "בחור בן 24 שכנע ילד בן 16 לא לשים קונדום, ועכשיו הילד המסכן צריך לקחת תרופה מונעת למקרה ונדבק ב-HIV.  אבל מה? הוא בארון, וצריך אישור הורים. אז העו״סית בודקת אם כן אפשרי או לא אפשרי, ואיך אפשר לכופף את החוקים. ויש לנו חלון זמנים של 72 שעות לקחת את היעני-גלולה-של-היום-שאחרי. שעתיים וחצי שהילד יושב לחוץ, עם דמעות בעיניים, חוזר על המנטרה של 'אני אידיוט. אני מפגר'״.

טיפול מונע להידבקות ב-HIV/איידס (צילום: עידו כהן)
הכדורים שניתנים לטיפול מונע | צילום: עידו כהן


"אם היה משרד חינוך נורמלי", ממשיך כהן בדבריו, אם היו מפעילים שיעורי חינוך מיני שפונים לכולם בבית הספר שלו... אם ההורים שלו היו יודעים עליו ולא עסוקים בלהעיר לידו הערות הומופוביות ולגרום לו לשנוא את עצמו יותר... אם הוא לא היה מפחד בגלל זה להגיע לפעילויות של ארגון הנוער הגאה ולהכיר שם חבר׳ה כמוהו... אז הוא כנראה לא היה פוגש באפליקציית הכרויות את האפס שהיה איתו וניצל אותו". 

אלא, שכאמור, למרות הליווי הצמוד מטעם הוועד למלחמה באיידס ונציג ארגון הנוער הגאה, הרופאים לא סירבו להעניק לו טיפול מונע ללא אישור הורים, למרות שהוא בארון. בשלב זה, צעיר אחר שהיה מגיע לבד, היה עלול לחזור לביתו בלי יכולת לשתף איש בחוויה ובלי לקבל טיפול, אך בארגונים החליטו שלא לוותר. "אחרי התייעצויות עם מספר גורמים הם ביקשו מאתנו לחזור בבוקר", משחזר כהן. "כשהגענו בבוקר הכניסו אותנו לפגישה עם רופא שהסביר לנו שהנער יוכל לבסוף לקבל את הטיפול ללא אישור הורים. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם היה מגיע נער אחר, ביישן יותר, שיכול להיות שלא היה חוזר בבוקר ולכן לא היה מקבל את הטיפול. במקרה הזה אני נכחתי ולכן סייעתי לו עם הטפסים והביורוקרטיה, אבל יכול להיות שיש הרבה נערים שמגיעים לבד במצבו ונתקלים בסירוב, יחד עם הסביבה המלחיצה של חדר המיון והולכים הביתה בלי לקבל את הטיפול".

המקרה הנ"ל מעלה שאלות רבות בנוגע לדרכי האישור לקבלת הטיפול כאשר מדובר בקטין, וכיצד ניתן למנוע מקרים בהן בגלל ביורוקרטיה לא מוענק טיפול רפואי. "אנחנו כל הזמן מלווים אנשים שנמצאים בדילמה הזו, האם לקחת את הטיפול או לא, וביניהם גם הרבה בני נוער",  מסביר אדיר ינקו, רכז "בלה דואגת" בוועד למלחמה באיידס, "יוצרים אתנו קשר בטלפון, בפייסבוק ואפילו באפליקציית ההיכרויות, ושואלים האם הם צריכים לקחת טיפול או לא. אנחנו יודעים להציג את התמונה המלאה ולהכווין אותם, אך ההחלטה הסופית מתבצעת על ידי הרופא".

האם אתם ממליצים לפונים על הטיפול?

"אנחנו יודעים שהטיפול מסוגל להפחית את הסיכוי להדבקה ב-HIV באחוזים מאוד גבוהים, מצד שני לא תמיד יש סיבה לקחת אותו. לפעמים אנחנו נתקלים במקרים של היסטריה וחרדה שאין להם קשר לסיכויי ההדבקה ב-HIV, והרעיון הוא לעלות על דרך המלך, ולראות האם מדובר במקרה שמצדיק טיפול".

