בימים אלו נפתח לראשונה שירות פסיכוסוציאלי לקהילה הגאה בחיפה, במטרה להעניק שירותי ייעוץ בחינם לאוכלוסייה הלהט"בית בצפון, בדגש על המגזר הערבי שנותר עד כה כמעט ללא מענה. "אנחנו יודעים ממחקרים ומהשטח שבדרך כלל חברים בקהילה הלהט"בית פחות צורכים שירותים פסיכולוגיים, למרות שזו אוכלוסייה שמוגדרת בסיכון מבחינת התאבדויות, שימוש בסמים וכו'", מסביר אילן כהן, עו"ס ופסיכותרפיסט שמתמחה בטיפול באוכלוסייה להט"בית ואשר נבחר לרכז את השירות במסגרת המרכז הקליני הבינתחומי של אוניברסיטת חיפה.
מהיכן הגיע הרעיון להרחיב את השירות לחיפה?
"השירות הפסיכוסוציאלי הוא שירות ארצי שהתחיל בת"א, פרי מיזם משותף של אגודת הלהט"ב ושל משרד הרווחה", מסביר שלומי אינגר, עובד-סוציאלי קליני ומנהל השירות הפסיכוסוציאלי הארצי של האגודה למען הלהט"ב, "מלכתחילה הייתה כוונה שהשירות יהיה שירות ארצי, לא רק לאוכלוסייה בת"א, ועכשיו זה קורה".
אחד האתגרים של השירות הפסיכוסוציאלי בחיפה הוא הטיפול בלהט"בים ערבים ודרוזים, המגיעים מתוך אוכלוסייה סגורה יותר ומכילה פחות, המקשה על יצירת קשר בין השירות לבין הלהט"בים בני אוכלוסיות אלו.
"יש קושי מצד להט"בים מהמגזר הערבי והדרוזי לבוא ולהיעזר", מסביר אינגר, "ואם הם מגיעים אלינו לעזרה, זה בדרך כלל בשלב מאוד מאוד קשה, לפעמים רק כאשר מדובר בעניין של חיים ומוות. וגם אז הרצון לעזור מצריך מאמץ רב".
האם יש מקרים ייחודיים בהם נתקלים להט"בים בני אוכלוסיות אלו?
"מגיעים אלינו למרכז הקליני להט״בים מאוכלוסיות מגוונות, וביניהם גם כאלה המשתייכים לאוכלוסיות שמרניות יותר, בהן אנו נתקלים ברגישויות ומורכבויות שלא קיימות במגזר היהודי, כמו למשל חוסר יכולת לגור בכפר שלהם עקב נידוי ואלימות כלפיהם, או קשיים בתוך המשפחה המתבטאים בקונפליקטים שעלולים להוביל לאלימות בתוך המשפחה. אנו שומעים על טרנסים שמבודדים אותם מהמשפחה, מחרימים אותם, מכים אותם, רוגמים אותם באבנים. מצבים איומים של השפלה ואלימות פיזית קשה שלא פוגשים במגזר היהודי. הם מגיעים אלינו בודדים ביותר וכמעט כל מצוקה שקיימת מכפילה את עצמה בכמה מונים, וזה בא לידי ביטוי פעמים רבות באבדן תפקוד חברתי ותעסוקתי, שימוש בסמים ואלכוהול, ניסיונות אובדניים ופגיעות עצמיות".
מהיכן נובע החשש של בני האוכלוסיות הערבית והדרוזית להגיע אל השירות?
"ככל שהחברה מסורתית יותר, כך היא מסוגרת בתוך עצמה ופותרת את הבעיות בתוך עצמה. אני מניח שגם נשים מוכות מתקשות לדווח על כך. הפחד הוא לא בהכרח מציאותי אבל הוא מאוד מובן".
במה שונה הטיפול באלו שכן מגיעים אליכם?
"העבודה עם אוכלוסיות להט"ביות לא יהודיות מחייבת ידע ופתיחות ספציפיים אותם אנו לומדים באמצעות הדרכות, השתלמויות, שיחות עם אנשי מקצוע מהמגזרים הנ"ל ועוד. פעמים רבות אנחנו נאלצים להיות יצירתיים במיוחד על מנת לספק אותו. הרבה פעמים כשאני נתקל במצב סיכוני עליי כעו"ס (עובד סוציאלי) מוטלת החובה לדווח לשירותי הרווחה. מפני שהמגזר הערבי הוא בעל מאפיינים חמולתיים, אנחנו נתקלים בקשיים לדווח על להט"ב במצוקה לשירותי הרווחה המקומיים מכפני שפעמים רבות עובד שם בן משפחה. במקרה אחד, לדוגמה, העברנו את הכתובת של העמותה לת"א כדי שנוכל לדווח על המקרה בשירות הרווחה בת"א. מדובר בהתמודדויות חריגות ביחס לטיפול מול שירותי הרווחה, שגם שירותי הרווחה לא התמודדו עמן קודם".
האם לדעתך יש התקדמות בפתיחות של החברה הערבית כלפי להט"בים?
"אנחנו נתקלים בעיקר במקרי קיצון, כך שאני לא יודע לענות אם יש התקדמות. אבל מהמקרים שמגיעים אלינו תחושת הבטן אומרת שיש עוד הרבה עבודה לעשות שם".
הם מקבלים שירות ממטפלים המתמחים במגזר?
"אין לנו כרגע מטפלים מתמחים. אנחנו רוצים להתפנות לסוגיה. המטרה הסופית שלנו היא שמשרד הרווחה יקצה תקנים של עו"סים שבאים מהמגזר, הרגישים לנושא ויודעים ומוסמכים לעבוד עם להט"בים. ככל שהשירות יוטמע בתוך הקהילה ויכירו אותו יותר, כך נוכל לקבל תמיכה גדולה יותר כדי להמשיך ולפתח את השירותים הללו. אחד הצעדים שאנו יוזמים הוא להחיל התייחסות לעבודה עם להט"בים בתקנון העובדים הסוציאליים, בו לא קיימת עד היום התייחסות לנושא, ובתוכו להחיל גם את נהלי העבודה עם המגזר הערבי".
