הייתי בן 13 כשיצאתי מהארון. יותר נכון, כשהוציאו אותי מהארון. אני וחבר מהכיתה התנשקנו בסמטה ליד בית הספר, וחבורה של נערים ראתה אותנו. למחרת כבר כולם בבית הספר דיברו עלינו. מנהל בית הספר זימן את ההורים שלנו, ובעצה אחת החליטו לשלוח אותי ל"טיפול" אצל הכומר.
>> לחתימה על העצומה הבינלאומית נגד החוק ההומופובי ברוסיה – לחצו כאן
זה היה סיוט שלא אשכח כל ימי חיי. עינוי פסיכולוגי. הכומר ניסה לשכנע אותי בכל דרך מניפולטיבית שאלוהים העמיד אותי במבחן ואני כשלתי בו, שהשטן מפתה אותי בכל מיני דרכים ושאני חייב לעבוד קשה כדי להגיע לגן עדן. פעמיים בשבוע הייתי נפגש איתו למפגשים של חמש שעות – שלוש שעות של שתיקה ועוד שעתיים של שטיפת מוח, הכוללת פסוקים.
ההורים שלי לא שונאים הומוסקסואלים. הם פשוט ניסו "להציל" אותי. הם חושבים שהומואים הם אנשים מסכנים, שנהיו כאלה מתוך מצוקה. או שפיתו אותם. דבר אחד בטוח, הם סירבו להאמין שבגיל 13 אני כבר יכול לדעת שאני הומו.
שנתיים בזוגיות מאושרת
אז אני רוצה לחדש לכם. אני יודע שאני שונה כבר מגיל שבע. תמיד הרגשתי שונה – אבל לא הבנתי למה. בגיל 11, כשהחלה ההתפתחות המינית שלי, הבנתי את זה. התחלתי להסתכל על בנים, להידלק עליהם ולפנטז עליהם. בגיל 12 התאהבתי בפעם הראשונה.
הכומר חשב שעוד ניתן להציל אותי, כיוון שטרם ביצעו בי "מעשה סדום". מבחינתו, אם אני רק חושב על "לחטוא", אבל טרם חטאתי, אז ניתן לגאול את נשמתי מהשטן. חודשיים לאחר הטיפול כבר הספקתי "לחטוא" – והכומר החליט להפסיק את "הטיפול".
אבל לא חטאתי ולא פשעתי. עשיתי אהבה. מאז אני נמצא שנתיים בזוגיות מאושרת, עם חבר שגדול ממני בשנה.
>> היום: פוטין יתקבל בירושלים עם דגלי גאווה ומחאת נשיקות
חוקים שמעודדים בורות יגרמו לנערים להרגיש כאילו נולדו פגומים
אני ובן הזוג שלי בארגון מחתרתי של בני נוער בסנט פטרסבורג. אנחנו מאתרים בני נוער נוספים דרך האינטרנט ודואגים להעניק איש לרעהו תמיכה נפשית ורגשית. אנחנו נפגשים במקום סודי אחת לשבוע.
לא תמיד היינו נפגשים בסודיות. עד לפני כמה חודשים המפגשים שלנו היו פומביים. אבל אז הגיעה המפלגה של ולדימיר פוטין הארור, והחליטה שארגונים כמו שלנו נועדו לפתות בני נוער ו"להפוך" אותם להומואים.
>> עשרות קראו לעבר שגריר רוסיה: "ישראל אומרת לא להומופוביה!"
והיום מותר לנו להיות הומואים – אבל אסור לנו לגלות את זה בפומבי. אנחנו חייבים להיות בתוך הארון. אחרי שכבר עברנו תהליך של קבלה עצמית והשלמה עצמית, רוצים שנחזור לארון.
ישנם בני נוער שהפכו מתוסכלים עוד יותר בגלל מדיניות זאת. הם עדיין בשלב של גיבוש הזהות, של התלבטות. חוקים כאלה שמעודדים בורות, יגרמו לנערים כאלה להרגיש כאילו הם נולדו פגומים – כאשר ממש לא כך הדבר. אני מפחד שבגלל החוק הזה יהיו התאבדויות של בני נוער שקשה להם לקבל את עצמם. במקום לתמוך בהם – מתנכלים להם.
יום יבוא ודגל הגאווה יונף ברוסיה בגאון
כששמעתי שהקהילה הגאה בירושלים מתכוונת להפגין מול המלון בו ישהה הנשיא הארור ולדימיר פוטין ממש התרגשתי. אין דבר יותר פרובוקטיבי – במובן הכי חיובי של המילה, מאשר לעבור על החוק בהפגנה של נשיקות של הומואים, לסביות וסטרייטים.
אני שמח שקהילת הלהט"ב בירושלים אינה נותנת לפוטין לבקר בעיר הקודש מבלי לראות את קדושת האהבה, קדושת הגאווה. הלוואי שהייתי יכול לטוס לירושלים ולחוש את הקדושה הזאת.
>> הומואים ברוסיה ל-mako גאווה: "אנחנו פוחדים – אבל לא נחזור לארון"
אני רוצה להגיד לכם תודה, חברים ישראלים שלי. אני רוצה שתדעו שיש כאן בסנט פטרסבורג נער הומו נרדף שחיממתם את לבו, שריגשתם אותו.
המאבק הבינלאומי יצליח – כי סופם של גזענים להירשם בספרי ההיסטוריה כאנשים חשוכים. אתם תירשמו בספרי ההיסטוריה כגיבורי ירושלים. יום יבוא ודגל הגאווה יונף ברוסיה בגאון. ואז נוכל כולנו להגיד את המשפט היהודי המפורסם: "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" (ואת המשפט הזה כתבתי כאן בעברית, באותיות קיריליות).
תודה לכם חברים, תודה לך ירושלים!
ההפגנה נגד הנשיא ולדימיר פוטין תתקיים הערב בשעה 19:00 מול מלון המלך דוד בירושלים
>> רוסיה: נער הומו נחטף על ידי אביו ונכלא במוסד לגמילה מסמים