אדיר ינקו
אדיר ינקו

מהם המקרים שמצדיקים מבחינתכם טיפול זה?

"אנחנו מדברים בעיקר על חדירה בלי קונדום, או על מקרה בו הקונדום נקרע. 24 השעות הראשונות הן קריטיות, זה לא הזמן לכעוס על עצמכם - הכי חשוב זה לקבל החלטה מהירה. יש אנשים שמתבשלים עם המחשבה, ועד שהם מגיעים למיון זה כבר מאוחר מדי".

האם הפתרון שהושג ימנע מקרים עתידיים בהם קטין לא יוכל לקבל את הטיפול?

"בתי החולים לא נתקלו במספיק מקרים כאלה כדי שהמדיניות תשתנה, וחבל. זה לא שונה מנערה שמבקשת לעשות הפלה, ואז לא מבקשים את אישור ההורים".

אפקט דומינו שחייבים לעצור

את הפוסט שלו חתם כהן במילים: "9 בבוקר ואני יושב במיון בגלל אנשים אידיוטים. בסוף אישרו בצורה חריגה התחלת טיפול. 'אני רק רוצה לחזור הביתה', הוא לוחש מתחת לעיניים אדומות, ומקבל כוסית עם כדורים שיהיו השגרה שלו לחודש הקרוב. שניים צהובים, אחד לבן. 'זה יכול לגרום להקאות ולשלשולים', אומר הרופא. אני מסתכל עליו, ולא בטוח אם הוא דבר על הכדורים, או על המצב".

"24 השעות הללו הביאו אותי לכתוב את הפוסט בו שפכתי את הכול", מסביר כהן, "האפקט החיובי שלו היה עשרות ההודעות שקיבלתי מבני נוער ובוגרים מאנשים שהיו במצב דומה והגיעו למצבים של חדירה ללא קונדום. יש אנשים בוגרים שמנצלים את התמימות של בני נוער שלא להשתמש בקונדום, אם על ידי מילים כמו 'סמוך עליי, זה בסדר', ובני הנוער מאמינים ומתרצים בגלל חוסר הידע שלהם בנושא. יכול להיות שמילים כאלו היו עובדות גם עליי, בעיקר בגלל החינוך המיני הלקוי במדינה, במיוחד לקהילה הלהט"בית. אין באמת עיסוק בנושא בבתי הספר, ואז כשבני נוער להט"בים פוגשים אנשים בוגרים, הם מקבלים מהם את המידע השגוי. יש פה איזה שהוא דומינו - נער צעיר שמפחד לשתף את הוריו בנטיותיו המיניות, מפחד להגיע לפעילויות של איגי שם הוא היה יכול לפגוש את בני גילו, ובמקום זה נאלץ להיכנס לאפליקציית היכרויות שם הוא פוגש מבוגרים ממנו, שמפעילים עליו לחץ וגורמים לו לקיים יחסים לא מוגנים, ובסופו של דבר הוא מאשים את עצמו. אני שמח שהפוסט יצר גל של מודעות חדשה לנושא שהושתק הרבה זמן".

כרגע הנער מקבל טיפול תרופתי, וגם מדריכי איגי וגם נציגי הוועד למלחמה באיידס נמצאים איתו בקשר. "לכל הפניות שמגיעות אלינו, אם זה ישירות אלינו ואם דרך ארגונים ואנשי רפואה ברחבי הארץ, אנחנו תמיד יודעים לעשות את החיבור ולמצוא לכל אדם את הליווי המתאים לו", מסכם ינקו, "הטיפול קיים, נגיש ומומלץ לשימוש ב-24 שעות הראשונות. אם יש לכם חשש, קבלו החלטה מהירה ודברו איתנו".

לשאלה, שיחה או התייעצות:

בלה דואגת – בקו הפתוח 03-531330., בפייסבוק או בכרטיס "הוועד" באטרף.

איגי - הפורומים באתר האינטרנט של הארגון, או על ידי שרות  דיגי בהודעת ווטסאפ  למספר 055-9830275