שבוע הגאווה בישראל יפתח היום בדיון בוועדת השרים לחקיקה: בעקבות החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להדיח את רב היישוב מזכרת בתיה, שהסית להומופוביה, החליט ח"כ ניצן הורוביץ להעלות מחדש את הצעת חוק שתטיל עונשים על הסתה הומופובית.

ח"כ הורוביץ שיגר מכתב חריף לשרת המשפטים בבקשה להדיח את רב היישוב מזכרת בתיה, בעקבות התבטאויות הומופוביות בדף הפייסבוק שלו, במסגרתם האשים את הקהילה בקיום חיי מין פרועים, רמיסת התא המשפחתי, סכנה לילדים, הפצת מחלת האיידס, ופגיעה בחברה הישראלית.

כך למשל, כתב הרב זלמנוביץ', כי "חברי הקהילה הלהט"בית, בניגוד לדעת תורה, ביקשו לעצמם אורח חיים חד מיניים, ללא כל אפשרות ללדת ילד. עתה באים ותובעים מהחברה היהודית להכיר בהם כ'זוג' ולספק להם ילד שיוכלו לגדלו ללא אב או אם. האין בכך ניצול תינוק חסר ישע רק כדי לספק שלא כדרך הטבע את יצר האבהות שלהם?!". כמו כן, ציין הרב כי: "כל המזלזל בטהרת המשפחה, פוגע אנושות בתא המשפחתי. כל החי חיי מין פרועים מחליש את המערכת החיסונית הן זו של הגוף והנשמה", וכי "חברה המעניקה לגיטימציה לשוכב משכבי זכר, הורסת את התא המשפחתי ומקעקעת את יסוד החברה הישראלית".

הרב אפרים זלמנוביץ' ממזכרת בתיה (צילום: קובי קואנקס)
"חברה המעניקה לגיטימציה לשוכב משכבי זכר, הורסת את התא המשפחתי". זלמנוביץ' | צילום: קובי קואנקס

בעקבות הדברים המסיתים החמורים הללו פנה כאמור ח"כ הורוביץ לשרה לבני בבקשה שתפעל להדחת הרב "אין המדינה יכולה לשבת בחיבוק ידיים, שעה שעובד בכיר בשירותה מפר את החוק, מסית נגד ציבור שלם וחותר תחת ערכי היסוד וחוקי היסוד שלה", כתב לה. שרת המשפטים הזדעזעה מהמקרה. אך עמדת היועמ"ש לממשלה הייתה שאין להדיח את הרב: "הבעת דעה מסוג זה נכון שתחסה תחת חופש הביטוי וחופש הדת המוקנה לרב, גם אם מדובר ברב עיר שמקבל משכורתו מקופת המדינה".

לפיכך פנה הורוביץ לוועדת השרים לחקיקה בבקשה לדון מחדש על תיקון לחוק העונשין: "כיום, פרסום הסתה לגזענות הוא עבירה פלילית חמורה, אך פרסום הסתה כנגד קבוצות אחרות, כמו קהילת הלהט"ב אינו מהווה עבירה כלל", כתב הורוביץ. "מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות הראו כי הפרסומים ההומופוביים הם קשים ופוגעניים ונזקם כבד. מדובר לעתים בפיקוח נפש. אך אין כיום שום אפשרות חוקית למנוע אותם או להעניש בגינם. לפי סעיף 022 לחוק העונשין, פרסום המסית לגזענות הוא עבירה פלילית שדינה מאסר. מטרת הצעת החוק היא להתייחס באותה חומרה לכל סוגי 'ביטויי השנאה', ולהחיל את האיסור שבסעיף זה גם על ביטויים המסיתים על רקע אחר, כגון נטייה מינית או זהות מיגדרית. קבלת הצעת החוק תשגר מסר חד שהחברה הישראלית לא תסבול הסתה מסוג זה, המגיעה לעתים עד כדי התרת דם".

הפגנה למען שוויון הקהילה הגאה (צילום: רועי יולדוס רוזנצוייג)
הפגנה למען הקהיל הגאה בתל אביב | צילום: רועי יולדוס רוזנצוייג

הערב: השקת מאגר מידע משפטי להט"בי באוני' ת"א

במקביל, אפשר לבחון מהיום איך השתנה חוקית מצבה של הקהילה הגאה בישראל בצורה קלה ומרוכזת. המאגר ייקרא על שם יונתן דנילוביץ', שעתר בשנות ה-90 לבית הדין לעבודה בעקבות סירובה של חברת "אל על" להעניק לבן זוגו כרטיס טיסה שהוצע לעובדי החברה ובני זוגם. בית-הדין האזורי לעבודה כי טובת ההנאה שמגיעה לידועים בציבור ממין שונה, מגיעה גם לדנילוביץ' – ובכלל לבני זוג מאותו מין. ההחלטה ההיסטורית הזאת "שרדה" גם את הערעור של אל על לבית הדין הארצי לעבודה, וגם את בג"צ, שהניח את חותמתו על פסק הדין הראשון ופורץ הדרך בנושא שוויון על רקע נטייה מינית.

 כיום, עשרים שנה אחרי, התווספו מאות פסקי-דין רלוונטיים לפסיקה בנושאים להט"בים. מאגר המידע "משפט ולהט"ב" עושה סדר ומרכז בצורה זמינה ונגישה את כל הפסיקה הנוגעת לזכויות לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים בישראל. במאגר, שפותח על ידי פרופ' אייל גרוס וד"ר הדי ויטרבו, ניתן למצוא את פסקי-הדין עצמם יחד עם סיכומים תמציתיים של תכנם, ולצד הפסיקה גם דברי חקיקה בעלי רלבנטיות מיוחדת ומאמרים אקדמיים המנתחים את הסוגיות המשפטיות. דרך תפריט התחומים או דרך מנוע החיפוש של המאגר ניתן להגיע לכל מסמך המשויך לקטגוריות וקטגוריות משנה מתאימות.

השופטת בדימוס דורנר (צילום: מאקו)
אחראית לפסק דין תקדימי. דליה דורנר | צילום: מאקו
יוצרי המאגר מדגישים כי השינוי במעמד המשפטי של הקהילה התפתח בעיקר דרך הפסיקה ולא דרך חקיקה, ולכן חשוב להציג אותה בצורה זמינה, על כל מגוון הנושאים, אלו שתפסו כותרות בשנים האחרונות ואלו שפחות: נישואין, אפליה במקומות עבודה, לשון הרע, פשעי שנאה, הכרה בזהות מגדרית, אימוץ, פונדקאות, ועוד.

הפרויקט יושק באופן חגיגי הערב בשעה 18:00, בבניין טרובוביץ' בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב. לצד דברי הברכה והצגת המאגר ע"י יוזמיו ומוביליו יתקיים "שולחן עגול" לציון עשרים שנה להילכת דנילוביץ', בו ישתתפו השופטת (והמועמדת לנשיאות – יומיים לפני הבחירות) דליה דורנר, שכתבה את פס"ד דנילוביץ' לצד השופט ברק, וכן אנשי אקדמיה מובילים ועורכי דין פעילים בתחום. הכניסה חופשית ללא צורך ברישום מראש. (ג'ורג' אבני)

עוד ב-mako גאווה: