אחד הקשיים במציאת תרופה ל-HIV הוא שהנגיף יכול להישאר רדום בחלקים בגוף שקשה להגיע אליהם. אדם יכול להיות "אנדיטקטיבל" ולא להיות בעל יכולת להדביק, אך כמות נמוכה של נגיפים יכולה להישאר רדומה בתוך ה-DNA של תאים במערכת החיסונית. אותם "מאגרים" הרדומים של הנגיף יכולים להתחיל להתרבות אם הטיפול נגד הנגיף נפסיק.
בוועידה האחרונה של חברת האיידס העולמית (IAS) שנערכה בבריסביין, אוסטרליה, אחד החוקרים דיבר על כך שהוא מנסה לתקוף את הבעיה הזאת. מוניקה ריס היא מועמדת לדוקטורט בתוכנית למיקרוביולוגיה וגנטיקה באוניברסיטת אמורי שבאטלנטה, ג'ורג'יה. היא וקולגות שלה בחנו מעכבים של האנזים, ג'אנוס קינאז, וספציפית רוקסוליטיניב. ובמצגת שלהם בוועידה, ריס אמרה שהם מצאו כי התרופה מובילה לדעיכה משמעותית באותם "המאגרים" הוויראליים.
הקולגות שלה ומחברת המחקר הבכירה, ד"ר כריסטינה גבננו, מסרו בהצהרה: "המחסום בתרופה ל-HIV הוא שהווירוס מתחבא בתוך ה-DNA של תאים. המטרה הגדולה היא למצוא את ה'סוכן' שישמיד את מאגרי התאים הללו, ואולטימטיבית יוכל להשמיד את נגיף ה-HIV מגופו של הבן אדם".
גבננו חיפשה את אותו ה"סוכן" כבר מספר שנים, והמעכבים של האנזים ג'אנוס קינאז גולו ב2010. גבננו והחוקר ריימונד שינאזי רשומים בתור הממציאים היחידים על הפטנט המדובר.
HIV הנחבא
החוקרים ביצעו מחקר על אנשים עם מאגר גדול של הנגיף. לנבדקים ניתן רוקסוליטיניב (אחד המעכבים של האנזים ג'אנוס קינאז) לתקופה של חמישה שבועות בנוסף לטיפול ה-ART הרגיל שהם לוקחים (הטיפול לנשאי הנגיף HIV). החוקרים הסתכלו ספציפית על רמות ה-HIV שנחבא ב-DNA של הנבדקים, והמשיכו מעקב לשבעה שבועות לאחר חמשת שבועות הטיפול ברוקסוליטיניב.
התוצאות הצביעו על דעיכה משמעותית בנגיף ה-HIV. ריס סיפרה: "השתמשנו בקצב הדעיכה כדי ליצור מודל חיזוי למחיקת מאגרי הנגיף שהצביעו על ירידה של 99.99% בקצת פחות מ3 שנים. המידע הזה מצביע על כך שמעכבי האנזים יכולים לא רק להפוך את ההפרעה במערכת החיסונית שמונעת החלמה מ HIV-1, אלא גם לגרום לדעיכה משמעותית במאגרים של אלו שחיים עם HIV", היא הוסיפה בהצהרה לתקשורת.
"קולקטיבית המחקר שלנו מדגים מנגנון שבו רוקסוליטיניב, או מעכבים אחרים של האנזים ג'אנוס קינאז כמו בריקטיניב, שגם נחקר משמעותית בקבוצה שלנו, גורם לדעיכה במאגר, מה שמדגיש פוטנציאל לטיפולים מבוססי תרופה".
הצוות הדגיש כי "המחקר שם דגש על המאגרים ההיקפיים ויתכן שלא מייצג את כל המאגרים שבתוך הגוף, כמו אזורים נסתרים בהם HIV יכול להישאר חרף הטיפול"
המטופל מז'נווה
לפני מספר שבועות סיפרנו לכם על המטופל השישי בהיסטוריה שנרפא מ-HIV, זאת לאחר שעבר השתלת תאי גזע. אך למרות שזה קרה לפני כן, האדם הספציפי הזה לא קיבל תאי גזע ממישהו שהייתה לו חסינות טבעית ל-HIV קודם לכן. חוקרים כעת רוצים להבין למה האדם, שכונה "המטופל מז'נווה", נרפא, ואילו גורמים אחרים יכולים להשפיע. באופן מעניין, גם אותו המטופל לקח רוקסוליטיניב.
"המידע הזה משמעותי כי הם מראים שהמעכבים של האנזים יכולים לתרום לאסטרטגיית ריפוי ל-HIV לטווח הארוך, אך הם גם יכולים להיות שמישים להאטת התהליך הדלקתי שנגרם על ידי מחלות מדבקות אחרות", סיפר וינסנט מרקוני, דוקטור לרפואה ופרופסור למדעי התרופה ובריאות גלובלית בבית הספר לתרופה באוניברסיטת אמורי. מרקוני היה מעורב במחקר שפורט לעיל, וגם אומר בעצמו שהוא בודק האם מעכבי אנזים הג'אנוס קינאז יכולים להיות שמישים בטיפול נגד לונג קוביד.
הצוות באוניברסיטת אמורי מקווה למחקר נוסף על מעכבי האנזים שיחשוף איך הם עובדים, והאם אפשר להתאים אותם על מנת שישמשו כתרופה לHIV. "הצעד הבא הוא לחקור את מעכבי האנזים עם נשאי HIV לתקופה ארוכה יותר ועם מגוון רחב יותר של דוגמיות", ריס סיפרה. "העבודה שעשינו רק הסתכלה על המאגרים בדם, אך אנו צריכים לדעת איך כל המאגרים מושפעים, כולל המוח והמעיים".
מת'יו האדסון, מנכ"ל ארגון המידע ל-HIV, AIDSmap, סיפר גם הוא: "העמידות של המאגרים הללו מנע תקווה לתרופה לHIV- במשך שנים. המספר הגבוה של כישלונות שהיו במחקרים לניסיון למציאת תרופה בשנים האחרונות רק אומר שצריך לקחת בעירבון מוגבל כל סימן תקווה מוקדם של טיפולים חדשים".