גאווה ישראלית: אפרת טילמה, מראשונות הנשים הטרנסג'נדריות בישראל ופעילה חברתית פורצת דרך, נבחרה כאחת מ-100 הנשים המשפיעות בעולם של ה-BBC.
"כמתנדבת הטרנסג'נדרית הראשונה במשטרת ישראל, הפעילה החברתית אפרת טילמה עונה לשיחות חירום ופועלת על מנת לשפר את מערכת היחסים בין המשטרה לקהילת הלהט"ב", נכתב על טילמה בפרויקט המיוחד של ה-BBC. "בשנות נעוריה נמלטה טילמה מישראל לאירופה, אחר שנדחתה על ידי משפחתה וחווה התעללות משטרתית. היא עברה התאמה מגדרית בשנת 1969 בקזבלנקה, בימים בהם ההליך הרפואי היה אסור באירופה. היא חיה בברלין, עבדה כדיילת אוויר ונישאה. היא חזרה לישראל בשנת 2005, אחרי הגירושין, ומצאה מקום מסביר פנים יותר למיעוטים מיניים".
טילמה בת ה-75 עסוקה מאוד בימים אלה, ולצד המשמרות במשטרת ישראל, שם היא מתנדבת כבר 11 שנה, היא גם עובדת על סרט דוקומנטרי על חייה בהפקה ישראלית-אירופית שיצא לאור ב-2024 ומעבירה הרצאות בכל רחבי ישראל במוסדות חינוך וממשל, חברות הייטק ואוניברסיטאות. בנוסף, בסוף דצמבר (28.12) תעלה בתיאטרון הקאמרי גרסה מחודשת למחזה "לזאת יקרא אישה", המבוסס על הספר האוטוביוגרפי על חייה שכתבה תחת אותו שם. המחזה עלה לראשונה ב-2017 בתיאטרון הבימה וזכה במקום הראשון בפסטיבל סתיו תיאטרוני וגם בפסטיבל חיפה. "ההצגה הזאת מלמדת אנשים שגם מהמקום הנמוך ביותר אפשר לעלות למעלה", אומרת טילמה.
למרות הרזומה והפעילות החברתית הענפה, טילמה מספרת בשיחה עם mako שהיא לא חשבה שתזכה לכבוד שכזה. "כתב של ה-BBC פנה אלי לפני חודש והופתעתי שהם רוצים לעשות עלי כתבה", מספרת טילמה. "ההתנדבות שלי במוקד 100 עניינה אותו והוא הגיע לצלם אותי במשטרה על מדים, אבל לא חשבתי שזה יקרה".
והנה זה קרה.
"זה כבוד גדול לקבל כזה תואר, אבל זה לא רק התואר שלי אלא של כל קהילת הלהט"ב בישראל. הדבר הקטן שאני עושה הוא צעד גדול עבור הקהילה, עוד צעד כלפי חופש, הכרה וקבלה. כל הדבר הזה מאוד מחמיא לי, אבל אני רוצה לחלוק ולשתף את המחמאה הזאת עם הקהילה שלי".
ובכל זאת, תאגיד השידור הציבורי הבריטי, גוף תקשורת חשוב ומשפיע, בחר בך כאחת הנשים המשפיעות בעולם. את מרגישה שזו הכרה לה את זוכה גם כאן בישראל?
"אולי אני לא מחפשת את ההכרה הזאת, אבל אני מקבלת אותה מהחברים שלי במשטרה שאומרים לי שאני אחת המתנדבות הכי טובות שהם הכירו. הכרה אמיתית קיבלתי כששמעתי שיש עוד אישה טרנסית שעומדת להתחיל לעבוד במשטרה כשוטרת - לא מתנדבת. נאמר לי שזה בזכותי, שאנשים ראו את שעשיתי והלכו בדרכי, הגשימו את עצמם. הנערות הטרנסיות הצעירות של היום צריכות ליהנות מהחופש שאנחנו נאבקנו עליו, ככה זה צריך להיות".
טילמה אמנם מצביעה על הפער המשמעותי בקבלת להט"ב בין הימים ההם לזמן הזה, אבל מזכירה ומדגישה שלמרות החופש היחסי, החברה הישראלית בשנת 2022 עדיין לא מקבלת ומכילה את הקהילה הטרנסג'נדרית, ואף לועגת לה. "תמיד דוחקים את הקשת הטרנסית לשוליים, ודברים כאלה, כמו הבחירה בי לתואר שכזה, נותנת תחושה שאפשר להתמודד ולהתגבר על הכל", אומרת טילמה.
את רומזת על הממשלה המסתמנת?
"אי אפשר לדעת מה יכול לקרות וזה עצוב לי מאוד, אני חוששת. תשמע, אני מבוגרת, אני לא רוצה לחזור בחזרה לחושך של שנות ה-60. זה מפחיד, אבל כמו שבעבר עמדתי מול קירות גבוהים לבדי והצלחתי לעבור אותם, אז גם את הקיר הזה נצליח לעבור, כי אנחנו מספיק חזקים וחזקות".
רבים בקהילה חוששים. יש לך תובנה איך אפשר להתחזק מכאן והלאה?
"אנחנו חייבים להתאחד ולהיות קבוצה גדולה, דומיננטית וחזקה, רק כך הקבוצות הקטנות שרוצות להילחם בנו יבינו שאי אפשר להתעסק איתנו. תשמע סיפור. כששכבתי בכלא יפו על הדרגש בחושך חשבתי שאני לא הולכת לצאת משם, אבל אז אמרתי לעצמי: 'הם לא יצליחו לשבור אותי - אני אגשים את כל חלומותיי'. זה מה שנתן לי כוחות להמשיך הלאה".
אולי אפשר להגשים את כל החלומות גם מחוץ לישראל?
"אני לא בורחת מפה יותר, אפילו שיש לי אזרחות זרה. כאן אני רוצה לחיות וכאן אני רוצה למות. אין לי ממה לברוח, זאת המדינה שלי. לא חשוב איזה רוחות ינשבו, אני אשאר כאן עד הסוף על אפם וחמתם של כולם".