איך בכל זאת מנסים להגיע אליהם?
"לפני כשנתיים יזמנו יום עיון לעובדים סוציאליים במגזר הערבי כדי להעלות את נושא הטיפול בלהט"בים. לצורך העניין התגייסה גם השגרירות האמריקאית שאירחה את יום העיון ואנו יצרנו קשר עם עו"סים רבים מהמגזר והזמנו אותם להגיע ליום הזה. הייתה נכונות להגיע, אך בסופו של דבר, מלבד נציג אחד של משרד הרווחה, אף אחד מהעו"סים מהמגזר לא הגיע ליום העיון.
"בעקבות המקרה פנינו האגודה ליו"ר ארגון העו"סים והעלינו בפניה את הסוגיה הזו. היא נרתמה והוציאה קול קורא בדבר חשיבות ההתייחסות הרצינית לנושא הלהט"בים במגזר. היא חייבה אותם להגיע לימי עיון הבאים בנושא הזה והבטיחה שהיא תפעל על מנת שהם יגיעו. במסגרת שיתוף הפעולה עם המרכז הקליני בחיפה אנו ניזום ונפיץ שוב את עובדת קיום השירות, וננסה להסב את תשומת ליבם לנושא ולדאוג שיפנו אלינו מקרים כשצריך. אנו גם מקווים שביום העיון הקרוב שלנו שיתקיים בחיפה אכן נראה נציגים מהמגזר הערבי".
להט"בופוביה עלולה להוביל לסממנים של טראומה
אבל לא רק המגזר הערבי, השירות החדש בחיפה ינסה לתת מענה לכל מיני בעיות הנפוצות בקרב להט"בים, החל מהתמכרות לאתרי היכרויות בצורה שפוגעת בתפקוד היומיומי, דרך התמכרות לחדר כושר הנובעת מחרדה בעקבות דימוי הגוף ועד להומו מחוץ לארון שחושש לקיים יחסי מין עם גברים. רבים מהם אינם מודעים לקיומו של השירות הפסיכוסוציאלי שיכול לעזור להם להתמודד עם הבעיות בהן הם נתקלים.
מה היתרון הגדול באנשי מקצוע המתמחים בטיפול בנושאים להט"בים?
"אנחנו מאמינים שיש צורך בפסיכולוג מיוחד ללהט"בים והבנה במומחיות ובצרכים שלא כל כך מובנים לאנשי מקצוע", מסביר אינגר, "השירות הפסיכוסוציאלי של האגודה נותן את השירות תחת גג של מומחיות, הדרכות ופיקוח. במקום פרטי אתה לא יודע כמה המטפל באמת יודע וכמה הוא מכיר באמת את כל המורכבויות של הקהל הלהט"בי. אנו גם טוענים שלזהות מינית מגדרית אחרת יש פוטנציאל, בהינתן תנאים מסוימים, לקבל סממנים של טראומה כתוצאה מלהט"בופוביה. ישנן בעיות רבות הנפוצות בקהילה הלהט"בית (צריכת סמים, דכאון וחרדה) שניתן להסביר באמצעות הטראומה הזאת, ואם המטפל לא יודע לזהות את המצב הזה, אז המטופל לא מקבל מענה או מקבל מענה חלקי".
פרופ' רבקה יהב, ראש המרכז הקליני הבין-תחומי וראש תכנית לימודי פסיכותרפיה בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות של אוניברסיטת חיפה, מאמינה כי שיתוף הפעולה בין השירות הפסיכוסוציאלי לבין המרכז הקליני הבינתחומי יועיל לכל הצדדים: "המרכז שייך לפקולטה למדעי הרווחה והבריאות של אוניברסיטת חיפה וכולל מספר מכונים הנמצאים בקשר רציף עם כל חוגי הפקולטה, והוא קודם כל מרכז טיפולי שנותן טיפולים לקהל הרחב בראייה בינתחומית, כאשר השירות לקהילת הלהט"ב פועל במסגרת המכון לטיפול רגשי. במסגרת המרכז אנו גם מפתחים הרבה מודלים בינתחומיים למצבים שאין להם פתרונות או זקוקים למענה מיוחד.
מי יכול לפנות אליכם?
"כל אחד וכל אחת", מדגיש כהן, "יכול לפנות אלינו כל אדם שיש לו איזה שהוא קושי שהוא מגדיר אותו כקשור להיותו להט"ב, זהות מינית או כל קושי אחר אישי או חברתי, והוא מרגיש שהוא זקוק למפגש יעוץ, התייעצות או טיפול, גם אם מדובר בהתייעצות חד פעמית".
צעירים בגילאי 25-13 זכאים לקבל את השירותים חינם במסגרת מיזם משותף של האגודה למען הלהט"ב והמרכז הקליני עם משרד הרווחה, האגף מתבגרים וצעירים. פגישה ראשונית היא בחינם לכולם.
כיצד פונים לשירות הפסיכוסוציאלי?
ניתן לפנות דרך הקו החם בטלפון 03-6205591, דרך עמוד הפייסבוק או האתר של האגודה
תושבי הצפון המעוניינים לפנות ישירות למרכז הקליני בחיפה:
בטלפון – 04-8288622/3 (לבקש את השירות הפסיכוסוציאלי) או במייל: soc-haifa@glbt.org.il
פרטיות וסודיות מוחלטת מובטחת לכל הפונים!–